בבלי/פסחים/ד/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט() |
(לע"נ מאב"ן זצ"ל. אולי כדאי להעביר את ההערה הגדולה למדור 'מראי מקומות'???) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
רב בר אחוה דר' חייא ובר אחתיה כי סליק | {{הערה|[{{כ}}[[בבלי/סנהדרין/ה/א|סנהדרין ה.]]] [[בבלי/מועד קטן/כ/א|מ"ק כ.]]{{צבע גופן|אפור|. גליון ש"ס וילנא}}}}רב בר אחוה דר' חייא ובר אחתיה כי סליק | ||
להתם אמר ליה אייבו קיים אמר ליה אימא | להתם אמר ליה אייבו קיים אמר ליה אימא | ||
קיימת אמר ליה אימא קיימת אמר ליה | קיימת אמר ליה אימא קיימת אמר ליה | ||
אייבו קיים אמר ליה לשמעיה חלוץ לי | {{הערה|[ב[[בבלי/מועד קטן/כ/ב|מ"ק כ:]] אי' '''אבא''' כצ"ל עי' [[בבלי/קידושין/לא/ב|קדושין לא:]] ו[[טור/יורה דעה/רמ#|טור]] ש"ע [[שולחן ערוך/יורה דעה/רמ#ב|יו"ד סי' רמ ס"ב]]]{{צבע גופן|אפור|. גליון ש"ס וילנא}}}}אייבו קיים אמר ליה לשמעיה חלוץ לי | ||
מנעלי והוליך כלי אחרי לבית המרחץ שמע | מנעלי והוליך כלי אחרי לבית המרחץ שמע | ||
מינה תלת ש"מ אבל אסור בנעילת הסנדל | מינה תלת ש"מ אבל אסור בנעילת הסנדל | ||
ושמע מינה שמועה רחוקה אינה נוהגת | ושמע מינה שמועה רחוקה אינה נוהגת | ||
אלא יום אחד ושמע מינה מקצת היום | אלא יום אחד ושמע מינה {{הערה|[[[בבלי/פסחים/נה/א|לקמן נה.]] [[בבלי/מועד קטן/טז/ב|מ"ק טז:]] [[בבלי/מועד קטן/יז/ב|יז:]] [[בבלי/מועד קטן/יט/ב|יט:]] [[בבלי/מועד קטן/כ/ב|כ:]] [[בבלי/נזיר/ה/ב|נזיר ה:]] [[בבלי/נזיר/ו/א|ו.]] [[בבלי/נזיר/טו/ב|טו:]] [[בבלי/בכורות/כ/ב|בכורות כ:]] [[בבלי/בכורות/כא/א|כא.]] [[בבלי/נדה/לג/א|נדה לג.]]]{{צבע גופן|אפור|. גליון ש"ס וילנא}}}}מקצת היום | ||
ככולו ההוא דאמר דונו דיני אמרי שמע מינה | ככולו ההוא דאמר דונו דיני אמרי שמע מינה | ||
מדן קאתי דכתיב [[תנ"ך/בראשית/מט#טז|דן ידין עמו כאחד שבטי | מדן קאתי דכתיב [[תנ"ך/בראשית/מט#טז|דן ידין עמו כאחד שבטי | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
הוא מכדי בין לרבי יהודה ובין לר' מאיר | הוא מכדי בין לרבי יהודה ובין לר' מאיר | ||
חמץ אינו אסור אלא משש שעות ולמעלה | חמץ אינו אסור אלא משש שעות ולמעלה | ||
ונבדוק בשית וכי תימא זריזין מקדימין | ונבדוק בשית {{הערה|בהרי"ף גורס '''וכי תימא זריזין מקדימין למצות כדכתיב וביום השמיני ימול מלמד שכל היון כשר למילה אלא שזריזין מקדימין למצות שנא' וישכם אברהם בבקר ונבדוק מצפרא אמר רב נחמן בר יצחק בשעה שבני אדם כו''''{{צבע גופן|אפור|. גליון ש"ס וילנא}}}}וכי תימא {{הערה|[{{כ}}[[בבלי/ראש השנה/לב/ב|ר"ה לב:]]]{{צבע גופן|אפור|. גליון ש"ס וילנא}}}}זריזין מקדימין | ||
למצות נבדוק מצפרא דכתיב [[תנ"ך/ויקרא/יב#ג|וביום השמיני | למצות נבדוק מצפרא דכתיב [[תנ"ך/ויקרא/יב#ג|וביום השמיני | ||
ימול בשר ערלתו]] ותניא כל היום כולו | ימול בשר ערלתו]] ותניא {{הערה|[[בבלי/יומא/כח/ב|יומא דף כח:]]{{צבע גופן|אפור|. גליון ש"ס וילנא}}}}כל היום כולו | ||
כשר למילה אלא שזריזין מקדימים למצות | כשר למילה אלא שזריזין מקדימים למצות | ||
שנאמר [[תנ"ך/בראשית/כב#ג|וישכם אברהם בבקר]] אמר רב נחמן | שנאמר [[תנ"ך/בראשית/כב#ג|וישכם אברהם בבקר]] אמר רב נחמן | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
המשכיר לבדוק דחמירא דידיה הוא או | המשכיר לבדוק דחמירא דידיה הוא או | ||
דלמא על השוכר לבדוק דאיסורא ברשותיה | דלמא על השוכר לבדוק דאיסורא ברשותיה | ||
קאי ת"ש המשכיר בית לחברו על השוכר | קאי ת"ש {{הערה|[{{כ}}[[בבלי/בבא מציעא/קב/א|ב"מ קב.]]]{{צבע גופן|אפור|. גליון ש"ס וילנא}}}}המשכיר בית לחברו על השוכר | ||
לעשות לו מזוזה התם הא אמר רב משרשיא | לעשות לו מזוזה התם הא אמר רב משרשיא | ||
מזוזה חובת הדר היא הכא מאי אמר להו | {{הערה|[[בבלי/עבודה זרה/כא/א|ע"ז כא.]] [[בבלי/בבא מציעא/קא/ב|ב"מ קא:]]]]{{צבע גופן|אפור|. גליון ש"ס וילנא}}}}מזוזה חובת הדר היא הכא מאי אמר להו | ||
רב נחמן בר יצחק תנינא המשכיר בית | רב נחמן בר יצחק תנינא המשכיר בית | ||
לחברו אם עד שלא מסר לו מפתחות חל | לחברו אם עד שלא מסר לו מפתחות חל | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
נאמנים על ביעור חמץ אפילו נשים אפילו | נאמנים על ביעור חמץ אפילו נשים אפילו | ||
עבדים אפילו קטנים מאי טעמא מהימני | עבדים אפילו קטנים מאי טעמא מהימני | ||
{{שומר דף בבלי|לאו}} | <noinclude>{{שומר דף בבלי|לאו}} | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: פסחים]] | [[קטגוריה:תלמוד בבלי: פסחים]]</noinclude> | ||
גרסה מ־12:58, 25 בפברואר 2024
[1]רב בר אחוה דר' חייא ובר אחתיה כי סליק להתם אמר ליה אייבו קיים אמר ליה אימא קיימת אמר ליה אימא קיימת אמר ליה [2]אייבו קיים אמר ליה לשמעיה חלוץ לי מנעלי והוליך כלי אחרי לבית המרחץ שמע מינה תלת ש"מ אבל אסור בנעילת הסנדל ושמע מינה שמועה רחוקה אינה נוהגת אלא יום אחד ושמע מינה [3]מקצת היום ככולו ההוא דאמר דונו דיני אמרי שמע מינה מדן קאתי דכתיב דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל ההוא דהוה קא אזיל ואמר אכיף ימא אסיסני ביראתא בדקו ואשכחוהו דמזבולן קאתי דכתיב זבולון לחוף ימים ישכון: והשתא דקיימא לן דלכולי עלמא אור אורתא הוא מכדי בין לרבי יהודה ובין לר' מאיר חמץ אינו אסור אלא משש שעות ולמעלה ונבדוק בשית [4]וכי תימא [5]זריזין מקדימין למצות נבדוק מצפרא דכתיב וביום השמיני ימול בשר ערלתו ותניא [6]כל היום כולו כשר למילה אלא שזריזין מקדימים למצות שנאמר וישכם אברהם בבקר אמר רב נחמן בר יצחק בשעה שבני אדם מצויין בבתיהם ואור הנר יפה לבדיקה אמר אביי הילכך האי צורבא מרבנן לא לפתח בעידניה באורתא דתליסר דנגהי ארבסר דלמא משכא ליה שמעתיה ואתי לאימנועי ממצוה בעו מיניה מרב נחמן בר יצחק המשכיר בית לחברו בארבעה עשר על מי לבדוק על המשכיר לבדוק דחמירא דידיה הוא או דלמא על השוכר לבדוק דאיסורא ברשותיה קאי ת"ש [7]המשכיר בית לחברו על השוכר לעשות לו מזוזה התם הא אמר רב משרשיא [8]מזוזה חובת הדר היא הכא מאי אמר להו רב נחמן בר יצחק תנינא המשכיר בית לחברו אם עד שלא מסר לו מפתחות חל ארבעה עשר על המשכיר לבדוק ואם משמסר לו מפתחות חל ארבעה עשר על השוכר לבדוק בעו מיניה מרב נחמן בר יצחק המשכיר בית לחברו בארבעה עשר חזקתו בדוק או אין חזקתו בדוק למאי נ"מ לישייליה דליתיה להאי דלשיוליה לאטרוחי להאי מאי אמר להו רב נחמן בר יצחק תניתוה הכל נאמנים על ביעור חמץ אפילו נשים אפילו עבדים אפילו קטנים מאי טעמא מהימני
- ↑ [סנהדרין ה.] מ"ק כ.. גליון ש"ס וילנא
- ↑ [במ"ק כ: אי' אבא כצ"ל עי' קדושין לא: וטור ש"ע יו"ד סי' רמ ס"ב]. גליון ש"ס וילנא
- ↑ [[[בבלי/פסחים/נה/א|לקמן נה.]] מ"ק טז: יז: יט: כ: נזיר ה: ו. טו: בכורות כ: כא. נדה לג.]. גליון ש"ס וילנא
- ↑ בהרי"ף גורס וכי תימא זריזין מקדימין למצות כדכתיב וביום השמיני ימול מלמד שכל היון כשר למילה אלא שזריזין מקדימין למצות שנא' וישכם אברהם בבקר ונבדוק מצפרא אמר רב נחמן בר יצחק בשעה שבני אדם כו'. גליון ש"ס וילנא
- ↑ [ר"ה לב:]. גליון ש"ס וילנא
- ↑ יומא דף כח:. גליון ש"ס וילנא
- ↑ [ב"מ קב.]. גליון ש"ס וילנא
- ↑ ע"ז כא. ב"מ קא:]]. גליון ש"ס וילנא
על מי לבדוק
ספק הגמרא הוא רק לענין בדיקה. המפרשים עמדו על כך שכל ספק הגמרא הוא לענין בדיקה ולא לענין איסור דבל יראה ובל ימצא. רבינו דוד ומהר"ם חלאווה ביארו על פי המכילתא שבאיסור בל יראה אין עוברים לא השוכר ולא המשכיר זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו וגבי חמץ בעינן 'לך' ו'ביתך' מה ביתך ברשותך אף גבולך ברשותך. וברש"ש כתב שלענין איסור בל יראה ובל ימצא בודאי המשכיר עובר שהרי החמץ שלו.
בביאור ספק הגמרא. עי' תוס' (ד"ה על) שפירשו הספק באופן שהשכיר לו אחר שהתחיל ליל י"ד וכבר נתחייב המשכיר בבדיקה, וספק הגמרא האם מעתה מחוייב השוכר או שכיון שכבר חל החיוב על המשכיר תו לא פקע. וברש"ש ביאר על פי דברי רש"י שאין הספק אלא מאחר שבדיקת חמץ דרבנן, ונסתפקה הגמרא בטעם הבדיקה האם הוא שמא יבא לאוכלו ואם כן על השוכר הוא מוטל, או שהחשש הוא שמא לא ביטל יפה ואם כן על המשכיר הוא מוטל שהוא העובר על ב"י וב"י (וב' הסברות הובאו כבר בר"ן (ב. מדפה"ר)). ורבינו דוד פירש שהספק הוא מאחר שב"י וב"י אין עוברים לא השוכר ולא המשכיר זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו, אלא דמכל מקום גזרו חכמים שכל חמץ של ישראל חייב ביעור אף במקום שאין עוברים על ב"י וב"י ועל זה מסתפקת הגמרא טורח זה על מי הטילו.