מראי מקומות/שבת/קכ/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
רש"ש
אילת השחר
שיח השדה

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


מראי מקומות TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png קכ TriangleArrow-Left.png א

שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא גמרא, וקשה איך טעו בו כל כך?עי' מהדו"ב, וצא ולמד ק"ו משם לגבי המקובלים בדורנו כמה שיש לבדוק.

ואומר לאחרים בואו והצילו לכם, וכמה מצילים ג' סעודות או יותר, וכן מה דין אחר שמציל לבעל הבית ולא לעצמו? עי' רמב"ם כג' כד' וטוש"ע שלד' דמציל רק ג"ס, ועי' ר"ן דמציל יותר, וכשמציל לצורך בעה"ב לכו"ע שרי, עי' חיי אדם ושעה"צ שם סק"ב.

ואם היו פקחין עושין עמו חשבון, עי' רש"י ליטול שכר פועלין, ומה שלא הוי "שכר שבת"? עי' רש"י בגמרא ד"ה מהפקירא, ועי' פיה"מ לרמב"ם ור"ן שא"צ לאמירתו אלא הוי הפקר כזוטו של ים, ועי"ש רעק"א, ובבאור הלכה על השו"ע שלד' ט'.

ולובש כל מה שיכול ללבוש וכו', וחוזר ולובש ומציא וכו', ומה שהתירו בלבוש יותר מאוכל? עי' רשב"א, ולהיכן התירו להוציא לבוש? עי' ר"ן, רמ"א שלד' י' ורעק"א על המשניות.

רבי יוסי אומר וכו', במה נחלקו האם רק בכמות הבגדים או גם במה שחוזר ולובש? עי' רש"י ריטב"א, רמב"ם כג' ג' וכס"מ שם, ועי' שו"ע שלד' ח'.

מהפקירא קזכו, והאם מותר להפקיר בשבת, וכן לזכות מההפקר ומה שניתן להוכיח מכאן? עי' רעק"א קמא קעד', רבי שלמה איגר קכז: וקהילות יעקב ביצה כג'.

דידעי דכהאי גוונא לאו שכר שבת הוא, והטעם? עי' רש"י, ועי' רמב"ם כג' כד' שכתב לכאורה טעם אחר עי"ש מגיד משנה, ועי' מג"א שלד' שקי"ג מה שביאר בטעמו, ועי' מחצה"ש ויד אפרים.

ועושין מחיצה וכו' בשביל שלא תעבור הדליקה, והאם גרם כיבוי הותר בכל אופן או רק בדליקה? עי' מרדכי שצט' הובא ברמ"א שלד' כב' ועי' מג"א תקיד' ז' ועי"ש שעה"צ ובאה"ל.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף