באר הגולה/חושן משפט/שג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה והדגשות בידי מתנדבי האוצר)
 
מ (←‏top: א. החלפת תגי <br> באנטרים (במידה וקיימים). ב. שינוי סדר התבנית "ניווט כללי עליון" ו"הועלה אוטומטית". פעולה זו בוצעה באמצעות בוט.)
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}




{{ניווט כללי עליון}}
{{עוגן1|א}}) ל' הטור בשם הרמב"ם ומבואר במ"ש בסי' רכ"א סעיף ה':
 
{{עוגן1|א}}) ל' הטור בשם הרמב"ם ומבואר במ"ש בסי' רכ"א סעיף ה'  


{{עוגן1|ב}}) משנה פ"ז דב"מ דף צ"ג ע"א  
{{עוגן1|ב}}) משנה פ"ז דב"מ דף צ"ג ע"א:


{{עוגן1|ג}}) טור ס"ב שכן איתא בירושלמי כ"כ התוס' בפ"ו דב"ק דף נ"ז סוף ע"ב בשם ר"י וסיי' שם ודוחק וכ"פ הרא"ש שם דכל שם גניבה אע"פ שבאה ע"י אונס גדול וכו' והיינו טעמא דכל גניבה קרובה לאונס כדאמרינן שם בפ"ח ד' צ"ד ע"ב הלכך אין חילוק בין שהאונס גדול או קטן אבל אונס לסטים מזויין היינו שבוי' ובהא פטר רחמנא ש"ש וכן כתב בשאלתות וכן כ' מהרי"ק בשורש ק"ד שכן משמע במרדכי  
{{עוגן1|ג}}) טור ס"ב שכן איתא בירושלמי כ"כ התוס' בפ"ו דב"ק דף נ"ז סוף ע"ב בשם ר"י וסיי' שם ודוחק וכ"פ הרא"ש שם דכל שם גניבה אע"פ שבאה ע"י אונס גדול וכו' והיינו טעמא דכל גניבה קרובה לאונס כדאמרינן שם בפ"ח ד' צ"ד ע"ב הלכך אין חילוק בין שהאונס גדול או קטן אבל אונס לסטים מזויין היינו שבוי' ובהא פטר רחמנא ש"ש וכן כתב בשאלתות וכן כ' מהרי"ק בשורש ק"ד שכן משמע במרדכי:


{{עוגן1|ד}}) שם ס"ד משנה דף ל"ג ע"א  
{{עוגן1|ד}}) שם ס"ד משנה דף ל"ג ע"א:


{{עוגן1|ה}}) משנה שם ע"ב  
{{עוגן1|ה}}) משנה שם ע"ב:


{{עוגן1|ו}}) כדמפרש לה רב שם  
{{עוגן1|ו}}) כדמפרש לה רב שם:


{{עוגן1|ז}}) בעיא דאפשיטה שם סוף דף צג  
{{עוגן1|ז}}) בעיא דאפשיטה שם סוף דף צג:


{{עוגן1|ח}}) ל' הרמב"ם בפ"ג מה' שכירות ד"ד משנה שם  
{{עוגן1|ח}}) ל' הרמב"ם בפ"ג מה' שכירות ד"ד משנה שם:


{{עוגן1|ט}}) כת"ק שם ודלא כר"י  
{{עוגן1|ט}}) כת"ק שם ודלא כר"י:


{{עוגן1|י}}) שם במשנה  
{{עוגן1|י}}) שם במשנה:


{{עוגן1|כ}}) כת"ק דלא כר' מאיר  
{{עוגן1|כ}}) כת"ק דלא כר' מאיר:


{{עוגן1|ל}}) כתב ה"ה לא נזכר שם בפירוש אבל מדקאמרי שנים אינו אונס משמע דיותר הוי אונס דאי לא לימרו כלבי' סתם  
{{עוגן1|ל}}) כתב ה"ה לא נזכר שם בפירוש אבל מדקאמרי שנים אינו אונס משמע דיותר הוי אונס דאי לא לימרו כלבי' סתם:


{{עוגן1|מ}}) טור ס"ה בשם הרמ"ה וכתב הב"י דברי טעם הם  
{{עוגן1|מ}}) טור ס"ה בשם הרמ"ה וכתב הב"י דברי טעם הם:


{{עוגן1|נ}}) ל' הרמב"ם שם במשנה כלשונם שם  
{{עוגן1|נ}}) ל' הרמב"ם שם במשנה כלשונם שם:


{{עוגן1|ס}}) שם ד"ה בעי' דאפשט' שם ריש דף צד.  
{{עוגן1|ס}}) שם ד"ה בעי' דאפשט' שם ריש דף צד.:


{{עוגן1|ע}}) שם ד' ו מימרא דרבא שם  
{{עוגן1|ע}}) שם ד' ו מימרא דרבא שם:


{{עוגן1|פ}}) כ' הראב"ד בהשו' דבר זה צריך פי' שאינו משלם כל דמי הבהמות אלא מנכין לו השכר שהי' צריך לשכור הרועים להציל ואם אותו השכר עולה עד כדי דמיהן אומדים כמה אדם רוצ' ליתן ולא יטרח לקנות בהמות יפות כאלו וישלם לו האומד ע"פ וכ' ה"ה והדעת מכרע' כן וקצר לפי שכבר באר שהשכר משל בעל הבית וכדמפרש אביי טעמא שם דנפקא מינה לשוכר הבהמה שמכיר בה שהיא מלומדת בביתו א"נ שלא יצטרך לחזור אחר הבהמות לקנות  
{{עוגן1|פ}}) כ' הראב"ד בהשו' דבר זה צריך פי' שאינו משלם כל דמי הבהמות אלא מנכין לו השכר שהי' צריך לשכור הרועים להציל ואם אותו השכר עולה עד כדי דמיהן אומדים כמה אדם רוצ' ליתן ולא יטרח לקנות בהמות יפות כאלו וישלם לו האומד ע"פ וכ' ה"ה והדעת מכרע' כן וקצר לפי שכבר באר שהשכר משל בעל הבית וכדמפרש אביי טעמא שם דנפקא מינה לשוכר הבהמה שמכיר בה שהיא מלומדת בביתו א"נ שלא יצטרך לחזור אחר הבהמות לקנות:


{{עוגן1|צ}}) שם בפ"ג מה' שכירות ד"ז כתב הרב המגיד זה כלל לכל המוציאין ברשות שהן נשבעים ונוטלים וכן כ' ר"ח בפ"ק דכתובו' אהא דשנינו המוציא הוצאות על נכסי אשתו וכו' דף עט ע"ב דכל היכא דאיהו ידע והאי לא ידע נשבע איהו דידע והני מילי בעושה ברשות  
{{עוגן1|צ}}) שם בפ"ג מה' שכירות ד"ז כתב הרב המגיד זה כלל לכל המוציאין ברשות שהן נשבעים ונוטלים וכן כ' ר"ח בפ"ק דכתובו' אהא דשנינו המוציא הוצאות על נכסי אשתו וכו' דף עט ע"ב דכל היכא דאיהו ידע והאי לא ידע נשבע איהו דידע והני מילי בעושה ברשות:


{{עוגן1|ק}}) שם דין ח' בריית' בפ"ח דב"מ דף צג ע"ב וכדמפרש טעמא רב חסדא ורבא בר רב הונא וכתב הרב המגיד שכן פסקו הלכות וע' במ"ש בסי' רצא סעיף יב  
{{עוגן1|ק}}) שם דין ח' בריית' בפ"ח דב"מ דף צג ע"ב וכדמפרש טעמא רב חסדא ורבא בר רב הונא וכתב הרב המגיד שכן פסקו הלכות וע' במ"ש בסי' רצא סעיף יב:


{{עוגן1|ר}}) שם דין ט' עובדא לקמי' דרב פפא שם  
{{עוגן1|ר}}) שם דין ט' עובדא לקמי' דרב פפא שם:


{{עוגן1|ש}}) וכן כתבו התוס' שם וכטעמא דרב חסדא ורבה בר רב הונא שם  
{{עוגן1|ש}}) וכן כתבו התוס' שם וכטעמא דרב חסדא ורבה בר רב הונא שם:


{{עוגן1|ת}}) ל' הטור ס"י ושם במשנה:  
{{עוגן1|ת}}) ל' הטור ס"י ושם במשנה:


{{עוגן1|א}}) כן כתב אביו הרא"ש שם בפסקיו וכן כ' התוס' שם דקמ"ל דאפי' יש לתלות ולומר שמת' גם בשביל דבר אחר  
{{עוגן1|א}}) כן כתב אביו הרא"ש שם בפסקיו וכן כ' התוס' שם דקמ"ל דאפי' יש לתלות ולומר שמת' גם בשביל דבר אחר:


{{עוגן1|ב2}}) ל' הרמב"ם שם כ' הרב המגיד ל' המשנה שם עלתה לראשי צוקין וכו' ואוקימנא בהמפקיד [דף לו ע"ב] שתקפתי ועלתה וכ"כ בה' ואע"ג דההיא תירוצא אליבא דאביי דלית הלכתא כוותיה כבר האריכו הרמב"ן והרשב"א ז"ל דאליבא דהלכתא קושטא היא לכ"ע ועקר ועי' צוקין הרים חדים וגבוהים ופירוש תקפתו שאחז בה והיא חזקה ממנו  
{{עוגן1|ב2}}) ל' הרמב"ם שם כ' הרב המגיד ל' המשנה שם עלתה לראשי צוקין וכו' ואוקימנא בהמפקיד [דף לו ע"ב] שתקפתי ועלתה וכ"כ בה' ואע"ג דההיא תירוצא אליבא דאביי דלית הלכתא כוותיה כבר האריכו הרמב"ן והרשב"א ז"ל דאליבא דהלכתא קושטא היא לכ"ע ועקר ועי' צוקין הרים חדים וגבוהים ופירוש תקפתו שאחז בה והיא חזקה ממנו:


{{עוגן1|ג2}}) שם ושם במשנה  
{{עוגן1|ג2}}) שם ושם במשנה:


{{עוגן1|ד2}}) מבואר בגמ' דהמפקיד שם וכ' ה"ה אין זה בש"ח אלא דוקא בש"ש שיש לו לשמור שמירה מעולה וכ"כ ז"ל  
{{עוגן1|ד2}}) מבואר בגמ' דהמפקיד שם וכ' ה"ה אין זה בש"ח אלא דוקא בש"ש שיש לו לשמור שמירה מעולה וכ"כ ז"ל:


{{עוגן1|ה2}}) ל' הטור סי' יב וכ"כ הרב המגיד שם  
{{עוגן1|ה2}}) ל' הטור סי' יב וכ"כ הרב המגיד שם:


{{עוגן1|ו2}}) שם ושם ברמב"ם וכ' ה"ה פלוגתא דאביי ורבא פ' המפקיד שם ופסק כרב' ומבואר בארוכ' בה' וכו' שאע"פ שנתבאר בפ"א [ולעיל סי' רצא סו] דתחלתו בפשיע' וסופו באונס חייב שאני הכא דלא בא האונס מחמת הפשיעה כלל ואין תחבולה לינצל מאונס זה  
{{עוגן1|ו2}}) שם ושם ברמב"ם וכ' ה"ה פלוגתא דאביי ורבא פ' המפקיד שם ופסק כרב' ומבואר בארוכ' בה' וכו' שאע"פ שנתבאר בפ"א [ולעיל סי' רצא סו] דתחלתו בפשיע' וסופו באונס חייב שאני הכא דלא בא האונס מחמת הפשיעה כלל ואין תחבולה לינצל מאונס זה:


{{עוגן1|ז2}}) שם בגמ' ומודה רבא:
{{עוגן1|ז2}}) שם בגמ' ומודה רבא:

גרסה אחרונה מ־17:16, 13 ביולי 2020

באר הגולהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png שג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א) ל' הטור בשם הרמב"ם ומבואר במ"ש בסי' רכ"א סעיף ה':

ב) משנה פ"ז דב"מ דף צ"ג ע"א:

ג) טור ס"ב שכן איתא בירושלמי כ"כ התוס' בפ"ו דב"ק דף נ"ז סוף ע"ב בשם ר"י וסיי' שם ודוחק וכ"פ הרא"ש שם דכל שם גניבה אע"פ שבאה ע"י אונס גדול וכו' והיינו טעמא דכל גניבה קרובה לאונס כדאמרינן שם בפ"ח ד' צ"ד ע"ב הלכך אין חילוק בין שהאונס גדול או קטן אבל אונס לסטים מזויין היינו שבוי' ובהא פטר רחמנא ש"ש וכן כתב בשאלתות וכן כ' מהרי"ק בשורש ק"ד שכן משמע במרדכי:

ד) שם ס"ד משנה דף ל"ג ע"א:

ה) משנה שם ע"ב:

ו) כדמפרש לה רב שם:

ז) בעיא דאפשיטה שם סוף דף צג:

ח) ל' הרמב"ם בפ"ג מה' שכירות ד"ד משנה שם:

ט) כת"ק שם ודלא כר"י:

י) שם במשנה:

כ) כת"ק דלא כר' מאיר:

ל) כתב ה"ה לא נזכר שם בפירוש אבל מדקאמרי שנים אינו אונס משמע דיותר הוי אונס דאי לא לימרו כלבי' סתם:

מ) טור ס"ה בשם הרמ"ה וכתב הב"י דברי טעם הם:

נ) ל' הרמב"ם שם במשנה כלשונם שם:

ס) שם ד"ה בעי' דאפשט' שם ריש דף צד.:

ע) שם ד' ו מימרא דרבא שם:

פ) כ' הראב"ד בהשו' דבר זה צריך פי' שאינו משלם כל דמי הבהמות אלא מנכין לו השכר שהי' צריך לשכור הרועים להציל ואם אותו השכר עולה עד כדי דמיהן אומדים כמה אדם רוצ' ליתן ולא יטרח לקנות בהמות יפות כאלו וישלם לו האומד ע"פ וכ' ה"ה והדעת מכרע' כן וקצר לפי שכבר באר שהשכר משל בעל הבית וכדמפרש אביי טעמא שם דנפקא מינה לשוכר הבהמה שמכיר בה שהיא מלומדת בביתו א"נ שלא יצטרך לחזור אחר הבהמות לקנות:

צ) שם בפ"ג מה' שכירות ד"ז כתב הרב המגיד זה כלל לכל המוציאין ברשות שהן נשבעים ונוטלים וכן כ' ר"ח בפ"ק דכתובו' אהא דשנינו המוציא הוצאות על נכסי אשתו וכו' דף עט ע"ב דכל היכא דאיהו ידע והאי לא ידע נשבע איהו דידע והני מילי בעושה ברשות:

ק) שם דין ח' בריית' בפ"ח דב"מ דף צג ע"ב וכדמפרש טעמא רב חסדא ורבא בר רב הונא וכתב הרב המגיד שכן פסקו הלכות וע' במ"ש בסי' רצא סעיף יב:

ר) שם דין ט' עובדא לקמי' דרב פפא שם:

ש) וכן כתבו התוס' שם וכטעמא דרב חסדא ורבה בר רב הונא שם:

ת) ל' הטור ס"י ושם במשנה:

א) כן כתב אביו הרא"ש שם בפסקיו וכן כ' התוס' שם דקמ"ל דאפי' יש לתלות ולומר שמת' גם בשביל דבר אחר:

ב2) ל' הרמב"ם שם כ' הרב המגיד ל' המשנה שם עלתה לראשי צוקין וכו' ואוקימנא בהמפקיד [דף לו ע"ב] שתקפתי ועלתה וכ"כ בה' ואע"ג דההיא תירוצא אליבא דאביי דלית הלכתא כוותיה כבר האריכו הרמב"ן והרשב"א ז"ל דאליבא דהלכתא קושטא היא לכ"ע ועקר ועי' צוקין הרים חדים וגבוהים ופירוש תקפתו שאחז בה והיא חזקה ממנו:

ג2) שם ושם במשנה:

ד2) מבואר בגמ' דהמפקיד שם וכ' ה"ה אין זה בש"ח אלא דוקא בש"ש שיש לו לשמור שמירה מעולה וכ"כ ז"ל:

ה2) ל' הטור סי' יב וכ"כ הרב המגיד שם:

ו2) שם ושם ברמב"ם וכ' ה"ה פלוגתא דאביי ורבא פ' המפקיד שם ופסק כרב' ומבואר בארוכ' בה' וכו' שאע"פ שנתבאר בפ"א [ולעיל סי' רצא סו] דתחלתו בפשיע' וסופו באונס חייב שאני הכא דלא בא האונס מחמת הפשיעה כלל ואין תחבולה לינצל מאונס זה:

ז2) שם בגמ' ומודה רבא:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון