שולחן ערוך/אורח חיים/לג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־02:42, 12 ביוני 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
עיקרי הד"ט
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


שולחן ערוךTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png לג

סימן לג
דין תקוני התפילין ודין הרצועות ובו ה' סעיפים

א אם (א) נתקלקל עור של שני בתים (ב) מבתי הראש (ג) זה אצל זה אם התפילין (ד) ישנים פסולים ואם הם (ה) חדשים כשרים כל זמן שעור מושב הבתים (ו) קיים: הגה גם הבתים צריכין להיות קיימים אלא שנקרעו קצת [‏ב"י] וי"א להפך בישנים כשרים ובחדשים פסולים [רש"י והרא"ש] ונ"ל דיש להחמיר (ז) לפסול בשניהם ואלו הם חדשים כל זמן שאם היו מושכים אותו ברצועות (ח) הבית מתפשט ונפתח נקרא חדש ואם אינו נפתח נקרא ישן ואם נתקלקלו שנים זה שלא כנגד זה (ט) ראשון ושלישי כשרים אפי' הם ישנים ואם נתקלקלו (י) ג' בתים (יא) בכל ענין פסולים:

ב אם נפסקו תפירות התפילין (יב) להרמב"ם אם היו שתי התפירות זו בצד זו או שנפסקו ג' תפירות אפי' (יג) זו שלא כנגד זו הרי אלו פסולים בד"א בישנים אבל בחדשים כל זמן שעור (יד) מושב הבתים קיים כשרים. ואלו הם חדשים כל שאוחזין מקצת העור שנקרע תפרו ותולין בו התפילין והוא חזק ואינו נפסק ואם אין ראוי לתלו' בו אלא הוא נפסק הרי אלו ישנו': הגה וי"א דבחדשים פסולים ובישנים כשרים [רש"י והטור והרא"ש] וטוב (טו) לחוש לשתי סברות כנ"ל:

ג עור הרצועות צריך שיהיה מעור בהמה חיה ועוף (טז) הטהורים (יז) וצריך שיהיה מעובד (יח) לשמו רצועות בין מעור בין מקלף כשרות הלכה למשה מסיני שיהו הרצועות (יט) שחורות (כ) מבחוץ אבל מצד פנים (כא) יעשה מאיזה צבע שירצה חוץ מאדום שמא יאמרו שמדם חטטיו נצבעו והאדימו:

ד (כב) טוב שישחירם ישראל לשמן ולא עכו"ם: הגה ומיהו בדיעבד כשר אם השחיר עור הבתים (כג) אבל הרצועות אפי' בדיעבד (כד) פסול [מצא כתוב]:

ה אם נפסקה הרצועה (כה) יש מתירים (כו) לתפור (כז) מצד פנים וי"א מה שמקיף ממנה הראש ובשל יד כדי שתקיף הזרוע לקשור התפלה עם הזרוע וכדי שתמתח עד (כח) אצבע אמצעית ויכרוך ממנה על אותו אצבע ג' כריכות ויקשור אין להם תקנה לא בקשירה ולא בתפירה וכל יתרון האורך שהוא בשביל שכורך הרצועה כמה פעמים סביב הזרוע ובשל ראש מה שתלוי ממנה אין התפירה והקשירה פוסלים בה ובשעת הדחק יש לסמוך על (כט) המתירים כדי שלא יתבטל ממצות תפילין:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף