ביאור הגר"א/אורח חיים/שסג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים שסג

(א) ס"א כל מחיצה כו' אלא או. כ"ו א':

או ליישב. כ"ב א':

היא מחיצה כו'. כפי' הרא"ש שם סוף פ"ב וכ"ה שם כ"ב א' וע' תוס' כ"ה ב' ד"ה ההוא אבורנקי כו' אבל אם היתה עומדת כו' לכך אמר לתקן רק עד אבורנקי:

ודוקא. עירובין שם ושם וסוכה שם:

(ב) ס"ב ולכ"ד. שם לענין ב' חצירות:

(ג) ס"ג וה"מ שלא כו'. מדאמרינן בספינות חזרו ונקשרו כו' מזידין וכאן א"א לו' לזרוק דבלא"ה חייב ותי' תוס' ורא"ש שם דוקא שנעשה ע"י רה"י אז חילק בין שוגג למזיד וז"ש כגון שנים כו' דאין המחצלאות אלא שלא יאסרו זע"ז. ור"ן תי' בשם ר"ת דוקא שלא היה רה"י מתחלה וז"ש וה"מ ונקט הטור שני התירוצים לחומרא כדרכו בכל מקום כנ"ל וכ"כ רי"ו ב' הפירושים של רא"ש ושל ר"ת ע"ש וכנ"ל בסי' שס"א ס"ב ועבסי' שע"ב ובשאר מקומות הרבה:

בר"ה. הב"י גרס ברה"י וכמ"ש תוס' ורא"ש אלא שדחק לאוקמי בשיטת רא"ש לבד ודבריו דחוקים וכן דברי מ"א:

(ה) ס"ה עד סאתים. גמרא שם:

אפילו. כחכמים:

ובלבד. שם ושם:

ובלבד שיהיו כפותים. סוכה כ"ג א' ואע"ג דשם לר"מ אבל לר"י אליבא דר"ז ע"כ לא חייש להכי היינו לס"ד אבל למסקנא דטעמא דר"מ כדראב"י ואף ר"י חייש לשמא יברח ופליגי בפיל קשור דע"כ ר"י חייש לשמא תמות כמ"ש בגיטין כ"ח ב' וכן מסיק רבא שם שמא ימות תנאי היא ואע"ג דדחי גמ' בסוכה היינו לפי הס"ד שם אבל לפי המסקנא שם קיימא פלוגתייהו בלוקח יין לשמא ימות כמ"ש בגיטין שם וחייש ר"י לשמא ימות וכן פסק הרמב"ם בפ"ט מה' תרומות ה' א' ושם בסוכה מ"ד שמא תמות כו' דחושש לשמא תברח ומתוס' שם ד"ה ולמ"ד כו' וכ' הרמב"ם כדי שלא ינודו. ר"ל כמש"ש ודלמא רבעה כו' ואע"ג דלמ"ד שמא תמות אף בבהמה קשורה חייש היינו כמ"ש שם זמנין דמוקים לה כו' וגם האי תירוצא אינו אלא לר"מ ולפי הס"ד:

ואפי' כשהם. שם בהדי דאתא כו':

והוא שלא. גמ' שם כאן כו':

ואפי' אחד. ר"ח מיהא כו':

ואפי' אם. גמ' שם לשבתא אחריתי כו' וע"ש תוס' ד"ה אילימא בדלא כו':

(ו) ס"ו אם באו. שם בהדי דאתא כו' יע"כ הרגישו כמש"ש לשבתא אחריתא כו' דה"ל כלדעת כו':

(ז) ס"ז יש מי. עבה"ג:

ואין. מדאמרינן ביבמות פי"ג קי"ד זיל דבר טליא ולא עשה ע"י מחיצות של ב"א וכמש"ו:

(ח) ס"ח אא"כ. עבה"ג ושם ט"ז א' כ"ש פחות מג' כו': ס"ט בין בערב. שם רב אשי אמר מחיצה כו' אבל בערב לא מיבעיא ליה. הרא"ש שם:

(י) ס"י וה"מ. מדהוצרכו פסי ביראות וג' חבלים בשיירא תוס' שם ד"ה אילימא ועוד דבשיירא כו':

ולהרמב"ם. מכח קושיא דחבלים וכמ"ש הרא"ש בשם ירושל' אר"ז מודה ר"ל לענין שבת שאין פיאה מתרת ביותר מעשר כו' ע"ש ומ' דוקא פיאה אבל בעומד מרובה מותר כסתם מתני' דריש עירובין ואע"ג דבגמ' דידן אמרו דאפי' ביותר מעשר מהני אף לר"י כמ"ש לעולם בעשר כו' דיחויא הוא ולא קיימי ממתני' דחבלים כנ"ל:

ואז מהני. מירושל' הנ"ל שהוכיחו כן ממתניתין דחבלים ושם הוא בשיירא בבקעה כנ"ל:

(יא) סי"א כמה אמות. מרדכי והג"מ דע"כ רב ששת דאוסר אינו בפחות מג' וגם מכיפה שם שאם יש ברגליה עשרה כו' אע"ג דהכיפה רחוק הרבה:

ובלבד שיהא. מהא דכיפה ושוין שאם כו' הכל מודים כו':

ויהיו כו' ואם כו'. שם כרב חסדא:

או לא' מהן. ממ"ש וקנה על גביהן ול"ק על א' מהן וכן הטעם משום דצורת הפתח לא עבדי אינשי כה"ג ה"ה ג"כ בא' מהן מרדכי שם בשם הר"מ והג"א שם ע"ש:

אבל קנה שע"ג כו' ואפי'. ירושל' שם:

(יב) סי"ב כיפה. כרבנן שם וערש"י ד"ה ושוין שאם כו':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.