פני משה/גיטין/ח/א

פני משה גיטין ח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' הזורק ה"ז מגורשת. כדיליף בגמרא דאיתרבי חצירה מקרא:

אפילו עמה במטה. אפילו הגט עמה במטה וכגון שהמטה שלו:

קלתה. כלי שהנשים נותנות בו מטוה ומחטין:

ה"ז מגורשת. ואפי' היה בתוך ביתו דמקום חיקה וקלתה קנוי לה שאין אדם מקפיד לא על מקום חיקה ולא על מקום קלתה:

גמ' ת"ל ונתן ונתן. ב' פעמים בפ' לרבות:

עד כדון כר"ע. דדריש לשונות רבויין כדאמר ריש נדרים ויש הרבה מקומות:

כרבי ישמעאל. דס"ל בכל מקום דברה תורה כלשון בני אדם ולא דריש לשונות הכפולין מנין:

מרשותו. והכא נמי בידה לאו דוקא אלא ברשותה:

וגינתה. וכי לאו משועבדים לבעל הן ואכתי לא נפיק גיטא מידיה דבעל דמה שקנתה אשה קנה בעלה לאכילת פירות:

עד שיכתוב. כלומר דהכא מיירי שסילק עצמו מנכסי' ומפירותיהן וכגון שכתב לה בעודה ארוסה כדאמרינן בפרק הכותב:

אפילו לא כתב לה. דשאני הכא דגיטה וחצירה באין כאחד כדמפרש לקמן:

ואתייא דרבי ינאי כרבנן ודרבי הושעיה כר"מ. פלוגתא דר"מ ורבנן בהרבה מקומות ועיקרה בפ"ק דקידושין והתם קאמר לר"מ יד העבד כיד רבו ויד האשה כיד בעלה ולרבנן אין יד העב' כיד רבי וכך צריך להגיה בפנים בדברי רבנין על ידי שאין יד העבד כיד רבו ובדברי ר"מ ע"י שיד האשה כיד בעלה וה"פ לשיטתא דהאי תלמודא דרבי ינאי כרבנין. דרבנין אמרי התם על ידי שאין יד העבד כיד רבו לפיכך יכול הוא לקבל גיטו מיד רבו וכלומר מהשתא אין לנו ראיה להכריח ולומר דהיינו טעמא דאשה מתגרשת ע"י חצירה משום דגיטה וחצירה באין כאחד דמהיכי תיתי דודאי מאשה גופה לא מצינן למילף מדמקבלת היא גיטה דהתם משום אין יד האשה כיד בעלה הוא וכן מעבד נמי ליכא למילף אליבא דרבנן דסברי אין יד העבד כיד רבו והילכך על כרחך הא דמתגרשת ע"י גינתה וחצירה מיירי שכתב לה דו"ד אין לי עמך הואיל והן משועבדין לו לאכיל' פירות לא מיתוקמא אלא בהכי:

וקשיא על דרבנין. על טעמייהו דרבנן גבי עבד קדייק ולא שייכא לאוקימתא דהני אמוראי. כלומר מאי דוחקייהו דרבנן לומר דהיינו טעמא דהעבד מקבל גיטו מרבו משום שאין יד העבד כיד רבו ותיפוק ליה אפילו יד העבד כיד רבו מ"מ הוא זכה גיטו דגיטו וידו באין כאחד הן:

ודרבי הושעיה כר"מ. רבי הושעיה דמפרש למתני' אפי' בלא כתב לה מיירי משום דס"ל כר"מ דהתם:

דר"מ אמר על ידי שיד האשה כיד בעלה הוא זכתה גיטה מידו. כלומר אע"פ דס"ל יד האשה כיד בעלה מ"מ זכתה גיטה מידו ועל כרחך דטעמא משום דגיטה וידה באין כאחד וא"כ גבי גינתה וחצירה נמי מהאי טעמא דגיטה וחצירה באין כאחד הוא והילכך אפילו בדלא כתב לה מוקמינן למתני':

נפלו לו נכסים ולה. בשותפות אפילו כתב לה דין ודברי' אין לי בנכסייך כמי שלא כתב כלומר באלו הנכסים של שותפות דמסתמא לא היה דעתו לסלק עצמו אלא מנכסים שלה לבדה:

היה נשוי את בת אחיו. פיירושא דרישא הוא וכלומר והיכי דמי שנפלו להן בשותפות כגון שהיה נשוי בת אחיו והיא בת יורשת וחולקין בירושת אביו:

אפי' לא כתב לה כמי שכתב. דהא אין לו רשות בהן כדתנן פרק בתרא דנדרים ובאלו נכסי' פשיטא לן דזכתה גיטה בהן:

בחצר שאינה של שניהן מהו. וכגון שהשאיל לה בעל החצר מקום בחצירו או השכיר לה:

צריכה לרבנין. מיבעיא לן לרבנן בזה אם זכתה או לא:

א"ר אבין מחלוקת. כלומר דתליא בפלוגתא דרב ורבי חייא רבה לרב דס"ל אין משיכה קונה כלל בחצר שאינה של שניהן לא זכתה ולרבי חייא דפליג וס"ל קונה זכתה כדלקמן:

כיון שקיבל עליו זכה. כיון שקיבל עליו המוכר זכה הלוקח. ברשות המוכר לא קנה גרסינן:

ברשות זה שהיו מופקדין אצלו. שהיו נפקדין המטלטלין אצל אחר צריך שיזכה זה להלוקח מקום או להשכיר לו ובגט נמי בכה"ג זכתה לרבי חייא:

עולא ברבי ישמעאל. טעמא דמתני' מפרש דקתני לתוך קלתה ולית בה משום דמה שקנתה אשה קנה בעלה שלא עלה על דעת לזכות הבעל בקלתה:

הגע עצמך שהיה של זהב. ודאי דעת הבעל לזכות בה וקאמר דכ"ש שלא עלה על דעת לומר שיהא הוא זוכה בהן לפי שהן מתכשיטיה וחשיבות כלים שלה:

רבי יוחנן אמר ובלבד במשתמשת. היא בה בקלתה דאי לאו הכי כליו של לוקח ברשות מוכר הן ולא קנה אבל כשהיא משתמשת בהן ודאי לא מקפיד הבעל אמקום קלתה ורבי יוסי מוסיף דצריך שתהא משתמשת בה באותו שעה שזרק לה גיטה לתוכה:

בקשורה לה. קלתה ולאו ברשות הבעל עומדת:

ובמגבהת מחמתה. שהיא תלויה בה ולר"ל קשורה אע"פ שאינה תלויה אלא נגררת בארץ:

בתוך המלוש שלה. עריבה שהיא לשה בה והיינו כרבי יוחנן שכל שהיא משתמשת בה אין הבעל מקפיד על מקום הכלי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף