מראה הפנים/גיטין/ח/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־16:41, 5 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
תוספות הרי"ד




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png גיטין TriangleArrow-Left.png ח TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הזורק. ת"ל ונתן ונתן. מסוגית הבבלי משמע דלא יליף לה מכפל המקרא אלא מדכתיב ונתן בידה ולא בידה יתננו כפי פירוש רש"י ז"ל. ואיכא למימר דנ"מ בין דרשת רבי ישמעאל לדרשת ר"ע דלר"ע לא בעינן עומדת בצד חצירה ולר"י דדריש מידה דרשותה היא מה ידה סמוכה לה אף חצרה סמוכה לה כדעולא שם דף ע"ז דאיח ליה כדרשת רבי ישמעאל דהכא כדמשמע מדקאמר החם חצר משום ידה איתרבאי דידה רשותה הוא ודוקא עומדת בצד חצירה ועיין בפ"ק הלכה א' דמשמע מהתם דהאי תלמודא לא פסק כדעולא אלא כרבי אושעיא התם דלא בעינן עומדת בצד חצירה ולדידיה ס"ל כדר"ע הכא ועיין שם במראה ד"ה נעשית:

דרבי ינאי כרבנין כו'. גירסא זו קשה וע"כ צריך להגיה כדפרישית בפנים וכמו שהבאתי ראיה מפ"ק דקידושין ואי אפשר לפרש הא דרבי הושעיה כר"מ לפי גי' הספר וכמ"ד התם אליבא דר"מ דס"ל אין יד האשה כיד בעלה כמבואר. ולשיטה זו משמע דלא ילפינן אשה מעבד אבל לשיט' הבבלי מסיק התם אליבא דרבא דמפרש התם כרבי הושעיה דהכא דיליף אשה מעבד דמאשה גופה לא מצי למילף דנהי דידה למעשה ידיה קני לה גופה מי קני להן אלא מדמצינו העבד מקבל גיטו אע"ג דיד העבד כיד רבו משום דידו וגיטו באין כאח' וה"נ באשה גיטה וחצרה באין כאחד. וא"א לפרש לסוגיא דהכא כן:

ברשות הרבים או בחצר שאינה של שניהן. למאי דמסיק בבבלי פרק הספינה דף פ"ה דבר"ה דקאמר היינו סימטא ובחצר שאינה של שניהן נמי דלא דהאי כולה ולא דהאי כולה אלא דתרווייהו אבל בר"ה ובחצר שאינה של שניהן אין משיכה קונה ולפ"ז לא מצינן למיתלי הך בעיא בפלוגתא דרב ור"ח דהכא ודאי הבעיא בחצר שאינה של שניהן ממש. ובלא"ה קשה נמי הא התם במשיכה פליגי והכא גבי גט דבעי זרקו לה כו' לאו משום משיכה הוא וצ"ל דרבי אבין דקאמר מחלוקת כו' לא דבעי למימר דתליא בפלוגתייהו דלא מתוך מחלוקתם פשטינן לה דקתני ברשות זה שהיו מופקדים אצלו כו' אלמא היכא דלא מהני משיכה מהני שכירות מקום וה"נ גבי גט דשכירות מקום מהני בזרקו לה במקום שאין החצר קונה לה. והרמב"ם ז"ל בפ"ה מהל' גירושין הלכה י"ג משוה נמי דין חצר שאינה של שניהן כמו רה"ר לענין קרוב לו כו' כדלקמן וזה ג"כ נלמד מהכא דמשוה להו אהדדי לענין גיטין כמו דהוקשו לענין דיני ממונות:

ובלבד במשתמש בה. וכן קאמר רבי יוחנן בבבלי דף ע"ח לפי שאין אדם מקפיד על מקום קלתה כדפי' רש"י ז"ל מפני שמיוחדת לתשמישה תמיד והתוס' שם בד"ה מקום חיקה קנוי לה כתבו וא"ת פשיטא דהא חיקה הוי ממש כידה ותירצו דרבי יוחנן קשורה ותלויה בעי ומיירי כשבגדיה נגררין בארץ והשתא אי לאו טעמא דמקום חיקה קנוי לה לא הוי מהני מידי כיון דאינה קשורה ותלוי ע"כ ולפי דבריהם דרבי יותנן לא פליג אהאי מ"ד דבעי התם קשורה ותלויה אלא דמוסיף דבמקום שאינה קשורה ותלויה נמי מהני מטעמא שאין אדם מקפיד ונ"מ היכא דידעינן ודאי דהבעל מקפיד על מקום קלתה בעינן קשורה ותלויה אבל לא משמע כן מהסוגיא אלא דרבי יוחנן פליג וכדמשמע נמי מסוגיא דהכא דגריס הא דר"ל בקשורה לה אחר דברי רבי יוחנן. והא דקשיא על מקום חיקה פשיטא י"ל דה"ק כמו שמקום חיקה קנוי לה כך מקום קלתה קנוי לה דמסתמא הבעל לא מקפיד ואפי' מקפיד בטלה דעתו אצל כל אדם כמו שהוא במקום חיקה וכן נמי לאשמעינן דדוקא מקום קלתה וכה"ג דדומין למקום חיקה אבל לא בשאר כלים שלה ולפ"ז אין חילוק לרבי יוחנן בין קשורה ותלויה או לא ולא חיישינן לקפידא לעולם וכן נראה מסתימת דברי הרמב"ם בפ"ה הלכה ה' שכתב עד שיגיע הגט לידם או לחיקה או לכלי מן הכלים שלה שאין הבעל מקפיד על מקומו כגון צלוחית או כפיפה קטנה או כיוצאי בהן ע"כ והיינו נמי כדפרישית דדייקינן מדברי רבי יוחנן דדוקא באלו הכלים קאמר:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף