באר הגולה/חושן משפט/שג

באר הגולה ‏ חושן משפט שג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א) ל' הטור בשם הרמב"ם ומבואר במ"ש בסי' רכ"א סעיף ה':

ב) משנה פ"ז דב"מ דף צ"ג ע"א:

ג) טור ס"ב שכן איתא בירושלמי כ"כ התוס' בפ"ו דב"ק דף נ"ז סוף ע"ב בשם ר"י וסיי' שם ודוחק וכ"פ הרא"ש שם דכל שם גניבה אע"פ שבאה ע"י אונס גדול וכו' והיינו טעמא דכל גניבה קרובה לאונס כדאמרינן שם בפ"ח ד' צ"ד ע"ב הלכך אין חילוק בין שהאונס גדול או קטן אבל אונס לסטים מזויין היינו שבוי' ובהא פטר רחמנא ש"ש וכן כתב בשאלתות וכן כ' מהרי"ק בשורש ק"ד שכן משמע במרדכי:

ד) שם ס"ד משנה דף ל"ג ע"א:

ה) משנה שם ע"ב:

ו) כדמפרש לה רב שם:

ז) בעיא דאפשיטה שם סוף דף צג:

ח) ל' הרמב"ם בפ"ג מה' שכירות ד"ד משנה שם:

ט) כת"ק שם ודלא כר"י:

י) שם במשנה:

כ) כת"ק דלא כר' מאיר:

ל) כתב ה"ה לא נזכר שם בפירוש אבל מדקאמרי שנים אינו אונס משמע דיותר הוי אונס דאי לא לימרו כלבי' סתם:

מ) טור ס"ה בשם הרמ"ה וכתב הב"י דברי טעם הם:

נ) ל' הרמב"ם שם במשנה כלשונם שם:

ס) שם ד"ה בעי' דאפשט' שם ריש דף צד.:

ע) שם ד' ו מימרא דרבא שם:

פ) כ' הראב"ד בהשו' דבר זה צריך פי' שאינו משלם כל דמי הבהמות אלא מנכין לו השכר שהי' צריך לשכור הרועים להציל ואם אותו השכר עולה עד כדי דמיהן אומדים כמה אדם רוצ' ליתן ולא יטרח לקנות בהמות יפות כאלו וישלם לו האומד ע"פ וכ' ה"ה והדעת מכרע' כן וקצר לפי שכבר באר שהשכר משל בעל הבית וכדמפרש אביי טעמא שם דנפקא מינה לשוכר הבהמה שמכיר בה שהיא מלומדת בביתו א"נ שלא יצטרך לחזור אחר הבהמות לקנות:

צ) שם בפ"ג מה' שכירות ד"ז כתב הרב המגיד זה כלל לכל המוציאין ברשות שהן נשבעים ונוטלים וכן כ' ר"ח בפ"ק דכתובו' אהא דשנינו המוציא הוצאות על נכסי אשתו וכו' דף עט ע"ב דכל היכא דאיהו ידע והאי לא ידע נשבע איהו דידע והני מילי בעושה ברשות:

ק) שם דין ח' בריית' בפ"ח דב"מ דף צג ע"ב וכדמפרש טעמא רב חסדא ורבא בר רב הונא וכתב הרב המגיד שכן פסקו הלכות וע' במ"ש בסי' רצא סעיף יב:

ר) שם דין ט' עובדא לקמי' דרב פפא שם:

ש) וכן כתבו התוס' שם וכטעמא דרב חסדא ורבה בר רב הונא שם:

ת) ל' הטור ס"י ושם במשנה:

א) כן כתב אביו הרא"ש שם בפסקיו וכן כ' התוס' שם דקמ"ל דאפי' יש לתלות ולומר שמת' גם בשביל דבר אחר:

ב2) ל' הרמב"ם שם כ' הרב המגיד ל' המשנה שם עלתה לראשי צוקין וכו' ואוקימנא בהמפקיד [דף לו ע"ב] שתקפתי ועלתה וכ"כ בה' ואע"ג דההיא תירוצא אליבא דאביי דלית הלכתא כוותיה כבר האריכו הרמב"ן והרשב"א ז"ל דאליבא דהלכתא קושטא היא לכ"ע ועקר ועי' צוקין הרים חדים וגבוהים ופירוש תקפתו שאחז בה והיא חזקה ממנו:

ג2) שם ושם במשנה:

ד2) מבואר בגמ' דהמפקיד שם וכ' ה"ה אין זה בש"ח אלא דוקא בש"ש שיש לו לשמור שמירה מעולה וכ"כ ז"ל:

ה2) ל' הטור סי' יב וכ"כ הרב המגיד שם:

ו2) שם ושם ברמב"ם וכ' ה"ה פלוגתא דאביי ורבא פ' המפקיד שם ופסק כרב' ומבואר בארוכ' בה' וכו' שאע"פ שנתבאר בפ"א [ולעיל סי' רצא סו] דתחלתו בפשיע' וסופו באונס חייב שאני הכא דלא בא האונס מחמת הפשיעה כלל ואין תחבולה לינצל מאונס זה:

ז2) שם בגמ' ומודה רבא:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---