מראי מקומות/שבת/קיט/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

מראי מקומות TriangleArrow-Left.svg שבת TriangleArrow-Left.svg קיט TriangleArrow-Left.svg א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי

צורת הדף


מפרשי הדף

רבינו חננאל
חי' אגדות מהרש"א
אילת השחר

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת



עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה"מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society


דפים מקושרים

תיתי לי דכי אתא צורבא מרבנן וכו'[edit]

עיין פרש"י תיתי לי, ישולם שכרי. וצ"ע למה פירש כן רק הכא ולא באלו הקודמים? עוד קשה איך הותר להפך בזכותו של הצורבא מרבנן בדין והלא נושא פנים בדין? ועיין הגהות מהר"ש קצנלבוגן, ועיין שפת אמת, שו"ע (חו"מ סימן טו ס"א) עי"ש בסמ"ע.

מיתעטף וכו'[edit]

עיין פרש"י. והנה ידוע דבשבת איכא ב' מצוות: כבוד ועונג[1] ויל"ע איזה דברים שייכים לכבוד ואיזה לעונג? עיין באור הגר"א (סימן תקכט ס"ק א, ג, ה') (עי"ש מש"כ לגבי יו"ט ויוה"כ).

ר' אבהו הוה יתיב וכו'[edit]

הרמב"ם[השלם מקור] כתב שחייב לעשות דברים לצורך השבת בגופו, והשו"ע (סימן רנ ס"א) כתב בלשון ישתדל.

ועיין עוד בביאור הלכה (שם) למה צריך לעשות כן הא אפילו ל"ת שבתורה נדחה מפני כבוד הבריות.

ובנדון אם אפשר ללמוד מסוגיין שמצוה בו יותר מבשלוחו, עיין קידושין (מא.), ובשו"ע הרב (סימן רנ בקונטרס אחרון) ובבאור הלכה (שם).

רב הונא מדליק שרגא[edit]

עיין כתבי הגר"ח בשם הגרי"ז בגדר הדלקת הנרות, ומה שיישב לפי זה הא דרב הונא מדליק שרגי.

רב ענן לביש גונדא[edit]

עיין מסילת ישרים (פרק יט).

מאן דיזיף שבתא פרעיה שבתא[edit]

בבן יהוידע העיר היכן מצינו שלווה.

עשירים שבא"י במה הם זוכין וכו', בשביל שמעשרין[edit]

האם מוכח מכאן דמעשר כספים אינו מה"ת, דהלא הוא שייך גם בחו"ל. עיין יעב"ץ ובקרבן נתנאל (אות ח).

קצב הייתי ומכל בהמה נאה אמרתי זו תהא לשבת[edit]

עיין ביצה (טז.) דלכאורה הוא מחלוקת שמאי והלל, ואם כן צריך להיות הלכה כהלל ודלא כהאי קצב. עיין רש"י (שמות כ ח) ורמב"ן עה"ת (שם) וע"ע שם מהרש"ל וגור אריה למהר"ל, ועיין דרכי משה (סימן רנ) ובמשנה ברורה (שם סק"ב).




שולי הגליון


  1. עיין רמב"ם (ל א-ז).

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף