מראי מקומות/במדבר/כד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־22:12, 17 בנובמבר 2024 מאת מוסר-ניק (שיחה | תרומות) (ביאור מחוסן יהושע)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מראי מקומות TriangleArrow-Left.png במדבר TriangleArrow-Left.png כד

פסוק ה[עריכה]

מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל[עריכה]

כשם שהאדם הוא גוף שניתנה בו נשמה, כך יעקב הוא שם הלידה וישראל הוא שם שניתן לו על כבוד ושררה. וכך גם בית המדרש, האהל הוא כגוף והמשכן - ששוכנים בו - הוא כנשמה. ולכן יעקב שהם המון העם הם כגוף דהיינו האהל, וישראל שהם הנכבדים הם כנשמה השוכנת בתוך הגוף ולכן עליהם נופל לשון 'משכנותיך'. (חוסן יהושע מ"א פרק א הערה ו).

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף