מגן אברהם/אורח חיים/שנה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מגן אברהםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png שנה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



מפרשי המג"א
פרי מגדים מחצית השקל

טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) וחלון פתוח. דאל"כ הוי כרמלית ומותר לטלטל מכרמלית בסי' שמ"ו ס"ב ועמ"ש סי' שצ"ג ס"ב:

(ב) עשה לה מחיצה. גבוה י' עסי' שנ"ו:

(ג) סביב הנקב. דאמרי' גוד אחית מחיצתא:

(ד) לשפוך. ואף על פי שהוא סמוך לרקק שהוא ר"ה מ"מ כיון שאין כוונתו להוציאה לר"ה שרי (זה שייך לדברי המחבר למטה זיז כ"ש ועושה בו נקב כו' וע' בא"ר ות"ש) ועושה בו נקב ובס' ראב"ן בעירובין כ' דממלא אפי' שלא כנגד הנקב וכן עיקר:

(ה) בספינה. משום דהמים כרמלי' הם והספינ' רה"י:

(ו) בתוך י' טפחים. פי' מעל המים אבל מחיצות הספינה גבוהין י' ואם אין מחיצות הספינה גבוהים י' הוי כרמלית ומותר לטלטל מתוכ' לים ומן הים לתוכה (רש"י) כיון שעומד בכרמלית עסי' שמ"ה ס"ו וסי' רס"ו ס"ב מ"ש:

(ז) אויר מקום פטור. ואפי' למאן דאוסר בסי' שמ"ו סס"א הכא כיון דאיכא זיז כל שהוא הוי היכר ושרי:

(ח) יכול לשפוך. וה"ה לזרוק עצמות וקליפין (ראב"ן):

(ט) קשורות. דכשאינן קשורו' לא מהני עירוב דמפסיק כרמלית אם הם ניידי וכיון שראויים לנוד אסור ואפילו נפסקו בשבת לא אמרי' בזה הואיל והותר' הותרה כיון דמפסיק כרמלית (מ"מ ספ"ג ותוספות שבת דף ק"א) עמ"ש סי' שס"ה אבל בסוף פ"ק דעירובין כתב הרא"ש דכשנפסקו בשבת מותרין וצ"ע ואפשר דס"ל דמוקפת היינו שמוקפת מחיצה כמ"ש המ"מ להרמב"ם ועמ"ש רסי' שע"ד:

(י) זו בזו. וצריך שלא יהא ביניהם ד' טפחים (ירושלמי):

(יא) גבוהים מן המים. דקמטלטל מרה"י לרה"י דרך מקום פטור, ואף על גב דבר"ה אסור בדיוטא א' כמ"ש ססי' שמ"ו בכרמלית שרי ועיין בש"ג ומשמע שם דאם הם של ב' בני אדם ולא עירבו תליא בפלוגתא שכ' סי' שמ"ו סס"א וכ"כ הב"י:

(יב) עשוי' להתיר. כגון שיעשנה למטה סביב ולצניעות מקרי כגון שעשאה למעלה:

(יג) פחות מג'. פי' סמוך לנקב דאז הוה כלבוד והוי חורי רה"י (כ"ה במרדכי) וע' בהג"ה ס"ג:

(יד) הצוא' הוי מקום פטור. דאינ' רחבה ד' ומיירי שמפנ' ממש על הצואה ואף על פי שנופלת אח"כ לכרמלית שרי:

(טו) דאין מקום פטור בכרמלית. ול"ד לסי' שע"ב ס"ו דכותל שאין בה ד' הוי מקו' פטור דשאני התם שהכותל חולקת הרשויות (ד"מ):

(טז) מים שאין עמוקי'. וב"ח הביא תו' שבת דף ק' ועירובין דף פ"ז דשרי במחיצה תלויה אפילו אין עמוקים י' דלא מקרי ר"ה אא"כ רבים בוקעים בו וכ"מ בגמ' דפריך לרב הונא דסגי בזיז ניחוש דלמא לא הוי י' משמע דלר"ח דס"ל דעוש' מחיצה תלויה ניחא ע"ש ועמ"ש סימן שמ"ה סי"ד ועססי' שנ"ו:

(יז) ואינה רחוקה. דברחוק' ד' טפחים לא אסרי אהדדי שאין יכולה להשתמש אלא בזריקה:

(יח) שעשתה לבדה. א"כ האחרת משמשת שלא כדין אפי' בחול:

(יט) בשתיהן בשותפות. ומ"מ כל אחד משמש בשלו:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון