כובע ישועה/בבא קמא/כב/ב
כובע ישועה 
בבא קמא כב ב
בגדי דחד ועבד דחד. עיין בתוס' בתירוץ הרר"י ובמ"ש במהרמ"ל דהך דהכא אינו מתורץ בתירוץ הרר"י והפני יהושע כתב דמתורץ גם הא דהכא דלמאי דמוקי בהצית בגופו דעבד האי נמי רודף הוא ע"ש והנ"ל בטעמיה דהמהר"מ דתקשי מאי פריך למאן דאמר אשו משום ממונו אמאי פטור אלו קטל תורי' עבדא כו' דסברא זו ל"ש רק משום דין חיוב מיתת ב"ד דשייך ארציחתו ולא ארציחת שורו אף בהוא גורם זה אבל משום חיוב דרודף לכאורה שייך גם ברוצה להורגו באופן דליכא מיתת ב"ד כגון בשיסוי דכלב ונחש דאף דבהרגו בזה פטור כדאיתא בסנהדרין דף ע"ו ודף ע"ז. מ"מ ברודף להורגו בכה"ג מסתבר דניתן להצילו בנפשו כדאיתא בסנהדרין דף ע"ב דעיקר קפידא שלא יאבד נפש הנרדף והרי בסנהדרין דף ע"ג ס"ד למילף דרודף ניתן להצילו בנפשו מלא תעמוד על דם רעך. וגם ברוצה להרגו בגרמא שייך ביה לא תעמוד על דם רעך. וגם להמסקנא דילפינן מנערה המאורסה מ"מ לא הדר מעיקר הדין וכעין זה כתבו התוס' בכתובות דף ס' ע"ב בד"ה והלכתא [וע"ש בפני יהושע] וא"כ אי שייך דין רודף בהצית בגופו דעבד שייך נמי אף ושלח הבערה על הכפות שלא ע"י הצחה בגופו ואף אי אשו אינו משום חציו. ומזה משמע להמהר"מ דבאש ל"ש כלל דין רודף בין בסתם שולח הבערה על הכפות בין בהצית בגופו משום דיותר קל לכבות האש או להרחיק הכפות מהאש מהא דלהרוג המדליק ובכה"ג לא ניתן להצילו בנפשו עיין בסנהדרין דף נ"ז ביכול להצילו באחד מאבריו ולא הציל נהרג עליו [ועיין מה שכתב בחידושי מחנה לוי המחובר לספר המקנה בסוגיא דהכא] וי"ל דזה טעם המהר"מ דל"ש הכא הא דרודף:
חציו דחרש הוא. עיין מה שכתבו התוס' דלמאן דאמר משום חציו לא מתחייב אלא באש שיכול להזיק ברוח מצויה הרבה וקרוב לודאי כעין חציו. ולמאן דאמר משום ממונו אע"ג דלא מזומן כל כך מחייב. והקשה בנחלת דוד דא"כ כי פריך למאן דאמר משום חציו טמון באש דפטרי' רחמנא היכי מ"ל ודחיק לאוקמי בנפלה גדר שלא מחמת דליקה ובה"ל לגודרה ולא גדר והל"ל ברוח מציעותא דמשום חציו ליכא ומשום ממונו איכא ע"ש. והנ"ל על פי מה שכתב בשיטה מקובצת לעניינו דלרבי יוחנן בעינן שיהא חציו וממונו והא דחייב אגלוי בכלו חציו ולא נשאר רק ממונו הוא משום דכיון שהתחיל ע"י חציו אף שכלו חציו ה"ל כאילו השלים בחציו וממונו וחייב על הגלוי ע"ש. ולפי זה ל"מ לאוקמי בהיה מתחילה אש כל כך שאינו מזומן להדליק רק ברוח מציעותא דא"כ דגם מעיקרא ליכא משום חציו פטור לרבי יוחנן גם אגלוי ולאוקמי בהיה מתחילה אש שיוכל להזיק ברוח מצויה הרבה ואח"כ נתמעט עד שלא יוכל להזיק אלא ברוח מציעותא י"ל דיותר רחוק מאוקימתא דהש"ס: