מגן אברהם/אורח חיים/רסד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מגן אברהםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png רסד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף




מפרשי המג"א
פרי מגדים מחצית השקל

טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


(א) אסור להשתמש. אפי' תשמיש שאין צריך עיון שמא יטה ועסי' ער"ה:

(ב) מותר להשתמ'. אפי' הנרו' עומדי' בחדר אחר דכיון שיש במקום אחר נר כשר יזכור ולא יטה גם במקומות אחרים (שם):

(ג) בלא נר. כגון למשוך יין מן המרתף (שם):

(ד) בדיעבד. ונ"ל דאם יש נר א' כשר ועומד אצלו נר פסול מותר להשתמש דלא יהא אלא נר אחד בלחוד וכמ"ש סי' רע"ו ואף על גב שהב"ח מחמיר בזה לטעמיה אזיל שכתב בסי' תרע"ג דאין היתר בשמש אצל נרות חנוכה ע"ש אבל לדידן פשיטא דשרי:

(ה) נתכוין להקשות. אפי' מדליק שניהם יחד דכשמכוין להקשות לא גזרי' שמא יטה:

(ו) ומטעם זה. בב"י כ' דזה לכ"ע שרי כיון דגמי או קש לא חזי לפתילה בעינייהו ליכא למיגזר שמא ידליק בהן בעינייהו וא"כ אפי' נתכוין להעבות הפתיל' שרי:

(ז) בשעוה. פי' שיניחנו בנר ויניח הפתיל' בתוכ' אין מדליקין בשמרי שמן (ש"ג):

(ח) מצמר גפן. בגמ' יש עוד פירושי' על שמן קיק ודלגם הטור והרב"י משום שאינם מצוים בינינו ובכ"מ האריך ע"ז בחנם:

(ט) ויניחנו ויצא. וחובה לאכול בשבת אצל הנר (תוס') עססי' רע"ג ועוד יש ט"א בגמרא ובתוס' בצרי מפני שהוא נדבק בכותלי הבית ומבעיר הבית וחיישי' שיה' בהול על ממונו ויכבה ע"כ ומכאן יש ללמוד שלא לסתום התנור בעץ מטעם זה וכמה פעמים ראיתי שבאו לידי חילול שבת:

(י) אין מדליקין. דגזרין דלמא אתי לאדלוקי בעינייהו:

(יא) חלב מהותך. מדסת' משמע דס"ל דהיינו חלב מבושל כמ"ש רש"י ורמב"ם דלא כר"ן והוא נמשך אחר הפתיל' אלא דגזרי' דלמא אתי לאדלוקי בשאינו מהותך:

(יב) שמן זית מצוה. ואם אין שמן זית מצוי מצוה בשאר שמנים והן קודמין לשעוה כיון דיש אוסרין בשעו' ומ"מ נר שעוה קודם לנר חלב ועסי' תרע"ג (מט"מ ושל"ה) וב"ח כ' דאף הגאונים לא החמירו אלא בשעוה עם הפסולת אבל בשעוה שלנו לא דהא עינינו רואות שאורן צלול ע"כ ועסי' ער"ה דיש מקילין יותר בנר הכרוך:

(יג) כרך. אבל אם כרך שמן פסול ופתיל' פסולה יחד אסו' (טור רי"ו):

(יד) רוב היוצא. וה"ה בנר של שעו' צריך להדליק רוב היוצא (ש"ג), י"ט שחל להיות ע"ש אין מדליקין בחתיכו' בגד שהיא ג' אצבעות על ג"א מצומצמי' דכיון דאדליק בה פורתא ה"ל שבר כלי ואסור להדליק בה כמ"ש סימן תק"א ס"ז אא"כ גדל הפתיל' מעי"ט דנתבטל מתור' כלי (גמ'):

(טו) ומ"מ נהגו. ואף בנר הכרוך עושין כן:

(טז) בסמרטוטין. צ"ל דהיינו בלאי בגד פשתן הגסים דאלו בגד צמר אין מדליקים בו כלל כמ"ש ס"א ובלאי בגד פשתן מדליקין בו כדאי' ריש פ"ב בגמרא גבי בגדי כהונ' אלא צ"ל כמ"ש: אין מדליקין על השלחן בנר ישן של חרס (רש"ל פ"ה) עסי' תרע"ג:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון