שער אפרים/מב
|
< הקודם · הבא > |
- שאלה מב
כתב הרב בעל המפה בש"ע בא"ח סי' תרע"א ס"ב בהג"ה וי"א דכ"א מבני הבית ידליק (רמב"ם) וכן המנהג פשוט הנה צריך לישב לפ"ז למה לא נהגו גם כן הנשים להדליק בפני עצמן כמו האנשים הלא אפילו קטן שהגיע לחינוך צריך להדליק כמ"ש בסי' תרע"ז ס"ב ואמרי' בגמ' דב"מ נשים חייבות בנ"ח שאף הן היו באותו הנס ומ"ש ממקרא מגילה דאמרינן נשים חייבות בקריאת מגילה שאף הן באותו נס היו וכן אמרי' בסי' תרפ"ט דלפירש"י ושאר פוסקי' מוציאות אף האנשי' וא"כ למה לא ידליקו הנשים כמו האנשים. בשלמא לפי דעה ראשונה שהביא המחבר ל"ק דסבור דמ"ש בגמרא מהדרים מן המהדרים לא עשו כמו המהדרים וכדעת התוספות וא"כ סגי בנ"ד איש וביתו או ח' נרות לכל היותר לכן לא ידליקו הנשים ובאמת אם היא מדלקת מוציאה את האנשים ומה שאין כן לפי דעת הרמב"ם שהביא מור"ם בהג"ה קשה למה גם הנשים אינן מדליקין בפני עצמן וכמ"ש בגמ' דב"מ גבי ר' זירא דאמר דקא מדלקת עלי בגו ביתאי משמע שא"צ להדליק בפני עצמן. ועיין בתשו' תרומת הדשן סי' ק"א שדייק מזה מ"ש ר' זירא כי נסיבנא אמינא השתא ודאי לא צריכנא דקא מדלקת עלי כו' היינו דלא מחייב אבל אי בעי מצי להדליק ולא הוי ברכה לבטלה והב"י בסי' תרע"ז חולק על דין זה של ת"ה וז"ל ול"נ דאין לסמוך ע"ז לברך ברכ' שאינה צריכה:
ונראה דטעם פלוגתתן הוא לפי שהב"י אזיל לשיטתיה שפסק כמנהג ערי ספרד שהביא הרמב"ם וכדעת התוס' וכמ"ש בש"ע בסי' זה דמצות המהדרין מן המהדרין הוא נר איש וביתו ואחר כך מוסיף עד ח' ואפי' רבים בני הבית לא יעשו יותר לכן כתב דהוי ברכה שאינה צריכה כשמדליקין עליו בגו ביתא ומשא"כ הת"ה סבר כדעת הרמב"ם עצמו שהביא מור"ם בהג"ה דכל א' מבני הבית ידליק וזהו מצות מהדרין מן המהדרין לכן פסק גבי אכסנאי דיכול להדליק בברכה חוץ לביתו וכן מוכח מל' ת"ה בסוף התשובה אמנם מטעם מהדרים אפשר דשפיר דמי להדליק בברכה דכי היכי דיש הידור בנר לכל א' בבית א' ה"נ יש הידור בנר לאיש ונר לאשתו בב' מקומות וזהו פשוט דמ"ש בת"ה מטעם מהדרין היינו מהדרין מן המהדרין דהלא בודאי פסק הת"ה כטעם מהדרין מן המהדרין שבכל לילה מוסיף עד ח' רק שפסק ג"כ שמהדרין מן המהדרין היו עושין ג"כ הידור ראשון דהיינו נר לכל א' וכדעת הרמב"ם ודלא כדעת התוס' וערי ספרד ולכן כתב דכי היכי דיש הידור בנר לכל א' וא' בבית א' ה"נ יש הידור בנר לאיש ונר לאשתו אף בשני מקומות ואף לפי דעת מהדרין מן המהדרין:
וליכא למידק איפכא דהת"ה סבר ג"כ כדעת התוס' דמהדרין מן המהדרין לא עשו הידור ראשון דאל"כ שסבר כדעת הרמב"ם אם כן למה אמר ה"נ יש הידור בנר לאיש כו' בשני מקומות ולא במקום א' דהלא גם במקום א' יש הידור בנר לאיש כו' דלפי דעת הרמב"ם גם המהדרין מן המהדרין עשו ג"כ כמהדרין. ז"א דהוא גופא אתי לאשמועינן דגם בשני מקומות יש הידור וליכא לשנויי דמעשה שהיה כך היה בשני מקומות דהלא גלוי ומפורסם שהרב בעל תרומת הדשן לא כתב תשובותיו ע"י מעשה ששאלו אותו רק מעצמו עשה השאלות וכתב עליהם תשובותיו. ולפ"ז יש לדייק ג"כ מת"ה דפשיטא במקום א' יש הידור כשאיש ואשתו מדליקין כ"א לעצמו:
ולכאורה צ"ע קצת מ"ש בש"ע בהג"ה סי' תרע"ה ס"ג דלדידן דכ"א מבני הבית מדליק בפני עצמו קטן שהגיע לחינוך צריך להדליק ג"כ משמע מדבריו דדוקא לפי דעה זו פסק כן ולא לפי דעת הב"י שפסק בסי' תרע"א ס"ב דאפי' אם רבים בני הבית ל לא ידליקו יותר אינו מחוייב הקטן שהגיע לחינוך להדליק וקשה דהלא בסי' תרע"ז בש"ע פסק הב"י דקטן שהגיע לחינוך צריך להדליק היינו כשיש לו בית מיוחד ואין שם עמו שום גדול אזי ידליק הוא לבדו דלא תימא הואיל וקטן הוא פטור קמ"ל משום פרסומי ניסא. אבל כד מעיינת בב"י תמצא שדברים אלו לקוחים מדברי א"ח שהביא בב"י וז"ל קטן שהגיע לחינוך מדליק כיון שמצוה דרבנן היא משמע שאף כשיש גדול בבית מדליק גם הוא דאל"כ הל"ל שמדליק משום פרסומי ניסא אלא ודאי דבלא"ה איכא פרסומי ניסא הואיל וגדול מדליק רק הואיל ומצוה דרבנן הוא ועדיין נשאר לנו לבאר דהלא מ"מ אשה חייבת יותר להדליק מן שהגיע לחינוך ולמה כתב בש"ע שלדידן קטן שהגיע לחינוך חייב להדליק ולא כתב שגם אשה חייבת להדליק בפני עצמה ועיין ברי"ו נ"ט ח"א שכתב וז"ל הכל חייבים בנר חנוכה אפי' נשים ולפיכך מוציאות את הרבים ידי חובתן ויכולה להדליק נר חנוכה ע"ש. ואל תקשה שדבריו סותרים שמתחלה כתב שחייבת להדליק ואחר כך כתב ויכולה להדליק היינו בשביל איש ומוציאה אותו (דהיינו כשאין האיש בביתו ואינו יכול להדליק) (ע"כ מצאתי):
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |