שיירי קרבן/נדרים/ט/ב

שיירי קרבן נדרים ט ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ועוד אר"א פותחין בנולד. כ' הר"ן אע"ג דאפסקי' רבנן למלתי' וכה"ג דייק הש"ס בפ' עושין פסין שאני הכא דהוי להיתירא וכו' ע"ש. וקשה דבביצה דף ל"ד דחו רש"י וש"פ תירוץ זה ע"ש ונ"ל דל"ק להו ממתני' דהכא דכיון דהדר תני ומודים חכמים לר"א וכו' ה"ל כאלו תנא דינא דר"א כולו ושייך שפיר למיתני ועוד ונכון הוא:

ר"א מתיר וכו'. כתב הר"ן משום דנקט בבי טובא הדר ותני דבכולהו ר"א מתיר וחכמים אוסרין ע"כ ול"נ כיון דהפסיק בבבי טוב' ור"מ פליג עלייהו ודעת שלישית היא בדברים שהן כנולד לכך הדר ותני פלוגתייהו. ולפי הגירסא בסיפא וחכמים מודין לו ניחא כפשטא דתני תחלה דברי חכמים ואח"כ דברי ר"מ:

וכי מתים היו וכו' אלא שירדו מנכסיהם. וקשה הא אמרי' בסמוך דעניות לאו נולד הוא שהעניות מצוי' וע"ק למה ליה למידק וכי מתים היו אדרבה אם נאמר מתו ממש טפי איכא למידק דפותחין בנולד דמיתה לא שכיחא לכך נראה דה"ג ורבנין וכי מתים היו וה"פ דפריך לרבנן ונילף ממשה ומשני וכי מתים היו וכו' אלא שירדו מנכסיהם א"כ ליכא למילף מהתם דעניות מצוי' ולאו כנולד הוא. וכתב הר"ן דליכא למימר שנעשו סומין או מצורעין שאף הן חשובין כמתים דהא כתי' במחלקתו של קרח העיני האנשים ההם תנקר וכתיב בקרב המחנה ומצורע טעון שילוח ע"ש. וקשה דלמא באותו זמן היו סומין ומצורעין ונתרפאו אח"כ בדרך הטבע ונראה דסומין ומצורעין ליכא למימר דלאו פתח הוא שהרי איכא למיחש אולי נתרפאו כאשר הי' באמת לפי סברא זו אבל אחרי שנתבזו בעניות ליכא למיחש מידי:

אר"ז הכין הוה צריך וכו'. בבבלי בנזיר דף ל"ג גריסי' א"ר יוסף אי הואי התם ה"א להון הכתיב היכל ה' וכו' פירש"י להני דאמרי דמי שנזר לאחר החרבן אינו נזיר משום דהוו סבורין דהוי קאי ה"א להו ואמאי לא ידעין דליחרב ע"כ וקשה הא הני שנדרו לאחר החרבן משום נדר בטעות התירו ולא בפתח וחרטה ותו' פירשו ר"י לא בא להתיר להם בפתח זה אלא להוכיח' למה לא זכרו פסוק זה ע"ש ואין לשון הש"ס משמע כדבריהם דמסיק ואכתי מי ידעין בהי יומא מ"מ ראוי להוכיחם על שהכניסו עצמם בספק הזה. לכך נראה דר' יוסף כר' זעירא דה"ל לפתוח בזה לא הייתם יודעים שניבאו נביאים ראשונים ומאן דמשני וכי יודעין אימתי כר' הילא ואני תמה שלא יראו דברי הירושלמי. והדברים ברורים:

אלו עשאן לשם חולין וכו'. כתב מהרי"ל בתשו' סימן קכ"א בשם אגודה אין לקנות מעילין שנשתמש בהן הדיוט לתשמיש קדושה ויליף ליה מדדרש מה מזבח שלא נשתמש בהן הדיוט אף עצים וכו' ואע"ג דנהגי עלמא לעשות מפות ופרוכת מבגדי' ישנים לאו מר ברי' דרבנא חתים עליה ע"כ והובא בש"ע א"ח סי' קנ"ג סכ"א. ומסוגיין משמע דשרי דהא מדמי מפה לבה"כ ובה"כ ודאי אפילו לכחתלה שרי לעשות מחצר בה"כ כדמשמע מתני' וכן משמע בש"ע ס"ח וצ"ע לדינא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף