שיירי קרבן/נדרים/ט/א

שיירי קרבן נדרים ט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א"כ אין נדרים. גירסת הרא"ש והר"ן אמרו לו א"כ איך נדרים ויתבאר בסמוך. וכתבו הרא"ש והר"ן בכבוד המקום היינו שמזכיר לו כבוד המקום ואז ודאי משקר וכן משמע בסוגיין. והב"ח סי' רכ"ח סי"ג כתב שהב"י אגב שיטפיה כתב כן בשם הרא"ש שלא נמצא בדבריו. ונהפוך הוא שהוא אגב שיטפי' לא עיין ברא"ש שמפורש כן בדבריו. והט"ז שם סקי"ג פ' שיש לחלק בין עבירות שאדם מורגל בהם כהאי דלא תקום וכו' ובין עבירות שאינן מצוי' כל כך ע"ש. וקשה הא בבבלי דף כ"ב ע"א ס"ד דפתחינן ברישא דר' נתן דבסמוך לפי שאין העבירה גדולה כל כך לא יתבייש לומר האמת. אע"ג שאינו מצוי שיבנ' אדם במה בפעת איסור הבמות. וכ"ש לפי מאי דפי' הר"ן וכ"מ בסוגיין דכבונה במה לע"ז הוא ואביי קאמר התם דפתחינן ברישא דר"נ ומסתמא לא פליג אמתני'. אלא ודאי הכל תלוי בחומר הדבר. וע"כ לומר כן דלדבריו ל"ל לש"ס למיחשב התם לא פתחינן בדר' ינאי ובדרבב"ח ובדר"נ והעתיקו הפוסקים כולן הל"ל כללא לא פתחי' בעביר' שבני אדם רגילין בהן ולפמ"ש ניחא דקמ"ל דאלו עבירוח חמורו' הן בעיני העם. אך הא קשיא למה לא כתב הטור דלא פתחינן בהא דשמואל דאמר אע"פ שמקיימו נקרא רשע והרא"ש הביאו בפסקיו וברמזי'. וא"ל שזה נכלל במ"ש דאין פותחין בכבוד המקום לומר אלו ידעת שאתה עושה עבירה בנדרך ר"ל אפי' אתה מקיימו נקראת רשע. דא"כ קשה מאי קמ"ל בבבלי שם דלא פתחינן בהא דשמואל הא מתניתין היא דאין פותחין בכבוד המקום וי"ל:

הכל מודין בכבוד רבו וכו'. וקשה א"כ למה פליג ר"א בכבוד אביו ואמו הא הוקש כבודם לכבוד המקום וה"ה לענין מורא כמ"ש תוס' בב"מ דף ל"ב בד"ה כבד וכו' איש אמו ואביו תיראו וכתיב את ה' אלהיך תירא ע"כ. והטי"ד סי' רכ"ח כ' אין פותחין בכבוד אביו שאין אדם חציף וכו' ומה"ט נמי אין פותחין בכבוד רבו. משמע דשניהם שוין. ולפ"ז בדברים שבינו לבין רבו פותחין. וליתא כיון דרבו דמיא לכבוד המקום אפי' בדברי' שבינו לבין רבו אין פותחין. ואפשר לחלק דוקא דבר שבינו לבין המקום אין פותחין בכבוד המקום שזה נמנע שאין תועלת למקום ב"ה בעשיית המצות וכדאמרינן בסמוך וכ"כ הרא"ש בפסקיו משא"כ ברבו. אך בסוגיין משמע דאין לחלק וכי היכא דבכבוד המקום מספקא לן ה"ה בכבוד רבו ואזלינן לחומרא ולפמ"ש בקונט' דאיפשיט' בעיין אפשר דלא דמיין. וצ"ע להלכה:

אם אמר את כן וכו'. בבבלי גרסי' מאי אין נדרים אמר אביי א"כ אין נדרים ניתרים יפה ורבא אמר. א"כ אין נדרים נשאלין לחכם. נראה דבהא פליגי אביי סובר דחכמים א"ל לר"צ א"כ אין נדרי' וכגירס' הרא"ש והר"ן שכתבתי בר"פ. וא"ל דבזה ר"א מודה שאין נדרים ניתרי' יפה שאין אדם מעיז נגד כבוד המקום. ורבא סובר שדברי ר"צ הם וה"ק ליה ע"כ לומר לכך אין פותחין בכבוד המקום דא"כ עקרת פ' נדרים שכל א' יתיר לעצמו בפתח זה כדפירשתי בקונט' א"כ אף בכבוד אביו ואמו אין פותחין דא"כ עקר' פ' נדרים והיינו דפריך התם מהא דמודי' חכמים וכו' דאף לדברי חכמים קשיא דהנך נדרים שבין אביו לבינו יתיר לעצמו בלא חכם ומשני כיון דכל נדרים צריכין היתר חכם בהנך שבינו לאביו דמיעוטא דמיעוט' נינהו לא נעקרה פ' נדרים. ובזה מיושב כל מה שהקשו הראשוני' ז"ל בסוגי' זו ע"ש:

א"ר ינאי כל השומע ליצרו וכו'. פי' הי"מ ומשני ר' ינאי כל השומע וכו' ואם נשבע לעשות כאלו כגון לקרוע בגדיו בחמתו שייך לומר פותחין בכבוד המקום שהעושה אותן כעובד ע"ז ע"כ. ואין נראה דהא דר' ינאי מילתא באנפי נפשא היא וכ"מ בבבלי פ"ד נדרים. ועוד אפילו בכה"ג אינו בינו לבין המקום כדמשמע קרא אם צדקת וכו' דאיירי בכל המצות עשה ולא תעשה. ונ"מ לדידי' ה"ל בעי' דלא איפשיט' ומספיקא מחמרינן ולפירושי ודאי אין פותחין אפילו בכה"ג בכבוד המקום:

לית לך אלא כיי דמר ר"י וכו' פי' הי"מ לית לך מימר שפותחין לכל נדר כדר' יונתן אלא דוקא כדר' ינאי כשנשבע לעשות דברים שמחמת כעס דבהא שייך לומר דהוי כעובד ע"ז והתם שייך לומר הנודר כאלו בונה במה ע"כ ואין נראה דבבבלי שם משמע דכל נדרים מחמת כעס הן באין ועוד קשה הדרא קושיא לדוכתא ע"ז בסקילה ונדרים אפילו לעשות דברים שמחמת כעס אינן אלא בל"ח לכך נ"ל פי' בקונט' עיקר ול"ק דאע"ג דהנודר מחמת כעס כעובד ע"ז לאו כע"ז ממש הוא אלא סוף שבא לידי כך כדפירשתי בקונט':

לא ידעין אין משום דהוא חשש וכו'. פי' הי"מ כלומר מה שהי' מקיימו ואינו סומך בהתרתו מפני שהי' חושש שהמתיר אינו בקי בפתחי היתר ואולי לא היה פתחו כדאי להתיר ומה שהיה מתירו מפני שאין יצה"ר תאב וכו' ע"ש ותימא אף שאין החכם הי' בקי בפתחי היתר מ"מ ר"י ודאי שהיה בקי בהן ועוד משמע מדבריו דלאו ספיקא הוא ובכמה מקומות בירושלמי מבואר בדבר שהוא מסופק אומר תרי זימני ולא ידעין והרב השמיט ולא ידעין תניינא ואינו נכון. וא"ת לפי' בקונט' למה לא לקח ר"י שלשה הדיוטות שאף הן מתירין הנדר וי"ל קסבר ר"י במקום שיש מומח' אין ג' הדיוטות יכולין להתיר:

ר"י כד לא הוה בעי למידין אמר עיני כהייא וכו'. וקשה למה תלה הדבר כשלא רצה לדון הא מדינא אסור שהרי היקישא הוא וי"ל ר"מ הוא דסובר מקשינן ריבים לנגעים ורבנן פליגי עליה א"נ י"ל אפילו ר"מ מודה דלאו לכל מילי הוקשו ריבי' לנגעים וכן מפורש בבבלי בסנהדר' פ"ד דף ל"ד ור"מ האי ושפטו את העם בכל עת מאי דריש ביה אמר רבא לאתויי יום מעונן דבנגעים אסור ובריבים מותר וה"ה מי שעיניו כהות ע"ש:

א"ל אלו היית יודע דאנא מצטער וכו'. וקשה הא פליגו רבנן עליה דר"א וסברי דאין פותחין בכבוד אביו ואיך סמך על פתח זה להתירו ועוד הא ר' ינאי אבוה דר' מנא הוי ונראה בכמה מקומות דרבו היה ולכ"ע אין פותחין בכבוד רבו כדאמרי' בר"פ וי"ל דוקא בשהזכיר לו כבוד אביו וכ"מ בש"ע סימן רכ"ה:

מה אנן קיימין אם באומר הנייתי על אבא וכו'. וקשה מאי פריך מהא דר' יונתן הא אפשר שלא ישתה ויהא אביו מותר בהנאתו וכה"ג פריך בבבלי ר"פ המדיר. ובטי"ד סימן רכ"ח כתב אבל פותחין בדברים שבינו לבין אביו ואמו כגון אם הדירן מנכסיו פותחין לו לומר אלו ידעת שאתה חייב במזונותיהן לא היית נודר ע"כ וכ"כ בש"ע שם סי"א. וקשה הא משמע כאן שאין הנדר חל כיוון דמשועבד ליה וכדפירשתי בקונט' וכ"ה בבבלי ר"פ המדיר ואפשר לומר דהתם מתנאי כתובה הוא ודאי אין הנדר חל והא דאר"י כופין את הבן שיזון את האב היינו ממצוות כבד וכיון שהנדר חל על דבר מצוה חל נמי לאסור אביו מנכסיו. והא דפריך הכא מר"י ה"פ דה"ל לפתוח כהא דר"י ולמה לי' למימר אלו היית יודע דאנא מצטע' וניחא נמי קושייתי הראשונה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף