מראה הפנים/בבא קמא/ה/ז

מראה הפנים בבא קמא ה ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תיפתר שנתנו שניהן אבן האחרונה. כדאמר ר' יוחנן התם דף נ"א שעקרו שניהם חוליא בבת אחת והשלימו לעשרה ויש לפרש הכא שנתנו שניהן אבן האחרונה למעלה להשלים הגובה בעמקו והיינו הך:

נותנין לו שהות וכו'. כדאמר שם דף נ"ב בכדי שיודיעוהו וישכור פועלים ויכרות ארזים ויכסנו. ומדקאמר הכא אית בה לחומרא וכו' סייעתא והוכחה לדעת הרמב"ם ז"ל שכתב בפי"ב מנ"מ הלכה ו' שצריך עד שידע הראשון ויודיעהו ממש הוא דבשלמא אם הודיעוהו במקום אשר הוא שם שפיר שייך הקולא והחומרא אם היא רחוק מן הלבנון באשר הוא שם או סמוך לו אבל אי אמרינן כדעת החולקים וס"ל בכדי שידע ולא שצריך להודיע לו א"כ איך נדע במקום אשר הוא עכשיו אם הוא רחוק או סמוך מן הלבנון והאי דינא השמיענו כאן ר' יוחנן בזה שפירש דבריו אית בה לחומרא ואית בה לקולא:

כדי שתהא עגלה וכו'. לא מבואר זה בהדיא התם ומסתמא כיסוי חזק בעינן ואם דהן דברי ר"א התם לדוגמא בעלמא נקטיה:

אמר ר' ינאי לתוכו וכו. עיקרא דמילתא דר' ינאי נתבאר היטב הדק במה שפירשתי בפנים אחר העיון דכל מילתיה אחיובא ופטורא דהכורה קאי וא"צ לשבש הגירסא כלל וכמו שנתתי טעם לסברת ר' ינאי בענין חיובא דהכורה ובפירוש משנתינו נלמד מתוך דברי ר' ינאי דמפרש להמתני' כמו דמפרש רב התם בפרקין דף נ"ג וכמבואר בפנים ואוסיף עוד לבאר לקמן אי"ה. ועיין בקונטרס האחרון בביאור הסוגיות סימן ו':

שמואל אמר בשהתריפו מחמת אוירו. למאי דפרישית בפנים אתייא האי דשמואל כמאי דס"ל בבבלי דף נ' והובא לעיל בענין דחיובא דבור בין להבלו ובין לחבטו אלא דהכא מוסיף בזה בענין מיעוטא דכלים דקסבר דלא אימעוט אלא מהבלא וכבר מבואר בפנים מילתיה בטעמא דדייק מהמתני' דקתני שור וכליו. ומוכרח הוא דס"ל הכא ג"כ חיובא דבור גם בחבטא דהא קאמר בהדיא אבל אם נחבט בקרקעו חייב ומהיכי תיתי לחלק בחבטא דבור בין כלים לבהמה. וכתבתי זה מפני שראיתי להרמב"ן ז"ל שכתב בס' המלחמות בפ' המניח גבי הא דפילפל עם בעל המאור בענין פלוגתייהו דרב ושמואל בתקלה דלא אפקריה דרב ס"ל משורו למדנו ושמואל ס"ל מבורו למדנו וביררו שם כל חד לשיטתו כל הפלוגתות השייכים בדיני דבור. ועיין בקונטרס האחרון בביאור הסוגיות והשיטות סי' ז':

שהיה בדין מה אם בור נזקין וכו' הכי איתא במכילתא משפטים פ' י"א שור ולא שור בכליו וכו' שהיה בדין ומה אם במקום שלא חייב על הבהמה חייב על הכלים וכאן שחייב על הבהמה אינו דין שחייב על הכלים תלמוד לומר ונפל וכו' שור ולא כליו חמור ולא כליו ע"כ. וזה ממש כדהכא והש"ס מפרש לה באיזה מקום הוא שלא חייב על מיתת בהמה. ומבואר היטב בפנים הטעם והכוונה ואתיא כדר' יצחק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף