מראה הפנים/גיטין/ה/ט

מראה הפנים גיטין ה ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(שם ע"ב) הדא אמרה העומדין מן הצדדין בכלל ברכה הן. משמע אפי' צדדים שממנו ולאחריהן אלא שאין אחריו ממש דלא גריס הכא והזה על הצדדין שבפניו וכן נראה מדברי התוס' פ' אלו נאמרין דף ל"ט שמביאין שם להאי דהכא דמשמע שמוסיפין על דברי רש"י ז"ל וע"ש שפי' לפי הגי' דהתם על הצדדין שבפניו והרמב"ם ז"ל בפט"ו מהל' תפלה כתב סתם והעומדים מצידיהן הרי הם בכלל הברכה ויראה שדעתו כדעת התוס':

וצריך שיהא החזן ישראל. כלומר לכתחילה צריך וכ"כ הטור א"ת סי' קכ"ח משתדלין שיהא המקרא ישראל כו':

שלא תאמר איש פלוני כו'. כ"כ הרמב"ם ז"ל שם ודוקא ברינון לחוד:

ובדיור ישן. כדפרישית והיינו דהאי תלמודא ס"ל כפי' רש"י דף ס' משום חשדא שאם באת לשנות את מקומות הנכנסין לאותו בית ולא יראו שם את העירוב יחשדו את בני החצר שמטלטלין בלא עירוב ולפ"ז אפי' מדירה לדירה באותו בית אין משנין. אבל ר"ת ז"ל פי' שם שיהא נראה מפני שחושדין אותו לגנוב פת של עירוב אין מניחין אותו שם ולפ"ז מחדר לחדר באותו בית מותר לשנות:

אגוז וצרור ונוטלן ומצניען כו' זוכה לעצמו. ובבבלי דף ס"ה אמר רבא ג' מדות בקטן כו' צרור וזורקו אגוז ונוטלו זוכה לעצמו ואין זוכה לאחרי' ועיין ביבמות פ' ב"ש הל' ב' במראה ד"ה הדא אמרה מ"ש שם בס"ד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף