כף החיים/אורח חיים/שנו

כף החיים ‏ אורח חיים שנו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] אמת המים העוברת בחצר וכו'. אפי' ברה"י כרמלית היא. רש"י וכן פי' ר"ח והטעם כתב התוי"ט בשם הר"ר יונתן משום שבאה מכח כרמלית דזהו הנהר שנמשכת ממנו עכ"ל משמע הא אם אינה באה מכח כרמלית אלא יש לו בריכה בחצרו אעפ"י שעמוקה יו"ד ורחבה ד' או יותר הרי היא כחצר:

ב

ב) שם. אמת המים העוברת בחצר וכו'. וה"ה נהר. ח"א כלל נ"ג או' ט"ז:

ג

ג) שם. העוברת בחצר וכו'. כגון שנכנסת מצד האחד ויוצאת מצד השני. תו"ש או' א'

ד

ד) שם. עמוקה יו"ד ורחבה ד' וכו'. דאם אינה עמוקה יו"ד או אינה רחבה ד' אינה נעשית רשות לעצמה וא"צ תיקון דאם ברה"ר הם הוי רה"ר וכי הוי בחצר הוי רה"י אבל בעמוקה יו"ד ברוחב ד' נעשית רשות כרמלית לעצמה אפי' בחצר וצריך תיקון שתהא מחיצה נעשית בשביל המים בתוך אוגניה אבל מחיצת החצר התלויה ועוברת על גבה אינא מועלת לה. ב"ח בשם רש"י ט"ז סק"א. מ"א סק"א ועיין בא"א או' א' שנסתפק אם חוץ לחצר עמוקה י"ט ורחב ד' ובתוך החצר אין עמוקה י"ט ורחבה ד' או להיפך מהו הדין. ובס' מנחת פתים דף נ"א ע"ב כתב דבכה"ג שרי בלא תיקון דאין חורין לכרמלית יעו"ש. א"ח או' ב':

ה

ה) שם. עמוקה יו"ד ורחבה ד' וכו'. עיין סי' שס"ג סעי' כ"ו דבטפחים אזלינן לחומרא והיינו היכא דמצומצם הוי חומרא אז משערינן במצומצם והיכא דמרווחות הוי חומרא משערינן במרווחות וא"כ הכא הוי שיעורא במצומצם ומיהו היכא דהוי יו"ד מצומצם סגי במחיצה י"ט מצומצם אבל כשהוא עמוקה י"ט מרווחות אז צריך לעשות מחיצה של י"ט מרווחות לחומרא. תו"ש או' ב':

ו

ו) שם. אין ממלאין ממנה בשבת וכו'. ודוקא למלאות הוא דאסור אבל בחצר עצמה מותר לטלטל ולא אמרינן שהחצר נפרץ במלואו לכרמלית לפי דהיא עצמה נעשית מחיצה בינה ובין החצר שהרי עמוקה יו"ד ואין החצר נאסר מפני האמה. ואם אין עמוקה יו"ד בשפתה רק בשיפוע אם מתלקט יו"ד מתוך ד"א הוי מחיצה אבל אם משופע ביותר שמתלקט יו"ד מתוך ה' אמות (ל"ד אלא ר"ל יותר מד"א) לא הוי כמחיצה. ומשמע בראב"ד (פט"ו) כשהיא עמוקה יו"ד אפי' נפרץ כותל החצר ביתר מיו"ד שרי לטלטל בחצר שהרי החצר מוקף מד' רוחותיו יעו"ש. ע"א סק"ב תו"ש או' ג' ר"ז או' ב' ח"א כלל נ"ג או' ט"ז:

ז

ז) שם. בכניסתה וביציאתה, בכניסה כדי להבדיל בין מים שחוץ לחצר שהן כרמלית למים שבתוך החצר. וביציאה להבדיל בין מים שבתוך החצר למים שחוץ לחצר שהן כרמלית. ב"י. ואם עשו בכניסה ולא ביציאה או ביציאה ולא בכניסה לא מהני מידי והוי כאלו לא עשו כלל. א"א א' ג':

ח

ח) שם. ויהיה טפח ממנה משוקע במים. כדי שתחלוק בין המים שברה"ר למים שברה"י. ב"י מ"א סק"ג. הן במחיצה של צד הכניסה הן שלצד היציאה. ט"ז סק"ב. ומיהו מ"ש ב"י דלדברי הפו' בבור שבין ב' חצרות כרב הונא שה"ה באמת המים לא בעינן שיקוע הב"ח כתב דגם להפו' כרב הונא הכא בעינן שיקוע יעו"ש. והב"ד האחרונים. ומשמע אעפ"י דלפעמים המים מועטים ואין טפח מחיצה בתוך המים כל שעפ"י הרוב טפח במים שפיר הוי היכר ותמיד מותר למלאות. מש"ז או' ב':

ט

ט) שם ויהיה טפח ממנה משוקע במים. וכ"ה לקמן רסי' שע"ו גבי בור והא דלעיל סי' שנ"ה גבי גזווטרא שעל פני המים שרי אע"ג דאין טפח ממנה משוקע במים ואפי' אינה נוגעת כלל במים משום דנקב שיש בו ד' ועושה מחיצה סביבו הוי היכר אפי' למעלה. כ"כ התו' עירובין פ"ז ע"ב ד"ה בין מלמעלה ורמזו מרן ז"ל בב"י רס"י שנ"ה. מאמ"ר או' א':

י

י) שם. למעלה מן המים. משום היכר להבדיל בין מים למים. תו"ש או' ה':

יא

יא) שם. אצל השפה מכל צד וכו'. פי' שבצד הכניסה ובצד היציאה עשה מחיצה לרחב האמה אלא שלא עשה המחיצה בצד הכניסה כולה בחתיכה א' אלא בב' חתיכות דבאמצע המחיצה הניח מקום פנוי וכן במחיצה של צד היציאה ועשה כן כדי שבאותו מקוה הפנוי ילכו המים אם אותו מקום הפנוי אינו ג' על ג' הוי כלבוד. כ"כ הב"ח והט"ז סק"ג דלא כפי' ב"י יעו"ש. וכ"כ א"ר או' ב' תו"ש או' ו' מאמ"ר או' ב' ר"ז או' ג':

יב

יב) שם. דאמרינן לבוד. ומטעם זה משמע דאם עשה המחיצה קנים שיש חלל ביניהם פחות פחות מג"ט נמי שרי. ועיין לקמן סי' שס"ב סעי' ה':

יג

יג) שם בהגה. אפי' מחיצה א"צ. שהרי הם בסתומים לגמרי משום לבוד. ר"ז או' ג':

יד

יד) נהרות המושכין בתוך העיר עמוקים יו"ד ורחבים ד' אעפ"י שעשו עירוב ודאי דיש לאסור ליקח מים מהם ולהשליך לתוכן שום דבר. והכתלים הסובבים העיר אינן מועילות כלום כיון דלא נעשו לשם המים וגם אינם משוקעים במים. שו"ת חסד לאברהם אלקלעי חא"ח סי' כ"ב או' ע' ובד"ה ועל הנהרות יעו"ש. ועיין בשו"ת חס"ל חא"ח סי' ל"ב שיש בעירו אמת המים עוברת בתוך העיר ונפרץ מב' צדדין והמים שוטפים והולכים הרחק מהעיר הלאה מצד מזרח ומערב ועל אמת המים הנז' איכא מחצות מב' צדדין ע"י הבנינים העומדים בעיר וע"י תל המתלקט יו"ד מתוך ד"א וצוה לתקן במקום פרצת המים ע"י צוה"פ והיינו שיעמיד קנה אחד מעבר זה אצל המים וקנה מעבר הב' וקנה ע"ג המים משני צדדי העיר ואחרי כי נעשה גשר ע"ג המים משני צדדי העיר והגשר גבוה מהמים הרבה זה מועיל במקום צוה"פ וחכם א' פקפק ע"ד והשיב לו דרק לענין להתיר למלאות מים מהאמה לחצר בעינן מחיצה יו"ד אבל לענין להתיר הטלטול בחצר מהני צוה"פ ע"ג המים יעו"ש. וכ"כ בשו"ת שו"מ מהד"ק ח"א סי' רנ"ג ורצ"ח דמהני צוה"פ ע"ג הנהר וכתב דהגם דהמש"ז סי' שס"ג או' א' הניח דבר זה בצ"ע אפ"ה נראה דמותר לעשות צוה"פ על המים ובפרט שספק עירוב להקל יעו"ש. וכ"כ בשו"ת בית שלמה ח"א סי' נ"ו יעו"ש. והב"ד א"ח או' א' יעו"ש:

טו

טו) ועיין בשו"מ שם סי' רצ"ה ורצ"ו בענין עיר שהנהר מחלק את העיר לשתי עיירות ושני צדדי הנהר גבוהים ג"ט מהמים וגשר א' עובר על הנהר המחבר לשתי העיירות יחד והגשר גבוה מהמים י"ט ורוחב הגשר יותר מי"א ולפי דברי השואל א"צ תיקון כי הוא דומה לדין המבואר בסי' שע"ג בנסר הנתון בין ב' גזוזטראות דמערבין שנים ומותרין לטלטל על הנסר לבתים אף שתחתיו רה"ר ול"ד לדין המבואר בנוב"י סי' מ"ב דצריך צוה"פ להגשר דשם קצה השני מהגשר עומד אצל רה"ר משא"כ כאן דהגשר עובר מעיר זו לעיר השניה דשניהם מוזקפות תל גבוה לצד הנהר שהם כרה"י והוי הגשר כמו חורי רה"י אבל דעתו נוטה שם לאסור מחמת שהוא פרצה יותר מי"א והגשר הוי כמו חורי רה"ר ול"ד לנסר הנז' כיון שיש צוה"פ לבתים במקום שפתוחים להנסר משא"כ כאן דהעיירות פרוצות להגשר יותר מי"א ואדרבא הגשר אוסר להעיירות וא"כ עכ"פ צריך צוה"פ בצדי הגשר שיהיה מותר לטלטל על הגשר ומהעיירות דרך הגשר יעו"ש. ועיין לקמן סי' שס"ג או' ר"ב:

