ביאור הגר"א/אורח חיים/שנה

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים שנה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ס"א וחלון. הבית. כנ"ל סי' שמ"ה סט"ז וסי' שנ"ג ס"ב וכ"כ הרא"ש בפ"ט דעירובין על דין הגזוזטרא ע"ש:

אא"כ. רש"י שם:

והוא. רש"י שם וע' תוס' שם ד"ה עושה כו':

ואין חילוק. מתני' שם וכפרש"י שם ועתוס' שם ד"ה בין כו':

ועושה בו נקב כו' וא"צ כו'. המ"מ בשם ר' האי:

כוף. כ"כ המ"מ. והלשון צ"ע מאי כוף הלא אין בו רק ד' והיה צ"ל אמרינן גוד כו':

וה"מ כשהוא. שם ק"א א' וע"ש רש"י ד"ה אבל כו':

מוציא זיז. כמו לרב הונא למעלה מעשרה מארעא:

ועושה בו נקב. כ"מ במ"מ ודברי המ"מ צ"ע שם ואינו מובן וע"ש גם לדינא צ"ע ועט"ז:

שהרי דרך. כיש מתירין דסי' שמ"ו סעיף א'. המ"מ ותוס' שם ד"ה ר' יהודה דלא כמ"א:

ועיין לקמן. דשם כ' דלא בכל כרמלית כחו מותר ע"ש:

ב

ב' ספינות. מתניתין שם ק' ב':

או אא"כ. מרדכי שם וגמ' שם צ"ו א' ואפי' ר"ה מפסיק ביניהן וכמ"ש סי' שנ"ג ס"א:

וצריכין לערב. בבא ראשונה שם ק"א ב' ועל בבא שניה שם צ"ו א' וערש"י וכנ"ל סי' שנ"ג ס"א:

ס"ב בהכ"ס שעל. עירובין פ"ו ב' אלא משום כו' וע"ש תוס' ד"ה אלא. וע"ז סומכין כו' ואף שהתוס' כ' כן לשיטת רש"י שם דמסקנא כר"ה שם אבל לדידן דקי"ל כר' יהודה צריך שיקוע טפח דוקא בבור משום דאזיל דלי לאידך גיסא וכמ"ש ר"ח וע' ברא"ש שם משמו ור"ח כו' ואני אומר כו':

ובלבד שתהא. כת"ק במתני' דלא כר"י שאמר לא תהא כו' ועתוס' הנ"ל:

ואם עשה כו' וה"ה. שבת ק' ב' דשדי אדפנא כו':

פחות מג'. פי' סמוך לנקב והוי חורי רה"י והוי כרה"י שבת ז' ב' ונופל מרה"י לרה"י ואע"ג שנופל ממנו אח"כ לכרמלית כחו בכרמלית כו':

ואם נשבר כו'. שם פ"א ב' עירובין מ"א ב' ודוקא שנשבר בשבת אבל בלא"ה אסור. שבת שם הכי השתא וע' בתוס' סוכה ל"ו ב' ד"ה בשבת כו' ובשבת שם ד"ה מהו כו':

ג

ס"ג אם. הג"מ ומרדכי שם:

שלא התירו. שבת ק"א א' ב' ועירובין בכמה מקומות:

אבל. שם:

בכל כרמלית. ר"ל לאפוקי מדעת תוס' ורא"ש וכמ"ש רמ"א בסי' שנ"ז ס"ג ולאפוקי ממ"ש המרדכי שם על הדין זה דכאן כחו מותר אע"ג דכחו בכרמלית אסור וכמש"ש בהג"ה וי"א דאין כו' אבל כרמלית כו' ולשיטתו אזיל כמש"ש בס"א וס"ג ורמ"א לא הגיה כאן דמודה כאן:

וי"א דאם. שבת ק"א א' וכנ"ל בס"א וכפי' תוס' שם ד"ה עמוקה כו' דאף בלא זיז מותר ולדעת הש"ע בס"א אפשר דכאן ג"כ צריך זיז שידוע דמהר"מ ומרדכי פוסקים כתוס' בכ"מ כמ"ש מהר"מ בתשובה. וצ"ע דאף להמתירין דוקא בנח על מקום פטור דהא רשות דרבנן לא קיל אלא במקום שברשויות דאורייתא פטור וכמ"ש היא גופה גזירה כו' וכמ"ש הרא"ש פ"ו דשבת וכמ"ש בסי' ש"נ ס"ד והוא פשוט בכ"מ והנה בשבת ח' ט' אמרינן לימא תהוי תיובתא כו' ואף ב"ע מודה בזורק דחייב וכשתעלה ע"ד שיהא מותר לטלטל ולזרוק לכתחלה מרה"י לכרמלית דרך למעלה מי' וע' תוס' ג' ב' ד"ה כאן כו' וי"ל כו' ואם איתא הדק"ל מאי קמ"ל הא אף בכרמלית גמור מותר לכתחילה כה"ג ושם צ"ז א' תנ"ה תוך כו' למעלה מי' כו' ודוחק לאוקמי כל הסוגיא דלא כהמתירין וכן מתני' דערובין פ"ז ב' גזוזטרא כו' וז"ש תו' בשבת ק' ב' ד"ה גמירי כו' מיהו כו'. אח"כ מצאתי שכן כ' תוס' שם ק"א א' ד"ה רי"א כו' ואפי' רבנן כו' ונראה דהלכה כרבנן וכ"ה ברשב"א שם דלכן הצריכו לרבר"ה ור"ח מקום ד' לר"י א"צ דיכול להשתמש דרך מקום פטור וחולק על הרמב"ם שכ' בס"א וה"מ שהוא כו' ודעתו של הרמב"ם כיון דגמ' מייתי סייעתא מר"י וכבר דחאו תוס' שם ולולי דבריהם נ"ל דר"י ורבנן ל"פ אלא בהניח על חודו של ספינה ובזה מתורץ קושי' תוס' הנ"ל וק' לר"י כו'. ועוד צ"ע ל"ל לאוקמי בעירובין ל"ב ב' ובשבת ח' ב' כרבי הא גם לרבנן יכול להביאו דרך למעלה מי' וכעין שאמרו שם והא אי בעי מייתי דרך כו':

וע"ל סי' שמ"ו דיש חולקין. עתוס' שם ד"ה ר' יהודה. וקשה לר"י כו' וי"ל כו':

וי"א דאם. שם ז' א' ואף ע"ג דלא גביהי שלשה ואע"ג דקי"ל כרב אשי שם משום דמפסע פסע לה משא"כ כאן. מרדכי שם:

די"ח וס"ל. מהא דעירובין ט' א':

ולפי מה. דאם היה מקום פטור היה מותר לס' המתירין להחליף. וכמ"ש בערובין פ"ז ב' והא ר' יוחנן ברשויות כו' ההוא זעירי כו' ושם כה"ג בין ב' רשויות ועמ"א ס"ק ט"ז וט"ס מ"ש בכרמלית וצ"ל ברה"י:

דאין מקום פטור ברה"י. מהא דשבת ז' ב':

ב"ה העומד בין. עירובין פ"ו מתני' הנ"ל:

דלא הוי. ר"ל אע"ג דכחו בכרמלית אסור לשיטתו מ"מ בחצר שאינו מעורבת מותר כנ"ל דלא כש"ע:

וכ"ז דוקא. כנ"ל:

הולכי ספינות כו' דהואיל. כמ"ש בסי' שמ"ה סי"ח:

ד

ס"ד מים שאין. שבת פ"ב וערש"י בעירובין כ"ד ב' ד"ה שאין בעומקן כו' ומה שהקשה ב"ח מתוס' דשבת ק' ב' ד"ה עושה כו' ומתוס' דעירובין פ"ז ב' ד"ה אא"כ ל"ק על הב"י דתוס' אזלי לשיטתם דמדמי גזוזטרא לספינה אבל לפי תי' המ"מ בשם ר' האי כנ"ל בס"א מפני שאין יכול כו' ואף מחיצה תלויה א"צ אף לר"ח ורבה בר"ה א"צ לתי' התוס' שם ושם וכן קושית המ"א ס"ק י"ז מקושית הגמ' מ' דלר"ח דס"ל כו' ל"ק דהא אפי' מחיצה תלויה א"צ כאן וכנ"ל:

וכ"ש אם. עירובין כ' א' כלום נעשית אלא כו':

ה

ס"ה בין אם כו'. רש"י שם פ"ח א' ד"ה בסמוכה. ואני שמעתי כו':

בשותפות. אבל כ"א מהן. * גמ' שם:

וכ"ש אם. שם פ"ד ב':

וכן אם עשו. שם פ"ח א' אי הכי כי עשו כו':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.