רידב"ז/סוטה/ח/ה

רידב"ז סוטה ח ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אימתי הוא מחלל ברביעית ובחמישית כו' הסוגיא הזאת חמורה ונלאו המפרשים ז"ל לפרשה ונראה לפענ"ד לפרשו בפשוטות בע"ה עפ"מ דגרסינן במס' פיאה פ"ז ה"ה גבי נט"ר לא למדו נט"ר ממע"ש מעתה אל יהא לו קדושה קדושתו מאליו למדו קודש הילולים הרי הוא כקודש שקורין עליו את הלל כו' ר"ז בעי קומי ר' אבוה מנין שהוא טעון חילול קודש הילולים קודש חילולים לא מתמנעין רבנן בין ה"א לחי"ת ונתפרש בע"ה יפה ברידב"ז דה"פ מעתה אל יהא לו קדושה בנטע רבעי כתיב ובשנה הרביעית יהי' כל פריו קדש הלולים לד' ומשמעות הכתוב דקדש קאי על הלילים שיהא ההלול קדש ולא שיהא עצם פריו קדש וע"כ פריך כיון דיליף ממעשר שני דאין נטע רבעי בשביעית מעתה אל יהא לנטע רבעי קדושה כלל בשביעית ואף דחילול ודאי דבעי דהא כתיב אשר נטע כרם ולא חללו דאלמא בעי חילול מהא לא ידעינן אלא דמצוה לחלל אבל לא שיהיו הפירות אסורין באכילה קודם החילול ובשלמא אי ילפת ממעשר שני שפיר ידעינן דיש על הפירות קדושה ובלא חילול אסורין באכילה חוץ לירושלים אבל בשביעית דאין מעשר שני נוהג כלל וילפת מנה גם לנטע רבעי אם כן יהא מותר לאכול ולחלל אחר כך. קדושתו מאליו למדו כו' כלומר לא כדקסברת דקדש קאי על הלולים אלא על גופי' קאי שיהא פריו קדש. הרי הוא עצמו. כקדש שקורין עליו את ההלל. כביכורים שקורין עליו הילול לד' ארמי אובד אבי וגו':

ר"ז בעי קומי ר"א מניין שהוא טעון חילול. ר"ז לית ליה הא דקאמר לעיל קדושתו מאליו למדו שהרי הוא עצמו כקדש שקורין עליו הלל וע"כ בעי מניין שהוא טעון חילול קודם האכילה דאסור לאכלו בלא חילול ואי משום דכתיב ולא חללו דילמא הוא רק למצות חילול אבל מותר לאכלו ולשלם כנגדו כל אימת דבעי דהא אינו טעון העמדה והערכה. ומשני קדש הלולים קודש חילולים. דהוא קדש עד שיחללנו וע"כ אסור לאכלו בלא חילול ומובן בזה מאי דגרסינן בברכות (ל"ה ע"א) חד דאמר רחמנא אחלי' והדר אכלי' ולכאורה שפת יתר הוא האי והדר אכלי' דהא בעי למילף דצריך חילול ודי אם יאמר אחלי'. אך לפי דברינו בדיוק גדול קאמר דמתחילה אחלי' והדר מותר לאכלו אבל קודם החילול אסיר לאכלו דהוא קדש ובעי פדיון וזהו עיקר הילפותא מהך קרא דעל החילול יש מקרא אחר. וכן כתב להדיא הרשב"א ז"ל בברכות שם בשם הראב"ד ז"ל וז"ל פי' לא שנחליף את האותיות ונעשה הלולים כמו חלולים אלא פירושא בעלמא הוא שההלול הזה שאמרה תורה היינו הילול של חילול כשמחללין קדושתו על פדיונו אבל עיקר החילול ממקום אחר למדנוהו מדכתיב אשר נטע כרם ולא חיללו ילך וישוב לביתו וגו' אלא שמשם לא למדנו מתי יהי' החילול וכאן גילה הכתוב שהוא בשנה הרביעית דדרשינן האי קדש הילולים שיהא מהולל כקדש שלא יאכל פריו בלא פדיון שיפדנו בשנה הרביעית עכ"ל. ועפ"ז נשכיל להבין בע"ה בסוגיא דידן דגרסינן אימתי הוא מחלל ברביעית ובחמישית מסתברא בחמישית אבל ברביעית דמים הוא חייב לו ורבנן דקסרין אמרין לא מסתברא אלא ברביעית דכתיב ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים לד' ונתקשו המפרשים ז"ל לבארו ולפי דברינו מתבאר בפשיטות דבעי אימתי הוא מחלל אם דוקא ברביעית דאסיר לאכלו קודם שיחלננו או דהוא רק מצות חילול בעלמא ומותר לאכלו ברביעית ולחללו אח"כ אף בחמישית וקאמר מסתברא בחמישית דאחר אכילה ג"כ רשאי לחללו אבל ברביעית. אין איסור לאכלו דמים הוא חייב לו ר"ל דר"ק דמים הוא דחייב לו ולא שאסור לאכלו קודם הפדי'. ע"ז קאמר דרבנן דקסרין אמרי דלא מסתברא אלא ברביעית דוקא דקודם לכן אסיר באכילה דכתיב ובשנה כו' קדש הלולים והוא הדרשה דסוגיין הלולים חלולים דהפירות עצמן הן קידש עד שיחללם וע"כ אחלי' והדר אכלי' ודוק היטב כי זהו הפי' האמתי בע"ה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף