בית מאיר/אורח חיים/א: הבדלים בין גרסאות בדף
(גירסא ראשונית) |
אין תקציר עריכה |
||
(3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
==סעיף ז'== | |||
מגן אברהם [[מגן אברהם/אורח חיים/א#יא|ס"ק י"א]] ואף שמשמע וכו' מדקאמר שזה איל וכו' ר"ל מדכתב רש"י שם ולא דמי לאשם תלוי דספק חטאת דהתם ספק איל ודאי נקיבה וקשה לו דאפי' אי הוי בחטאת האשם עם הודאי שוים נמי ל"ק כיון דחטאת בעי ידיעה ואין זה קושי' כ"כ שנקט טעם זה שהוא יותר פשוט וכדנראה מדברי ר' טרפון שמסיים שממין וכו' וק"ל: | |||
תו כתב לכן נ"ל לנהוג וכו' דאשם לא בעי ידיעה בתחלה היינו ע"פ סוגי' הגמרא כריתות ופי' התוס' בשבת דף | '''תו כתב לכן נ"ל לנהוג וכו'.''' דאשם לא בעי ידיעה בתחלה היינו ע"פ סוגי' הגמרא כריתות ופי' התוס' בשבת דף [[תוספות/שבת/עא/ב#מאן|עא: ד"ה מאן דאמר]] ודלא כפסק הרמב"ם שמביא האלי' רבה אבל לענ"ד נהי דהכ"מ פי' פסק הרמב"ם ז"ל אליבא דפי' רש"י דר"ע בעי ידיעה בתחילה וע"ז שפיר משיגו התוס' דר"ע לאו היינו הבר פלוגתא בזה אבל מ"מ ע"כ מודו דיש מאן דאמר דבעי ידיעה דהא עולא אליבא דמ"ד קאמר וש"מ דאיכא מ"ד דבעי ידיעה וסובר הרמב"ם דהיינו חכמים דפטרו מאשם תלוי לגבי אשם ודאי ופסק הרמב"ם כותייהו וא"כ הדין עם ה{{ממק|אליה רבה}}. תו קשיא לי איך יאמר אם נתחייבתי אשם הא מן ה"א עבירות דבאשם לא שייך האידנא זולת אשם גזילות ומשנה שלימה שנינו ב"ק דף ק"י הביא אשמו עד שלא הביא גזילתו לא יצא וא"כ מה מהני לו אמירתו מספק דהא לא ידע מה להשיב וגם מה שייך ספק אם לא נשבע מעולם ואדם שיודע שנשבע לשקר והשיב הגזילה פשיטא שזה יאמר אבל לא בלשון אם ואולי שייכים דבריו באדם שנשבע ומסופק אם נשבע באמת ורוצה להשיב הממון מספק אז יוכל לומר בלשון אם. אך גם בזה יפה השיגו הא"ר: | ||
{{דיקטה}} | {{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} |
גרסה אחרונה מ־20:20, 14 באוקטובר 2023
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
סעיף ז'[עריכה]
מגן אברהם ס"ק י"א ואף שמשמע וכו' מדקאמר שזה איל וכו' ר"ל מדכתב רש"י שם ולא דמי לאשם תלוי דספק חטאת דהתם ספק איל ודאי נקיבה וקשה לו דאפי' אי הוי בחטאת האשם עם הודאי שוים נמי ל"ק כיון דחטאת בעי ידיעה ואין זה קושי' כ"כ שנקט טעם זה שהוא יותר פשוט וכדנראה מדברי ר' טרפון שמסיים שממין וכו' וק"ל:
תו כתב לכן נ"ל לנהוג וכו'. דאשם לא בעי ידיעה בתחלה היינו ע"פ סוגי' הגמרא כריתות ופי' התוס' בשבת דף עא: ד"ה מאן דאמר ודלא כפסק הרמב"ם שמביא האלי' רבה אבל לענ"ד נהי דהכ"מ פי' פסק הרמב"ם ז"ל אליבא דפי' רש"י דר"ע בעי ידיעה בתחילה וע"ז שפיר משיגו התוס' דר"ע לאו היינו הבר פלוגתא בזה אבל מ"מ ע"כ מודו דיש מאן דאמר דבעי ידיעה דהא עולא אליבא דמ"ד קאמר וש"מ דאיכא מ"ד דבעי ידיעה וסובר הרמב"ם דהיינו חכמים דפטרו מאשם תלוי לגבי אשם ודאי ופסק הרמב"ם כותייהו וא"כ הדין עם האליה רבה. תו קשיא לי איך יאמר אם נתחייבתי אשם הא מן ה"א עבירות דבאשם לא שייך האידנא זולת אשם גזילות ומשנה שלימה שנינו ב"ק דף ק"י הביא אשמו עד שלא הביא גזילתו לא יצא וא"כ מה מהני לו אמירתו מספק דהא לא ידע מה להשיב וגם מה שייך ספק אם לא נשבע מעולם ואדם שיודע שנשבע לשקר והשיב הגזילה פשיטא שזה יאמר אבל לא בלשון אם ואולי שייכים דבריו באדם שנשבע ומסופק אם נשבע באמת ורוצה להשיב הממון מספק אז יוכל לומר בלשון אם. אך גם בזה יפה השיגו הא"ר:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |