קרבן העדה/גיטין/ח/א

קרבן העדה גיטין ח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' הזורק גט והיא בתוך ביתה. של נכסי מלוג וזרקו לה ע"ג קרקע:

ה"ז מגורשת. דקנתה לה חצירה כאלו נתנו לה בידה כדמפרש בגמ' לתוך חיקה או לתוך קלתה ה"ז מגורשת. ואפי' היא בתוך ביתו ובגמרא מפרש טעמא:

קלתה. כלי שהנשים נותנין לתוכו מחטין וצינורות:

גמ' וכתב. כלומר כתיב וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה אין לי דהוי גט אלא כשנתנו לידה ממש מנין אפי' נתנו לגינתה ולחצרה מדעתה דהוי גט:

ת"ל ונתן ונתן. תרי זימני ונתן כתיב בפרשה לרבות נתינה מכל מקום אפי' ברשותה הוי נתינה כאלו נתנו בידה:

ה"ג עד כדון כר' עקיבא כר' ישמעאל. וה"פ הניחא לר"ע דדורש כל כפל לשון שבתורה אלא ר"י דסובר דלא אתי לדרשא אלא דברה תורה כלשון בני אדם מנ"ל דחצרה קונה ופלוגתייהו דר' ישמעאל ור' עקיבא שנויה בכמה מקומות בש"ס ירושלמי:

אלא מהו מידו מרשותו. הכי נמי ונתן בידה היינו שנותנו ברשותו:

ופריך וגינתה וחצירה אינן משועבדין לאיש לאכילת פירות. בתמיה וכיון דברשותו הן איך קאמרת דקרינן ביה ונתן בידה:

עד שיכתוב לה וכו'. קרא ומתני' איירי באשה שכתב לה בעודה ארוסה דין ודברים אין לי בנכסייך דאין לו בהן אכילת פירות כדתנן פ' הכותב והויין רשותה:

ה"ג ואתיא דר' ינאי כר"מ ודר' הושעיא כרבנן דר' ינאי כר"מ דר"מ אמר ע"י שיד עבד כיד רבו הוא אינו זוכה גיטו מידו וגינתה וחצירה הואיל והן וכו'. וה"פ דר"מ סובר הואיל ויד העבד כיד רבו הלכך אינו זוכה גיטו מידו ע"י עצמו דה"ל כאלו עדיין הגט ביד רבו וה"ה גינתה וחצרה הואיל ויש לבעל בהן פירות לעולם הן שלו והגט המונח בתוכן ה"ה כאלו הוא מונח בידו וברשותו לכך צריך ר' ינאי למוקמי מתני' בשכתב לה בעודה ארוסה דין ודברים אין לי בנכסיך:

וקשיא. מדר' ינאי על אותן רבנן דסברי לר"מ דאמר יד העבד כיד רבו אפ"ה זוכה בגיטו דידו וגיטו באין כאחד א"כ קשיא ר' ינאי כמאן:

ה"ג ודר' הושעיא כרבנן דרבנן אמרין ע"י שאין יד האשה כיד בעלה היא זכתה גיטה מידו. דאף על פי דמשועבדת לו למעשה ידיה מכל מקום לאו כידו דמיא א"כ ה"ה גינתה וחצרה אף על גב שהן משועבדין לו לאכילת פירות זוכין הן לה אפי' לא כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך:

ה"ג נפלו לה נכסים אפי' כתב כמי שלא כתב. וה"פ נפלו לה נכסים משניסת לא מהני הכתיבה דדוקא ירושה העתידה לבוא ממקום אחר אדם מתנה עליה שלא יירשנה אבל בשכבר נשאה כשלו היא ולא מהני הכתיבה:

היה נשוי בת אחיו. שהוא ראוי ליורשה ולא הואי כנחלה הבאה ממקום אחר אפי' כתב לה בעודה ארוסה דין ודברים וכו' לא מהני אא"כ כתב בלשון מתנה:

אפי' לא כתב לה כמי שכתב. דלעולם אין לו זכייה במתנה זו:

זרקו לה. הגט בחצר שאינו של האיש והאשה ומשכה הגט מי הוי גט או לא:

צריכה לרבנן. בעיא גדולה היא ומיבעיא לה לחכמים ולא איפשיעא:

מחלוקת רב ור"ח. הגדול היא בעיא זו לרב לא הוי גט ולר"ח הוי גט:

חצר שאינה של שניהן. של מוכר ולוקח:

תני ר"ח ופליג. ברייתא דמייתי ר"ח תני לה ופליגא אדרב:

או בחצר שאינה של שניהן. שלא נתן להם בעל החצר רשות לכנוס לשם דה"ל כרה"ר:

ה"ג אבל ברשות הלוקח כיון שקיבל עליו זכה ברשות המוכר לא קנה וכו' וכ"ה בקידושין. וה"פ מוכר שהביא פירותיו לרשות הלוקח למכרן כיון שקיבל עליו המוכר ואמר תבואה זו קנויה לך כל סאה בכך וכך זכה הלוקח מיד אע"פ שלא מדד ולא משך דקניא ליה רשותו:

ברשות המוכר לא קנה. הלוקח במשיכה אלא בעינן הגבהה והיא קונה בכל מקום:

או עד שעה שימשוך. ויוציא מרשות מוכר לרה"ר או לרשותו:

ברשות זה שהיו מופקדים אצלו. שמכר פירותיו שהיו מופקדים אצל אדם אחד ובשעת מכירה עדיין הן ביד הנפקד:

לא קנה. הלוקח במשיכה דמסתמא הקנה הנפקד להמפקיד רשותו וה"ל כרשותו של מוכר ולא קנה עד שיזכה בהן הלוקח בהגבהה או במשיכה מרשות זה לרשותו או לרה"ר:

או עד שישכור. הנפקד ללוקח את המקום שהפירות מונחים שם שמעינן מיהת דבחצר שאינה של שניהן המשיכה קונה:

עולא בר ישמעאל אמר. הא דתנן או לתוך קלתה ה"ז מגורשת לא תקשי לך כליו של לוקח ברשות מוכר היא דקיי"ל דלא קנה דהכא היינו טעמא שמעולם לא עלה על דעתו שיזכה במקום שהקלתה מונחת שם ועד עתה היה המקום ההוא קנוי לה וקס"ד משום דקלתה דבר מועט אינו מקפיד על מקומה:

ופריך הגע עצמך שהיתה קלתה של זהב. דהוי דבר חשוב:

ומשני כ"ש דלא עלתה על דעתו להקפיד על מקום המונח שם תכשיטיה החשובים:

ובלבד במשתמש בה. בקלתה אבל דבר שאין דרכה להשתמש בה אינו מקנה לה מקומה:

ובלבד במשתמשת בה באותה שעה. שזורק הגט לתוכה:

בקשורה. בה הקלתה לכך ה"ל כידה:

ובמגבהת מחמתה. כשהאשה עומדת מגבהת גם הקלתה אבל אם נגררת ע"ג הקרקע אף בעמידתה לא הויא כידה:

בתוך המלוש. מין קדרה ובשלו בפרור מתרגמי' ובשלו במילשא ודייק מינה כרבי יוחנן דהא פרור ודאי אין דרכו להיות קשור בה ואפ"ה מגורשת ש"מ כל שמשתמשת בו מקנה לה מקומו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף