מראי מקומות/שבת/קיט/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(תיקון) |
(עריכה) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
מנהגנו לאומרו ג' פעמים: בתפילה בלחש, לאחריה ובקידוש. ויש לדון לאיזה מהם כוונת הגמרא. עיין רמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/שבת/כט#ז|פכ"ט ה"ז]]}} ומגיד משנה {{ממ|[[מגיד משנה/שבת/כט#ז|שם]]}}, וע"ע ב{{ממק|מלא הרועים}}, טור {{ממ|[[טור/אורח חיים/רסח|סימן רסח]]}} ובאור הגר"א {{ממ|[[ביאור הגר"א/אורח חיים/רסח#ח|שם סק"ח]]}}, באור הלכה {{ממ|[[ביאור הלכה/אורח חיים/רסח#ז|ס"ז]]}} וחזון איש {{ממ|שבת סימן לח סק"י}}. | מנהגנו לאומרו ג' פעמים: בתפילה בלחש, לאחריה ובקידוש. ויש לדון לאיזה מהם כוונת הגמרא. עיין רמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/שבת/כט#ז|פכ"ט ה"ז]]}} ומגיד משנה {{ממ|[[מגיד משנה/שבת/כט#ז|שם]]}}, וע"ע ב{{ממק|מלא הרועים}}, טור {{ממ|[[טור/אורח חיים/רסח|סימן רסח]]}} ובאור הגר"א {{ממ|[[ביאור הגר"א/אורח חיים/רסח#ח|שם סק"ח]]}}, באור הלכה {{ממ|[[ביאור הלכה/אורח חיים/רסח#ז|ס"ז]]}} וחזון איש {{ממ|שבת סימן לח סק"י}}. | ||
== כאילו נעשה שותף | == כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית == | ||
באור הדברים: | באור הדברים: עיין אור החיים {{ממ|בראשית ב ג}} ומשך חכמה {{ממ|שמות כח י}}. | ||
בבאור ענין שני המלאכים המלווים לאדם, | == שני מלאכי השרת המלוין לו לאדם == | ||
בבאור ענין שני המלאכים המלווים לאדם, עיין מהרש"א, עין יעקב ומהר"ל. | |||
== אע"פ שאינו צריך אלא לכזית == | == אע"פ שאינו צריך אלא לכזית == | ||
אם שיעורו בכזית או בכביצה, עיין רמב"ם {{ממ|שבת ל ה}}, ר"ן וריטב"א {{ממ|לעיל קיז:}}, עיין טור ושו"ע {{ממ|או"ח סימן רצא}} ושם בנו"כ דשיעורו בכביצה, וישוב הקושיא מהכא: עי"ש מחצית השקל ואפיקי ים {{ממ|ח"ב סימן א}}. | |||
== לעולם יסדר אדם שולחנו | == לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת ואע"פ שאינו צריך אלא לכזית == | ||
עי' ב"ח {{ממ|סימן ש}} שביאר שיסדר שאר תבשילין ואף שפת יאכל רק כזית, ועי"ש ט"ז ומה שכתבו נ"מ למעשה דר' אבהו המובא בהמשך למה נענש, ועי"ש מג"א ומ"ב שם. | |||
== כבשו פניהם בקרקע ולא הוכיחו זה את זה == | == כבשו פניהם בקרקע ולא הוכיחו זה את זה == | ||
ביאור כפל הלשון ומה המשל לאיילים | ביאור כפל הלשון ומה המשל לאיילים. עיין משך חכמה {{ממ|[[משך חכמה/דברים/הפטרה|הפטרה של דברים]]}}. | ||
== דידי ודידך מאי, א"ל אינו דומה וכו'== | == דידי ודידך מאי, א"ל אינו דומה וכו'== | ||
וקשה הא אנו | וקשה הא אנו מכוונים לשם לימוד תורה וכן גדול המצווה ועושה וכו'. עיין משנת רבי אהרן {{ממ|ח"ג קד}} שמחלק בין המצוה של ת"ת שבזה ודאי כוונה ומצווה עדיף, ללימוד עצמו שמי שאין בו חטא עדיף (ועי' כעין חילוק זה בחידושי הגרי"ז על הרמב"ם הלכות ברכות). | ||
גרסה אחרונה מ־15:17, 9 ביולי 2020
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות מהרש"ל מהר"ם חי' אגדות מהרש"א מהר"צ חיות רש"ש שיח השדה |
מראי מקומות
שבת קיט ב
אפילו יחיד המתפלל בער"ש צריך לומר ויכולו[עריכה]
מנהגנו לאומרו ג' פעמים: בתפילה בלחש, לאחריה ובקידוש. ויש לדון לאיזה מהם כוונת הגמרא. עיין רמב"ם (פכ"ט ה"ז) ומגיד משנה (שם), וע"ע במלא הרועים, טור (סימן רסח) ובאור הגר"א (שם סק"ח), באור הלכה (ס"ז) וחזון איש (שבת סימן לח סק"י).
כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית[עריכה]
באור הדברים: עיין אור החיים (בראשית ב ג) ומשך חכמה (שמות כח י).
שני מלאכי השרת המלוין לו לאדם[עריכה]
בבאור ענין שני המלאכים המלווים לאדם, עיין מהרש"א, עין יעקב ומהר"ל.
אע"פ שאינו צריך אלא לכזית[עריכה]
אם שיעורו בכזית או בכביצה, עיין רמב"ם (שבת ל ה), ר"ן וריטב"א (לעיל קיז:), עיין טור ושו"ע (או"ח סימן רצא) ושם בנו"כ דשיעורו בכביצה, וישוב הקושיא מהכא: עי"ש מחצית השקל ואפיקי ים (ח"ב סימן א).
לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת ואע"פ שאינו צריך אלא לכזית[עריכה]
עי' ב"ח (סימן ש) שביאר שיסדר שאר תבשילין ואף שפת יאכל רק כזית, ועי"ש ט"ז ומה שכתבו נ"מ למעשה דר' אבהו המובא בהמשך למה נענש, ועי"ש מג"א ומ"ב שם.
כבשו פניהם בקרקע ולא הוכיחו זה את זה[עריכה]
ביאור כפל הלשון ומה המשל לאיילים. עיין משך חכמה (הפטרה של דברים).
דידי ודידך מאי, א"ל אינו דומה וכו'[עריכה]
וקשה הא אנו מכוונים לשם לימוד תורה וכן גדול המצווה ועושה וכו'. עיין משנת רבי אהרן (ח"ג קד) שמחלק בין המצוה של ת"ת שבזה ודאי כוונה ומצווה עדיף, ללימוד עצמו שמי שאין בו חטא עדיף (ועי' כעין חילוק זה בחידושי הגרי"ז על הרמב"ם הלכות ברכות).