מראה הפנים/בבא קמא/ה/ו

מראה הפנים בבא קמא ה ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ברה"י ופתחו לרה"י אחר. כפי' רש"י וגירסתו וכמו שהוא כתוב לפנינו. אותו שפי הבור לתוכו ואין צ"ל כפי' תוספות בדברי רש"י ע"ש ואם זה הפקיר רשותו החופר ופתחו לתוכו חייב מפני שהוא בעל התקלה ומדברי הטור סי' ת"י נראה שפי' לענין שנפל בהמת חבירו של בעל רה"י אחר וא"כ ל"צ לאוקמי שהפקיר זה רשותו והב"ח שם לא היה לו פירש"י שלפנינו ואין להאריך בזה:

וכשהוא בא לבור של נזקין את אומר חייב על הכלים. לאו שיש חילוק בכלים בין הוזקו או נשברו לגמרי דהא כלים נזקן ושבירתן זו היא מיתתן אלא באלו שני מיני בור קאמר דס"ל להאי מ"ד דלהכי כתבה התורה בור בור תרי זימני לחלק בין בור לבור לענין כלים ומשום דמיעוטא דכלים דנפקא לן משור וחמור אבור של מיתה הוא דקאי. והאי דקאמר לקמן הלכה ז' שור ולא כליו וחמור ולא כליו אליבא דהאי מ"ד אזלא וכדפרישית התם ומשום דאי לא כתב אלא חד ה"א לילף בור של מיתה מבור של נזקין לחייב ביה את הכלים מק"ו והיינו היכא דנפלו עם הבהמה ולא פטר ביה אלא היכא דנפלו כלים בפני עצמן ואהני קרא למעט כלים בחד גוונא ואהני ק"ו לחייבן באידך גוונא ולהכי איצטריך תרי מיעוטי שור ולא כליו חמור ולא כליו למעט אפילו שור בכליו וכו'. ולהאי תלמודא דנפקא ליה למעט אדם מוהמת יהיה לו כדדריש בפ"ק הלכה א' יצא אדם שאין לו הנייה במותו והילכך הוא דדריש הכי דאיצטריך הני תרי מיעוטי. והא דקשיא לפי זה עבד ונכרי מנא לן למעוטי כבר תירצתי זה לעיל בפ"ק ד"ה יצא אדם ע"ש. ולשיטתא דתלמודא דילן דדריש למעט אדם משור והלכך לא נחית להני דרשות ולא מחלק בין בור לבור לענין כלים. והא דכתב תרי בור ל"ק דאיצטריך למדר' כי יכרה איש בור ולא שור בור כדאמר בפרקין דף נ"א. והשתא לפי דרשא דהכא הוה קשיא לן הא דאסיק רבא בקושיא לר' יהודה דף נ"ד ע"א וקאמר חמור דבור לר' יהודה קשיא הא אפשר לשנויי אליבא דר' יהודה כדדריש האי ש"ס אליבא דהאי מ"ד והיינו דר' יהודה דדריש או לרבות את הכלים זהו בבור של נזקין וחמור למעט את הכלים בבור של מיתה ואין לומר דלא בעי למימר הכי מטעמא דדריש מאו לרבות דכתיב גבי מיתה דהיא גופא קשיא מנא ליה להש"ס למידרש הכי אליביה דר' יהודה ולאסקיה בקשיא דילמא הא דתניא ר' יהודה מחייב נזקי כלים בבור כדרשא וכטעמא דהאי ש"ס מדכתב בור תרי זמני וכוליה כדאסיקנא להאי מ"ד הכא. וצ"ל דקים להו דר' יהודה לא מחלק בין בור לבור וסתמא קאמר בברייתא מחייב בנזקי כלים בבור ולר' יוחנן דשמעינן ליה דאמר לעיל בפ"ג הל' א' דלעולם פטור על הכלים בבור ואפילו בבור של נזקין והילכך קאמר לקמן אפי' נחבטו בקרקע פטור דלא אשכחן שום חיובא בכלים בבור והא דקאמר לעיל שם ואם בדרך הטחה הטיח חייב על נזקי צלוחית צ"ל דס"ל דהתם לאו מדין בור הוא מכיון דלא נחבט בקרקע. אלא דקשיא דלקמן אמר אפילו נחבטו פטור בו הכלים. וא"א להעמיד דברי ר יוחנן בזה בשום פנים כרב או כשמואל דמתרצין להאי דצלוחית בפ"ג דף כ"ח ע"ב ועיין לקמן ד"ה שמואל אמר בשהתריפן מ"ש עוד מזה:

אין לי אלא בשחפר לקח וכו'. כן פסק הרמב"ם ז"ל פי"ב מנ"מ הל' ג' והמפרשים לא ציינו מקומו:

תיפתר כר' יוסי בר' יהודה. מהתוספתא הוא ועיין לעיל פ"ג הלכה ג' ד"ה כר' יוסי ב"י שם ביארתי התוספתא והפירוש של שלשה דברים הסמוכין:

מהו שיעשה את העומק כגובה. בבבלי דף ג' ע"ב קאמר דהיינו בינייהו לרב ושמואל דעבד גובה בר"ה ועיין לקמן ד"ה שמואל אמר בשהתריפו שם תמצא ביאור הסוגיא מאלו הדינים בס"ד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף