מראה הפנים/עירובין/ד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:59, 5 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
עמודי ירושלים




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מי שהוציאוהו. ר' יהודה אומר הוא ושלש אמות וכו'. תוספתא זו הובאה בבבלי פרקין דף מ"ח פלוגתא דרבי מאיר ורבי יהודה וקאמר מאי בינייהו איכא בינייהו ארבע אמות מצומצמות ולפרש"י לרבי מאיר מרווחות לרבי יהודה מצומצמות. והרי"ף והרא"ש כתבו בהיפך לרבי מאיר מצומצמות ולרבי יהודה מרווחות. וכך היא נראה מדברי הרמב"ם בפי"ב מהלכות שבת בהלכה ט"ו שכתב במדת אדם כשיפשוט ידיו ורגליו וזהו כרבי מאיר אלא שפסק להחמיר כמ"ש הכ"מ שם:

אמר ר' אחא דר' נחמיה היא וכו'. מדאוקי למתני' כדר' נחמיה דפירות א"כ ס"ל דדין שניהם שוים כמו שהאדם צריך שתהיה גם החזרה שלו בשוגג כך הפירות ולא משמע כן בבבלי בריש פרקין דאוקי מילתא דרב פפא דמתיר בפירות אפי' חזרו במזיד כתנאי וס"ל לר"פ כת"ק דברייתא ולא כר' נחמיה וראב"י ובאדם דמתני' כ"ע ל"פ שצריך שתהי' גם החזרה שלו שלא לדעת וע"כ לר"פ מתני' אף כדת"ק אתיא דשאני פירות דלעולם אנוסין מיקרי ע"י האדם. וכן פסקו ז"ל כהת"ק כדפסק הרמב"ם בפ"ה מהלכות יו"ט וכן התוס' והרא"ש ז"ל כאן. ומיהו הא דקאמר הכא ואתיא דר' נחמיה כר"מ לכאורה קשיא הא אפי' כר' יהודה אתיא דעד כאן לא פליג ר' יהודה וס"ל בשוגג לא יאכל בו ביום אלא במבשל דאיסורא דאורייתא הוא דעביד אבל הכא אימא מודה. ואפי' נפרש דה"ק ואתיא דר' נחמיה דמתיר בשוגג ולא קניס שוגג אטו מזיד כר"מ דאיהו נמי לא קניס דאי כר' יהודה הא קניס שוגג אטו מזיד ולר' נחמיה דבמזיד אסור א"כ הוה ליה למיקנסיה אף בשוגג וא"כ לא אתיא מילתא אלא כר"מ. וכך נראה מדברי התוס' שפירשו כן שכתבו בד"ה מכלל דת"ק וכו' להוכיח דטעמיה דראב"י לאו משום דקניס שוגג אטו מזיד אלא משום דלמא אתי להוציאן חוץ מד' אמות וסיימו וכן איתא בירושלמי וכו' והיינו כדאמרן דלא קניס שוגג אטו מזיד וזהו כר"מ. מ"מ היא גופה קשיא דמאי דוחקיה לאוקי מילתיה כר"מ דילמא הא דקניס ר' יהודה שוגג אטו מזיד באיסורא דאורייתא הוא דקניס. וצ"ל דס"ל להאי ש"ס דמאן דקניס שוגג אטו מזיד אפי' בדרבנן קניס ומאן דלא קניס אפי' בדאורייתא לא קניס. וכך העליתי בפ"ב דתרומות בהלכה ג' ד"ה בשוגג באיסור דמוכרח כן להאי ש"ס מכמה סוגיות. והתוס' כתבו כאן בפשיטות דקיי"ל דלא קנסינן שוגג אטו מזיד לא בדאורייתא ולא בדרבנן. וקשיא על זה דהא מוכרח היא ממסקנת הש"ס דילן בגיטין דף נ"ג ונ"ד דלר' יהודה דקי"ל כוותיה לגבי ר"מ ס"ל דבמידי דאורייתא שפיר קנסינן שוגג אטו מזיד ואפי' במידי דרבנן במקום דאיכא למיחש לאיערומי איכא דס"ל הכי. ויש הרבה שיטות וחלוקי דינים בזה כמו שהארכתי במקומו בתרומות שם בס"ד:

רבי יעקב בר אחא וכו' מהלך באלפים ומטלטל בד' אלפים אמה ע"י זריקה. זהו כשמואל בבבלי פרקין דף מ"ב והכריעו הפוסקים הלכה כשמואל. והתוס' בד"ה ונכרים כתבו ובירושלמי מוקי לה בר' יהושע וכ"כ הרא"ש ולא אשכחן הכא אוקימתא מוחלטת כר' יהושע בפי הגירסא אשר לפנינו אלא דהוון בעי מימר לאוקי פלוגתייהו דאמוראי אליבא דר' יהושע דוקא ודחי לה הש"ס דאפילו אליבא דר"ג פליגי כמבואר היטב בפנים:

אם היה הים גלני. ובבבלי שם ע"ב אמרו לאיכא בינייהו אחריתא בקופץ מספינה לספינה ומשום דבים גלני נמי א"א דלא ניידא הספינה מארבע אמות לארבע אמות. ומיהו הכריעו הפוסקים כרב דאמר הלכה כר"ג אף בדיר וסהר כדפסק הרמב"ם בפכ"ז מהלכות שבת בהלכה י"ב וכן הכריחו התוס' בדף מ"ג מכמה סוגיות ע"ש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף