כף החיים/אורח חיים/שנה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כף החיים ‏ אורח חיים שנה

א

א) [סעיף א'] גזוזטרא וכו'. פי' דף היוצא מן הכותל למעלה מן המים ויש שם נקב באמצעיתו וחלון פתוח לו מן הבית וכשימלא מים דרך הנקב מטלטל מן המים שהם כרמלית לרה"י וע"כ צריך שיעשה מחיצה כל סביבה דהשתא הוי כל כשנגדה עד למטה רה"י דאמרינן גוד אחית ט"ז סק"א:

ב

ב) שם. וחלון פתוח לו מן הבית. שע"י החלון שפתוח לו מן הבית נעשה הגזוזטרא רה"י כמו הבית כמ"ש לעיל סי' שמ"ה סעי' ט"ז וא"כ כשממלא מן הים או מן הנהר שהוא כרמלית ומעלה לגזוזטרא הו"ל מוציא מכרמלית לרה"י ואסור אלא א"כ עשה מחיצה שע"י המחיצה נעשה עד המים רה"י והו"ל מוציא מרה"י לרה"י ושרי וא"צ עירוב כיון דליכא דיורין כמ"ש לעיל סי' שנ"ד או' י"ד:

ג

ג) שם. וחלון פתוח לו מן הבית. והיינו כשהחלון רחב ד' על ד' ובתוך ג"ט לגזוזטרא דאז הוי הגזוזטרא כחורי רה"י דדינם כרה"י כמ"ש לעיל סי' שמ"ה או' צ"ד יעו"ש:

ד

ד) שם. וחלון פתוח לו וכו'. דאם לא כן הוי כרמלית ומותר לטלטל מכרמלית לכרמלית. מ"א סק"א. ור"ל מן המים שהוא כרמלית לגזוזטרא שהיא ג"כ כרמלית כיון שאינה פתוחה לחלון וכמ"ש לעיל הי' שמ"ו סעי' ב' יעו"ש אבל מן הבית לגזוזטרא או למים אסור דהו"ל מטלטל מרה"י לכרמלית. וכתב התו"ש או' א' דאפי' אם הגזוזטרא היא למעלה מי"ט הויא כרמלית ושרי לטלטל למים יעו"ש. וכ"כ המחה"ש. אמנם כבר כתבנו לעיל סי' שמ"ה או' צ"ג בשם כמה פו' דאעפ"י שרחבה ד' כיון דגבוה מיו"ד הוי מקום פטור יעו"ש. וא"כ לפי דבריהם מותר לטלטל ממנה למים או לבית ויש לסמוך ע"ז בשעת הדחק:

ה

ה) שם. וחלון פתוח לו וכו'. ואם אין חלון פתוח לו וגם אין רחב הגזוזטרא ד"ט על ד"ט הויא מקום פטור כמ"ש לעיל סי' שמ"ה סעי' י"א וי"ט ומותר לטלטל ממנה למים או לבית. ואם מותר לטלטל המים מן הים לגזוזטרא שהוא מקום פטור ואח"כ להכניסו לבית עיין לעיל סי' שמ"ו סוף סעי' א' בש"ע שהביא פלוגתא בזה וכתבנו שם באו' טו"ב דאם נח במקום פטור ואח"כ מטלטלו לרשות אחרת יש להקל יעו"ש. וכ"ז אם הגזוזטרא היא למעלה מי"ט אבל למטה מי"ט עיין לעיל סי' שמ"ה סעי' י"ט בהגה שכתב דאם הוא בכרמלית דינו ככרמלית וכתבנו שם או' טכ"ב דכן יש להחמיר אע"ג דאיכא פלוגתא בזה יעו"ש. ועיין עו"ש או' ק"ך ודוק

ו

ו) שם אלא א"כ עשה לה מחיצה וכו'. גבוה עשרה טור. מ"א סק"ב. ואף שאינה מגעת עד המים קל הוא שהקילו חז"ל במים דמחיצה תלויה מתרת דאמרינן גוד אחית מחיצתא ומותר לטלטל. תו"ש או' ב' ועיין לקמן או' יו"ד:

ז

ז) שם. כל סביבה או יעשה המחיצה סביב הנקב וכו'. ר"ל שיעשה המחיצה כל סביב הגזוזטרא או רק סביב הנקב שבאמצע הגזוזטרא:

ח

ח) שם. והוא שיהיה בו ד' על ד' ר"ל הא שדי במחיצה שסביב הנקב היינו אם יש בנקב רחב ד' על ד' משום דכל מחיצה העשויה לפחות מחלל ד' אינה מחיצה כמ"ש הב"י בשם רש"י ותו' והביאו הט"ז סק"ב. והך ד' על ד' בנקב צ"ל בריבוע לא בעיגול ופשוט הוא. מש"ז או' ב':

ט

ט) שם. ואין חילוק בין אם יעשנה למטה וכו'. ורוב פו' פירשו למטה הסמוך למים כנגד נקב הגזוזטרא דרואין כאלו המחיצות עולות למעלה ומגיעות אל הגזוזטרא. ונראה דשניהם הילכתא היא. א"ר או' א':

י

י) שם. וכיון שעשה מחיצה וכו'. ובלבד שיעשנה בשביל כך כדי להתיר מילוי המים אבל אם עשאה לצורך אחר אין אומרים בה גוד אחית, ד"מ או' א' ר"ז או' א' ועיין לקמן או' ל"ה:

יא

יא) שם. מותרין גם לשפוך ממנה. ואעפ"י שהוא סמוך לרקק שהוא רה"ר מ"מ כיון שאין כוונתו להוציאם לרה"ר שרי. מ"א סק"ד. א"ר או' ב' תו"ש או' ד':

יב

יב) וכל זה למלאת מכרמלית הא מבור עמוק י"ט דהוי רה"י כבסי' שמ"ה במ"א סק"י דין א' להם. מש"ז סוף או' א' ור"ל דמותר למלאת מגזוזטרא הפתוחה לחלון הבית מבור עמוק י"ט בלא עשיית מחיצה משום דהו"ל ממלא מרה"י לרה"י וא"צ עירוב כיון דליכא דיורין כמ"ש לעיל סי' שנ"ד או' י"ד.

יג

יג) שם. וכן ההולך מספינה וכו'. משום דהמים כרמלית הם והספינה רה"י. מ"א סק"ה. והיינו בספינה שתוכה י"ט ומבחוץ אין גבוה י"ט למעלה מן המים אבל אם אין תוכה י"ט הוי כרמלית ואף שאין כרמלית בכלים הכא שעומד בכרמלית הוי כרמלית כמ"ש ססי' שמ"ה ושרי לטלטל מתוכה לים ומים לתוכה. תו"ש או' ה' ח"א כלל נ"ה או' א' והוא ממ"א סק"ו:

יד

יד) שם. וא"צ לעשות לו מחיצות וכו'. זהו דעת הרמב"ם פט"ו ור' האי כמ"ש בב"י אבל הטור כתב דצריך לעשות לו מחיצות. וכ"כ הלבוש. וכתב א"ר או' ג' דכ"ה דעת התו' ואגודה והרשב"א בס' עה"ק ורי"ו וכן עיקר יעו"ש. מיהו דעת התו"ש או' י' כדברי הש"ע. וכ"פ הר"ז או' ב' וח"א שם. ונראה דלכתחלה יש לעשות לו ג"כ מחיצות לצאת אליכא דכ"ע ואם לא אפשר יש לסמוך אדברי הש"ע:

טו

טו) שם. אלא אמרינן כיף הצדדין וכו'. הלשון צ"ע דמאי כוף הלא אין בו רק ד' והיה צ"ל אמרינן גוד אחית וכו' ביאורי הגר"יז. וכ"ה באחרונים דלא זכרו תיבות כוף הצדדין אלא רק גוד אחית:

טז

טז) שם. שהקילו בספינה וכו'. פ"י שבגזוזטרא הנ"ז ברישא צריך דוקא מחיצות והקולא היא דאמרינן גוד אחית אבל בספינה יש עוד קולא דא"צ אפי' מחיצות אלא אמרינן כוף הצדדין כאלו היו שם מחיצות ואח"כ אמרינן גוד אחית. ט"ז סק"ד:

יז

טוב) שם. והני מילי כשהיא בתוך י"ט. פי' שאינה גבוה י"ט מעל המים אבל מחיצות הספינה גבוהין יו"ד. מ"א סק"ו. וכ"כ לעיל או' י"ג יעו"ש:

יח

חי) שם. מוציא זיז כל שהוא ועושה בו נקב וכו'. והב"ח כתב דיכול למלאת ע"י זיז כל שהוא אפי' בלא נקב וכן הסכים הט"ז סק"ה. וכ"כ המ"א סק"ד בשם הראב"ן וכתב וכן עיקר. וכ"כ הא"ר או' ו' תו"ש או' ז' ר"ז או' ג' ח"א שם:

יט

יט) שם שהרי דרך אויר מקום פטור הוא ממלא וכו'. ואפי' למאן דאסר בסי' שמ"ו ססעי' א' (ר"ל להחליף ברשיות דרבנן דרך מקום פטור) הכא כיון דאיכא זיז כל שהוא הוי היכר ושרי כ"כ ב"י לדעת הטור וכ"כ מ"א סק"ז. ר"ז שם. ח"א שם. ברכ"י או' א' אבל המ"מ פט"ו כחב דלדעת האוסר שם אפי' אם דופני הספינה גבוהים י"ט מן המים צריך שיהה בזיז ד' על ד' ומביאו ב"י יעו"ש אמנם מסתמיות דבדי הש"ע והאחרונים משמע כס' ראשונה דאפי' למאן דאוסר שם הכא סגי בזיז כל שהוא. ועיין בדברינו לשם או' טו"ב ודוק:

כ

ך) שם. וסגי בהיכר זיז. ולדברי האומרים שמותר לטלטל מרה"י לכרמלית דרך הנחה במקום פטור אבל לא דרך אויר מקום פטור אין היכר זיז מועיל למעלה מיו"ד כמו שאינו מועיל למטה מיו"ד ולכן צריך לעשות כאן בתחלה הנחה לדלי על הזיז שהוא מקום פטור ואח"כ ישלשלנו למים וכן בחזרתו. ר"ז שם. ועיין לעיל סי' שמ"ו או' ט"ז:

כא

כא) שם. ומימיו יכול לשפוך על דפני הספינה וכו'. זה קאי אאין גבוה יו"ד בדופני הספינה דצריך מקום ארבע אבל לשפוך א"צ זיז כלל אלא שופך בהדיא על דופן הספינה כיון דאין כאן אלא כוחו משא"כ אם שופך קצת רחוק מן הדופן הוא זורק מרה"י לכרמלית ממש. ואם יש בו גבוה יו"ד ואינו רוצה לשפוך על הדופן כגון שהם סרוחים והריח יכנס לתוך הספינה ורוצה לשפוך מרחוק לכותל צריך ג"כ היכר זיז כל שהוא. ט"ז סק"ו:

כב

כב) שם. ומימיו יכול לשפוך וכו'. וה"ה לזרוק עצמות וקליפין. ראב"ן. נו"א סק"ח. וה"ה להשתין ולעשות צרכיו או לרוק. א"ר או' ז':

כג

כג) שם. ומימיו יכול לשפוך על דפני הספינה וכו'. אין צד היתר להשליך דרך החלוצות עצמות וקליפין רק שיעשו התיקון בספינה דאמרינן כחו בכרמלית לא גזרו הכא נמי יעשו כתיקון זה שישליכו הקליפין ושיורי השלחן על פתחה של חלון הפתוח שמוטה על המים ומשם יורדין מכחו. גו"ר חא"ח כלל ג' סי' יו"ד. אבל בס' פרח שושן כלל ג' סי' א' כתב דדוקא בספיגה הקלו. י"א בהגה"ט:

כד

כד) שם. הגה. ועיין לקמן סס"י שנ"ז. ר"ל דשם כתב דלא בכל כרמלית כחו מותר יעו"ש:

כה

כה) שם בהגה. אלא א"כ קשורות וכו'. בדבר שיכול להעמידן אבל קשרן בדבר שאין יכול להעמידן הרי הן כמו פסוקין ואין מטלטלין מזו לזו אפי' הן של אדם א' לפי שעשוין לההרחק זה מזה ואוירי כרמלית מפסיק ביניהם ומ"מ לא בעינן שלשלאות של ברזל, א"ר או' ט':

כו

כו) שם בהגהה. אלא א"כ קשורות וכו'. דכשאינן קשורות לא מהני עירוב דמפסיק כרמלית אם הם ניידי וכיון שראויין לנוד אסור. ואפי' נפסקו בשבת לא אמרינן בזה הואיל והותרה הותרה כיון דמפסיק כרמלית. מ"מ סוף פ"ג ותו' שבת דף ק"א. אבל הרא"ש בסוף פ"ק דעירובין כתב דכשנפסקו בשבת מותרין. מ"א סק"ט. ודעת הא"ר או' ט' נראה כסברא ראשונה דאם נפסקו בשבת אסורין, וכ"פ הר"ז או' ח' ואם חזר וקשרן בדבר המעמיד בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין בטעות חזרו להתירן הואיל והיו מותרות כשקידש היום, א"ר שם, ועיין לקמן סי' שס"ב סעי' ג':

כז

כז) שם בהגה. אלא א"כ קשורות זו בזו, וצריך שלא יהא ביניהם ד"ט, ירוש' מ"א סק"י. דכשרחוקין זו מזו ד"ט אויר כרמלית מפסיק ביניהם ולא מהני עירוב אעפ"י דקשורות. א"א או' יו"ד:

כח

כח) שם בהגה. אלא א"כ הם גבוהין מן המים י"ט. דקמטלטל מרה"י לרה"י דרך מקום פטור. ואע"ג דברה"ר אסור בדיוטא א' כמ"ש סי' שע"ז בכרמלית שרי. מ"א ס"ק י"א. מיהו הא"ר או' יו"ד כתב דלא מסתבר להתיר לכתחילה בכרמלית מה שחייב מרה"י לרה"י (היינו דרך רה"ר) והכא מיירי בזה כנגד זה ולא בדיוטא א' או דמיירי בטלטול ע"י זריקה ולא בהושטה יע"ש אבל התו"ש או' י"ב כתב כדברי המ"א. וכן המחה"ש הביא ראיה לדברי המ"א יעו"ש. וכ"פ ח"א כלל נ"ה או' ב':

כט

כט) שם בהגה. אלא א"כ הם גבוהין וכו'. ואז מותר לטלטל מזו לזו אפי' מופלגת זו מזו הרבה שהרי הוא מטלטל מרה"י לרה"י דרך מעלה מי"ט שהוא מקום פטור ר"ז או' ט':

ל

ל) שם בהגה. וצריכין לערב וכו'. ואם לא עירבו תליא בפלוגתא שכתב סי' שמ"ו סוף סעי' א' מ"א שם. תו"ש שם. ר"ז שם. ועיין בדברינו לשם בס"ד:

לא

לא) שם בהגה. וצריכין לערב וכו'. משמע הא לא עירבו לכ"ע כל אחד בפ"ע מותר לטלטל בכולה. ועיין לקמן סי' שס"ב סעי' ד':

לב

לב) [סעיף ב'] בית הכסא שעל פני המים. היינו שסמוך לים או לנהר. שהם כרמלית כמ"ש לעיל סי' שמ"ה סעי' ח"י יעו"ש:

לג

לג) שם. מותר ע"י מחיצה תלויה. היינו שגבוה י"ט אלא אעפ"י שאינה מגעת למים כמ"ש בב"י:

לד

לד) שם. ובלבד שתהא עשויה להתיר וכו'. כגון שיעשנה למטה סביב ולצניעות הוי אם יעשנה למעלה. טור. מ"א ס"ק י"ב:

לה

לה) שם ובלבד שתהא עשויה להתיר וכו'. ולעיל גבי גזוזטרא לא היה צריך לפרש שתהא עשויה להתיר דהא אין ספק שאין עושין מתיצה בגזוזטרא אלא להתיר דאם לא כן לא היה צריך לעשות מחיצה אבל בבה"כ שהכל עושין מתיצה לצניעות בא להזהיר שתהא עשויה להתיר. ב"ח. ומיהו שם בגזוזטרא אפי' למעלה עושין להתיר. א"א או' י"ב. ועיין לעיל או' יו"ד:

לו

לו) שם. פחות מג' וכו'. פי' סמוך לנקב דאז הוי כלבוד והוי חורי רה"י דנידונין כרה"י. מרדכי. מ"א ס"ק י"ג. ונמצא שהוא מוציא הצואה מרה"י לרה"י ומכחו היא נופלת למים שהם כרמלית וכחו בכרמלית לא גזרו. ר"ז או' י"א:

לז

לז) שם. ואם נשבר הדף בשבת וכו'. כלומר וא"א בענין אחר מותר להפנות שם משום דגדול כבוד הבריות. עו"ש או' ב' וכ"כ בביאורי הגר"א דדוקא שנשבר בשבת אבל בלא"ה אסור. וא"כ משמע דלשבת אחרת אסור כיון דאפשר לו לעשות בחול דף אחר. ועיין לקמן או' מ"ז:

לח

לח) [סעיף ג'] שהיא כרמלית. ר"ל אעפ"י שהתפירה עמוקה י"ט כיון שיש בה יותר מבית סאתים ולא הוקפה לדירה יש לה דין כרמלית כמ"ש סי' שנ"ח ונמצא מוציא מרה"י לכרמלית:

לט

לט) שם. אינו מותר ע"י מחיצה תלויה. הלא במגעת עד הקרקע:

מ

מ) שם. אבל ע"י דף שרי וכו'. וה"ה ע"י קנה או שנופלת על צדי הכותל ואח"כ מתגלגלת לכרמלית כמ"ש בסעי' הקודם. והוא שיהיה הדף או הקנה פחות מג' וכמ"ש לעיל או' ל"ו יעו"ש:

מא

מא) שם הגה. וי"א דאם בה"כ למעלה מעשרה. היינו מקרקעית החפירה. והטעם משום דאויר למעלה מי"ט בכרמלית מקום פטור הוא כמ"ש לעיל סי' שמ"ה סעי' ח"י ונמצא כשהוא נפנה מוציא מרה"י לכרמלית דרך מקום פטור. והיינו למאן דס"ל לעיל סי' שע"ו סוף סעי' א' דלהחליף ברשיות דרבנן דרך מקום פטור שרי אבל למאן דס"ל התם דאפי' ברשיות דרבנן אסור גם הכא אסור וזהו שכתב מור"ם ז"ל ועיין לעיל סי' שמ"ו דיש חולקים ר"ל דלדעת החולקים שם גם הכא אסור. ועיין בדברינו לשם או' טו"ב:

מב

מב) שם בהגה. דהא הצואה הוא מקום פטור וכו'. דאינה רחבה ד' ומיירי שמפנה ממש על הצואה ואעפ"י שנופלת אח"כ לכרמלית שרי. מ"א ס"ק י"ד מיהו מ"ש המ"א דאינה רחבה ד' התו"ש או' ט"ו השיג עליו וכתב דאפי' רחבה ד' הוי מקום פטור מטעם דלא דרסי עלה יעו"ש. והר"ז או' י"ב כתב דאם אין בה ד' על ד' והיא גבוהה ג' הוי מקום פטור ואם רחבה ד' אפי' אינה גבוהה ג' ועיין לעיל סי' שמ"ה סעי' יו"ד:

מג

מג) שם בהגה. ועיין לעיל סס"י שמ"ה דיש חולקין וכו'. והכי ק"ל. תו"ש או' ט"ז. ר"ז או' יב. וכ"כ לעיל בס"י שמ"ה או' קכ"ב יעו"ש:

מד

מד) שם בהגה. ולפי מה שנתבאר וכו'. כאן מתחיל לומר דין אחר בענין בה"כ שהחפירה שתחתיה היא של שני שותפין דאסור לפנות שם אם לא עירבו יחד או שעשו התיקון דסעי' ב' דהיינו דף או קנה וכו' ומיירי דמקום מושב בה"כ כל אחד לעצמו שיש מחיצה מפסקת ביניהם אלא שהחפירה שתחתיה היא של שותפות וא"כ כשהוא נפנה הוי מוציא מרשותו לרשות השותפין ולכן אסור אם לא עירבו או שעשו התיקון דסעי' ב' אבל אם גם מקום המושב של בה"כ הוא של שותפות שרי דהא אינו מוציא מרשות לרשות. כ"כ האחרונים:

מה

מה) שם בהגה. כמ"ש סעי' ב' היינו דף או קנה אבל מחיצה תלויה לא מהני כמ"ש סעיף ג' אלא א"כ מגעת עד הקרקע:

מו

מו) שם בהגה. כדלקמן סי' שנ"ז. סעי' ג' בהגה דשם מבואר דכוחו בחצר שאינה מעורבת לכ"ע שרי:

מז

מז) שם בהגה. ששכחו ולא עירבו. או שלא היה לו באפשר לעשות התיקון. ח"א כלל נ"ה או' ז':

מח

מח) שם בהגה. דגדול כבוד הבריות. והתירו חכמים לעשות איסור דרבנן משום כבוד הבריות שלא יתבזו. ח"א שם:

מט

מט) שם בהגה, דהואיל והמשוטה אינו גבוה עשרה וכו'. או שגבוה יו"ד ואינה רחב ד' מותר אבל גבוה עשרה ורחב ד' אין לו תקנה אלא א"כ עשה לו מחיצות י"ט. כ"כ בס' עה"ק. ונ"ל שאם א"א לו אלא א"כ עושה צרכיו בספינה מותר דגדול כבוד הבריות. א"ר או' ט"ו:

נ

נ) [סעיף ד'] מים שאין עמוקים י"ט וכו'. והב"ח חולק דבתו' עירובין דף פ"ז מתירין במחיצה תלויה אפי' עמוקים פחות מי"ט יעו"ש. ולא קשה מידי דהכא מיירי כשרה"ר מהלכת בו ע"י הדחק כדמשמע בב"י ובשבת דף ק' וכ"פ הנ"ל א"ר או' ט"ז. וכ"כ החמ"ע או' ו' דנראין דברי ב"י נכונים כשאין עמוקים י"ט ורה"ר שאלכת בתוכו כדאיתא במשנה פ' הזורק יעו"ש. והר"ז או' ט"ו כתב דאפי' עמוק י"ט ואפי' בכרמלית אין מחיצה תלויה מתרת בו אם רבים בוקעים בו לפי שבקיעת הרבים מעכבת מלומר גוד אחית יעו"ש:

נא

נא) שם. לשפוך בהם וכו'. וה"ה למלאת מהם:

נב

נב) שם הגה. וכ"ש אם יבשו המים וכו'. אבל קודם שיבשו אעפ"י שרגילין להתיבש מתרת מחיצה תלויה. ב"י בשם הגמ"ר. א"ר או' י"ז:

נג

נג) [סעיף ה'] היו שתי גזוזטרות וכו'. כגון בית ועליה על גביו העומדות אצל הנהר וכל אחת יש לה גזוזטרא בולטת מן חלון הבית לדלות ע"י מים מן הנהר וכגון שהחלון רחב ד' על ד' ובתוך ג"ט לגזוזטרא דאז הוי הגזוזטרא רה"י וכשממלא מן הנהר הוי מוציא מכרמלית לרה"י וכמ"ש בסעי' א' ורק הכא יש עוד חילוקי דינים בשביל שיש עוד גזוזטרא אחרת סמוכה לה מן הצד בתוך ד"ט כבשר יבואר לקמן:

נד

נד) שם. ואינה רחוקה וכו'. דאם היו רחוקות זו מזו במשך ד"ט ברוחב לא היתה התחתונה אוסרת עליה דתשמיש מופלג במשך ד' זהו תשמיש באויר ולאו תשמיש הוא דאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר אבל אם אינם רחוקות ד' אפי' יש ביניהם גובה יותר מיו"ד אוסרת עליה דאדם אוסר על חבירו אפי' כשמשתמש עליו בזריקה אעפ"י שהוא בגובה יו"ד שהוא תשמיש קשה כיון שאינו משתמש עליו דרך אויר. ב"ח. ומ"ש המ"א ס"ק י"ז כתב עליו המאמ"ר או' ג' דאינו מדוקדק יעו"ש:

נה

נה) שם. ואינה רחוקה וכו'. דממילא שניהם נוחים להשתמש בשניהם ואוסרים זה ע"ז ומשו"ה אם עשו מחיצה לעליונה לבד בשותפות אוסרים זה ע"ז וכ"ש אם עשו שתיהן לתחתונה דעליונה אוסרת על התחתונה דניחא לה להשתמש בתחתונה ע"י שלשול אבל אם כל אחד עשתה לבדה ואין לה חלק במחיצת חבירו אינה אוסרת עליה. וכן אם עשו לשניהם מן השותפות כל אחת גילתה דעתה דסילקה נפשה מחבירתה ושוב אינה אוסרת עליה כ"ז שאין רחוק ביניהם ד"ט. אבל ברחוק ד"ט אין התחתונה יכולה להשתמש בעליונה אלא בתשמיש אויר ולא תשמיש הוא וע"כ אינה יכולה לאסור העליונה. ואגובה יותר מיו"ד ביניהם לא קפדינן דמשתמש ע"י זריקה ואעפ"י שהוא תשמיש קשה כיון שאינו משתמש דרך אויר אוסרת עליה. ט"ז סק"ז:

נו

נו) שם. ואינה רחוקה וכו'. ואם הם מכוונות ממש זו כנגד זו שאין בני עליונה יכולין למלאות אלא א"כ יכנס הדלי דרך התחתונה אם עשו שתיהן מחיצות יו"ד הרי הם רה"י ועולין עד לרקיע ושניהם אסורות למלאות אלא א"כ עירבו שכל אתת אוסרת על חברתה התחתונה אוסרת על העליונה דהא רה"י עולה עד לרקיע והעליונה אוסרת על התחתונה דהא יש לה תשמיש דרך עליה. לבוש:

נז

נז) שם. אבל כל אחת מהן שעשתה לבדה וכו'. א"כ האחרת משתמשת שלא כדין אפי' בחול. מ"א ס"ק י"ח. ור"ל ולכך אינה אוסרת עליה האחרת כיון שאפי' רגילה להשתמש בה בחול הוא שלא כדין:

נח

נח) שם. וכן אם עשו בשתיהן בשותפות וכו'. ומ"מ כ"א משתמש בשלו מ"א ס"ק י"ט, ור"ל כיון דיש לכל א' מחיצה ויכול להשתמש בשלו ודאי סילק את עצמו משלו חבירו ולכך אינו אוסר עליו. מתה"ש. ומה שעשו בשותפות אפשר שהוא כדי להקל בהוצאה דיותר בזול עושין האומנים ב' ממה שעושין א' או מטעם אחר. ב"י והביאו המתה"ש שם:

נט

נט) שם. וכן אם עשו בשתיהן בשותפות וכו'. וה"ה אם עשו רק לאחת בשותפות והשניה עשתה לעצמה דמותר לכל אחד למלאות מגזוזטרא שלה בלא עירוב דבהא ודאי סילקה נפשה מחברתה. ג"מ:

ס

ס) ואם התנו השכינים ביניהם שיהיה לכל אחד רשות להשתמש בשני על גזוזטרא שלו אוסרות בלא עירוב אטפ"י שעשו כל אחד מחיצה לבדה. מש"ז או' ז':

סא

סא) ואם אירע שגזוזטרא א' רה"י והשניה כרמלית כגון דא' חלון הבית תוך ג"ט וא' יותר מג"ט או בור המים שתחתיהם רה"י ולא ים דהשתא תחתונה מותרת דעליונה אין רשות לשמש דרך תחתונה הואיל ומשוכה משא"כ אם מכוונות זו תחת זו וא"א לדלי העליונה אלא א"כ נכנס בנקב התחתונה אז התחתונה ודאי אסורה שהעליונה יש לה רשות דרך שם ואפי' עשה התחתון מחיצה לבד בשלו ועליונה לא עשה בשלה התחתונה אסורה בלא עירוב ועליונה מותרת כי התחתונה רשות שניהם לה שהרי דרך שם עובר דלי העליון ועליונה אם אין חלון הבית פתוח תוך ג"ט או באר שתחתיהן רה"י אז מותרת העליונה בלי מחיצה כלל בלי פקפוק. מש"ז שם:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---