יז

טוב) [סעיף ב'] חצר שנפרצה ולשון ים עובר וכו'. והחילוק בין פרצה לאמת המים דלעיל דאמת המים הוא שנכנסת לחצר מצד זה ויוצאת מצד השני אבל הפרצה היא דוקא מצד אחד ונכנס המים לחצר ואינו יוצא מצד השני כמ"ש לקמן או' י"ט:

יח

חי) שם. אם אינו במילואו וכו'. אלא שנשאר פס טפח מכאן ופס טפח מכאן כמ"ש לקמן סי' שס"ג, סעי' ב' יעו"ש. תו"ש או' ח':

יט

יט) שם. מותר למלאות ממנו וכו'. אעפ"י שהיא עמוקה יו"ד ורחבה ד' דכיון שנכנס לחצר ואינו יוצא ממנו הוא כבור שבחצר ומחיצות החצר מתירות אותה משא"כ באמת המים שנכנסה ויוצאת וחולקת רשות לעצמה והוי כרמלית. ב"י בשם הראב"ד. ב"ח. מ"א סק"ד:

כ

ך) שם. נפרצה במילואה. היינו כל כוחל החצר שלצד המים:

כא

כא) שם. אם נשאר במקום שנפרץ גידודין וכו'. ר"ל שלא נפרץ כל גבוה הכותל החצר מלמעלה למטה אלא נפרץ מלמעלה ונשאר מן הכותל שלם בגובה יו"ד מן הקרקע. ועיין בב"י כמה פירושים וכאן בש"ע נמשך אחר פירש"י והטור יעו"ש מאמ"ר או' ד':

כב

כב) שם. מותר למלאות ממנו בחצר וכו'. הטעם בזה בפני שהגידודין הם חשובים מחיצות לגבי החצר שאעפ"י שהמים כיסה אותן מ"מ לפעמים המים נשקעים והמחיצה נראית לכך מותר למלאות לחצר אבל להכניסן לבית אסור דלגבי בית לא הוי מחיצות כיון שהמים מכסים אותם ואעפ"י שהמחיצה נראית בשעה שהמים שוקעים מ"מ לגבי בית לא מקרי נראית בשביל כך כיון שרחוקה מן הבית הרבה והו"ל מטלטל מכרמלית לרה"י מיהו בחצר עצמה ודאי דשרי לטלטל ממנו לבית דהחריץ נעשה מחיצה לגבי חצר והרי הוא מוקף מד' מחיצות כמ"ש לעיל בסעי' א' ואין לחוש שמא יעלה היה שרטון ויתבטל המחיצה כמ"ש הי' שס"ג סעי' כ"ט דהכא מיירי שהגידודין גבוהין טובא א"נ דמיירי שהיא רחוקה מן שפת הים הרבה. כ"כ התו' וכל זה לפ"י רש"י ובתו' כתבו פירושים אחרים עי"ש בדף י"ב ע"ב והב"ד ב"י יעו"ש. תו"ש או' ט' וכבר כתבנו באו' הקודם דהש"ע נמשך אחר פירש"י והטור:

כג

כג) ובאותן מקומות שיש נהר סמוך לחצירות פשוט שאסור לשאוב מים שם כי הוא ממלא מים מכרמלית לחצר שהוא רה"י ולזה לא מהני עירוב ורבים נכשלים בזה. ט"ז סוף הסי' א"ר או' ד':

כד

כד) שם. אלא א"כ עשו מחיצה גבוה יו"ד וכו'. פי' שעשו מחיצה שעולה יו"ד מעל המים וא"צ לעשות כן בכל רוחב הפרצה אלא עד שיתמעט הפרוץ מיותר מעשרה ויעמוד עד עשרה. מאמ"ר או' ה'

כה

כה) שם אלא א"כ עשו מחיצה גבוה יו"ד וכו'. והא דלא בעינן כאן טפח נכנס במים כיון שאין המים עוברים מצד אל צד דרך החצר. פרישה או' ב':

כו

כו) שם. לא נשאר גידודים וכו'. ר"ל שלא נשאר גידודים גבוה יו"ד אפי' שהמים מכסים אותם:

כז

כז) שם. אסור אפי' למלאות בחצר. כלומר דאסור לטלטל בחצר (משום דנפרץ יותר מיו"ד למקום האסור) ואם הלשון עמוק יו"ד הוא נחשב למחיצה ומותר לטלטל בחצר אבל אסור למלאות ממנו כיון שאין מחיצה ע"ג בינו לבין המים שבחוץ שהרי נפרץ במלואו והים הוי כרמלית. מ"א סק"ו. ר"ז או' ד':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---