בית יוסף/אורח חיים/יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בית יוסף ‏ אורח חיים יג

ארבע ציציות מעכבים זה את זה שכל זמן שאין בה כל הארבע אינה מצוייצת כהלכתה והיוצא בה לר"ה חייב חטאת אבל אם יש בה כל הארבע מותר לצאת בה וכו' בס"פ הקומץ רבה (כח.) תנן ד' ציציות מעכבות זו את זו שארבעתן מצוה אחת ר' ישמעאל אומר ארבעתן ארבע מצות ובגמרא (לז:) מאי בינייהו אמר רבינא דרב הונא איכא בינייהו דאמר רב הונא היוצא בטלית שאינה מצוייצת כהלכתה בשבת חייב חטאת ופירש"י וכ"ע אית להו דרב הונא מיהו הטיל לשלש ולא לרביעי' לת"ק הויא מצוייצת שלא כהלכתה וחייב חטאת דה"ל ציצית משוי ולר' ישמעאל הויא מצוייצת כהלכתה דג' מצות מיהא איכא ואינו פסול ורב הונא בעשויה בפיסול ואסיקנא בגמרא דלית הלכתא כר' ישמעאל וכתב הרא"ש בתשובות כלל שני שראה לקצת רבותיו שהיו פושטים טלית שלהם כשהיו יוצאים לר"ה ושהוא סובר שחומרא שאין לה טעם היא דלמאי איכא למיחש אי חיישת שמא נפסקו החוטים ולא נשאר בהם כדי הכשר ציצית א"כ האיך בירך עליו בשעה שלבשו וא"ת שבדק כל ד' ציציות בשעת לבישה א"כ יבדוק בשעה שיוצא בו לר"ה והעולם לא נהגו לבדוק כל הציציות בכל שעה שמתעטף בטלית משום דמוקמי להו בחזקת כשרות עד שיודע לו שנפסלו ועוד דציצית אינו נפסל בקל והעולם רגילים לתקנם אף קודם שיגיעו לידי פיסול הילכך מוקמינן להו אחזקתייהו לענין ברכה וכן לענין לצאת לר"ה מי שאינו רגיל לילך ארבע אמות (בלא ציצית) ראוי לו לסמוך על החזקה ולצאת בו ואם ירצה להחמיר יבדקם בשעת יציאה. וי"א שכל טליתות שלנו הוויין מצוייצות שלא כהלכתן ואינם יוצאים בהם לר"ה ואינם דברים של טעם דאם אינם מצוייצים כהלכתם היאך אנו מברכים עליהם אלא ודאי התורה אמרה שיש ליתן בכנף שני חוטים לבן ושני חוטים תכלת והלכה למשה מסיני שהתכלת אינו מעכב את הלבן והיה מספיק לנו בשני חוטים לבן אלא שאנו נותנים עוד שני חוטים זכר לתכלת ועוד אף לפי דבריהם שאינם מצוייצים כהלכתם מותר לצאת בו לר"ה כדאמרינן בפרק תולין (קלט:) מתעטף אדם בכילה ובכסכסים ויוצא בה לר"ה ומ"ש מדרב הונא דאמר היוצא בטלית שאינה מצוייצת כהלכתה בשבת לר"ה חייב חטאת ציציות לגבי טלית חשיבי ולא בטלי הני לא חשיבי ובטלי ופירש ר"ח דציציות חשיבא ולא בטלה כי דעתו לתקן שאר ציציות ולצרפם לזו שהיא כשרה הילכך לא בטלה הני כסכסים בטלי לגבי כילה וכן נמי טליתות שלנו שיש להם ד' ציציות אפי' אי חשבת להו אינם מצוייצות כהלכתן בטלו לגבי טלית עכ"ל וכבר הזכיר כן רבינו בסי' ש"א ובסוף דבריו כתב והר"מ היה מחמיר שלא לצאת בה וא"א ז"ל היה יוצא בה. בתשובו' להרמב"ן סי' ר"ט כתוב וז"ל מותר לילך בטלית קטן בר"ה בשבת וכדאי' פ' הקומץ רבה היוצא בטלית שאינה מצוייצת כהלכתה בשבת חייב חטאת ופירש"י דוקא בטליתות שלהם שצבועים מתכלת הציציות חשיבי ולא בטלי לגבי טלית לכך חייב חטאת כשאינה מתוקנת כהלכתה דהוי משוי אבל לגבי דידן לא חשיבי ובטלי גבי טלית אמנם ר"ח פי' שאפי' בטליתות שלנו הציציות חשיבי שהם עשוים לשם מצוה ולא בטלי לגבי טלית אכן לשני הפירושים מותר לילך בטלית קטן כשהציצית מתוקנת כהלכתה. ומהר"ם היה מחמיר על עצמו מלילך בטלית קטן בר"ה בשבת דילמא מיפסק חד מהציציות וכן עמא דבר עכ"ל. וכתוב בנימוקי יוסף בסוף הלכות ציצית בשם הריטב"א וז"ל ויש חוששים לצאת בזמן הזה בשבת בטלית זה שאין בו עיטוף גמור והוא תחת הגלימא העליון שנראה כמשוי וכמלבוש כפול והגם כי אין לחוש לזה דמלבוש גמור הוא חשוב טוב הוא לעשות באמצעיתו אחיזות כעין סרבל וכן שמעתי שהיו נוהגים באשכנז ובצרפת וכן ראיתי רבים שהיו חוששים בדבר זה בשם הרב החסיד עכ"ל. ואיני יודע טעם חשש זה כלל דהא אמרינן בפרק תולין מתעטף אדם בכילה ובכסכסין ויוצא בה לר"ה ובפרק חבית (קמז:) האוליירין מביאים בלורי נשים לבי בני ובלבד שיתכסה בהן ראשו ורובו וכ"ש בהני טליתות שהם מלובשים ממש דשרי ואין טעם להצריך לעשות לה אחיזות: ובמרדכי סוף פרק חבית כתוב גם כן שמותר לצאת בטלית קטן בשבת רק שיהא מתוקן בציציותיו כדינו ור"מ לא נהיג לצאת בטלית קטן בשבת בר"ה לפי שהיה ירא שמא ניתקו החוטים של ציציותיו ונפסלו ובכלבו כתוב שרז"ל לא חשו ליה למהר"מ וכן נוהגים העולם לצאת בו לרשות הרבים וכדעת הרא"ש וכן דעת הרשב"א שכתב בתשובה שהרי"ף פסק כמ"ד אין התכלת מעכב את הלבן ונראים דבריו וכך אנו עושים מעשה כדבריו בין בחול בין בשבת עכ"ל וכן דעת הרמב"ם שכתב בפי"ט מה' שבת טלית המצוייצת כהלכתה מותר לצאת בה בין ביום בין בלילה שאין הציצית הגמור משוי אלא הרי היא מנוי הבגד ומתכשיטיו כמו האימרא וכיוצא בה ע"כ. וכיון דכל הני רבוותא מסכימים להתיר הכי נקטינן וכן נהגו העולם: גרסינן בס"פ הקומץ רבה (לז:) רבינא הוה קא אזיל בתריה דמר בר רב אשי בשבתא דריגלא איפסק קרנא דחוטיה ולא אמר ליה ולא מידי כד מטא לביתיה א"ל מהתם איפסיק א"ל אי אמרת לי מהתם שדיתיה והא אמר מר גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה תרגמא רב בר שבא בלאו דלא תסור ואיכא דאמרי מהתם אמר ליה א"ל מאי דעתיך למשדייה גדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה והא תרגמא רב בר שבא בלאו דלא תסור ה"נ כרמלית דרבנן היא וכתבו ה"ה בפי"ט מהלכות שבת ונ"י בסוף הל' ציצית בשם הריטב"א ונראה שאפי' אם נודע לו כשהוא עומד בכרמלית שבשעה שיצא בו פסול היה לא קנסינן ליה מפני שלא בדקו דאפי' את"ל שהיה לו לבדקו ולא בדקו לא קנסינן ליה במקום דאיכא כבוד הבריות וכל שכן דלא אשכחן שחייבוהו חכמים לבדוק: ואפשר לומר דהא דאמרינן בגמרא דלא צריך למשדייה היינו דוקא בטליתות דידהו שהיו נושאים אותם במקום גלימא ואם היו פושטים אותם בשוק איכא משום כבוד הבריות אבל טלית דידן שאין לובשים אותו משום מלבוש אפילו אם יפשטנו אין בו משום כבוד הבריות והילכך אפי' בכרמלית דרבנן פושטו אם נפסל ואפשר דאפי' בטלית זה איכא זלזול אם יצטרך לפשטו בשוק א"נ כיון דמשום דבטליתות דידהו היה זלזול בפשיטתן ולא גזור רבנן בכרמלית לגבי טלית בשום טלית לא גזרו דלא פלוג רבנן בין טלית לטלית. וזה נראה שהוא דעת ה"ה ונ"י שכתבו דין זה סתם ולא חילקו בין טלית לטלית: כתוב במרדכי אומר ה"ר שלמה מדרויי"ש שאם נפסק לאיש חוט של טלית בשבת שאסור ללבשו עד שיתקן אותו שאם לובשו עובר בעשה והשיב ר"י דליתיה כדמוכח בשמעתין דאע"ג דאיפסיק לא הוה שדי בכרמלית דרבנן לכך נראה לר"י דמצות עשה דציצית אינו אלא להטיל בו ציצית כשילבשנו ולא אמר הכתוב בלשון לא תלבש בגד שיש לו ארבע כנפים בלא ציצית דאז ודאי היה הדין עמו אלא מצות עשה גרידא להטיל בו ציצית ומ"מ אין הטלית אסור ללבוש וגם אין עובר כיון שאין עתה יכול להטיל בו שהוא שבת ובחול ודאי עובר כל שעה שלובשו בעשה להטיל בו ציצית עכ"ל. ובתשובות אשכנזית מצאתי כלשון הזה שאלת בני אם נפסק א' מהציציות אם מותר להתעטף ולברך בשבת המברך בו מוציא שם שמים לבטלה דקיימא לן דד' ציציות מעכבות זו את זו דלית הלכתא כר' ישמעאל ומיהו אם הלך אדם לבהכ"נ ומצא טליתו שנפסקו החוטים ואינה מצוייצת כהלכתה ומתבייש לשנות מנהגו לישב בפני הקהל בלא טלית אפשר דמותר להתעטף בלא ברכה כדאשכחן בהקומץ רבה בכרמלית דרבנן גדול כבוד הבריות עכ"ל. ואינו נ"ל דלא דמי יושב בפני הקהל בלא טלית לפושט טליתו בשוק :

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.