שער אפרים/מא

שער אפרים מא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שאלה מא

כתב הב"ח בטא"ח סי' תר"ע וז"ל ומה שקשה הלא גם המנורה היתה טמאה וי"ל שחשמונאים עשו מנורה של עץ כדמוכח בפ' כל הצלמים בפירש"י כו' עכ"ל הנה דבריו תמוהים כד מעיינת בפ' כל הצלמים דף מ"ג לא יעשה מנורה תבנית מנורה אבל הוא עושה של חמשה כו' ושל שבעה לא יעשה ואפילו של שאר מיני מתכות ר"י ברי"א אף של עץ לא יעשו כדרך שעשו בית חשמונאי א"ל משם ראיה שפודים של ברזל היו וחיפום בבעץ העשירו עשאום של כסף ופירש"י מלכות של חשמונאי עשאום במקדש של עץ לאחר שטימאו יונים את ההיכל כו' ור"י בר"י דריש ליה בריבוי ומיעוט כו' א"כ משמע לפי דברי ר"י בר"י של עץ דוקא מותר לאפוקי לפי דברי ת"ק אסור של עץ ואינו מותר אלא של ברזל וכמ"ש משם ראיה שפודין של ברזל וחיפום בבעץ וא"כ היאך תירץ דעשאום של עץ שלא כדברי הת"ק וההלכה כת"ק וכמ"ש הרמב"ם בהלכות כלי מקדש:

וראיתי בס' שנדפס מחדש והוא פי' על מס' מגילת תענית שכתב וז"ל שם בפנים ומה ראו להדליק נרות אלא בימי מלכות יון שנכנסו חשמונאים להיכל ז' שפודים של ברזל בידם וחיפום בעץ והדליקו בהם את הנרות משמע גם כן ששפודים של ברזל היו כו' וכתב עליו בעל הספר הנז' ונקרא שמו בשם פי' מהרא"ה וחיפום בעץ ר"ל כיון שהם מחופים בעץ אם כן הם פשוטי כלי עץ ואינו מטמא ועיין בלבוש לטא"ח כו' לכן אמר וחיפום בעץ כו' וק"ל עכ"ל:

הנה אף שאיני מכיר המחבר הנז' אומר אני לא נהיר ולא צהיר בגמ' בכמה מקומות נעלם ממנו בראש פ' כל הצלמים פירש"י וחיפום בעץ בדיל דמתרגימנא אבצא וטעותו היה על שלא נאמ' וחיפום בבעץ אמנם הכל א' למעיין בסוגי' שם:

וזולת זה עיקר הדין שקר שפי' כן לפי שקשה הלא פשוטי כלי מתכות מטמא אם כן לפ"ז אף אם חיפום בעצים אינו מתורץ שהרי אמרי' במשנה דכלים פי"ג משנה ו' עץ המשמש את המתכת טמא וכמבואר ברמב"ם בהל' כלים אף אם הוא מחופה אף שי"ל שזהו נקרא מתכת המשמש את העץ אבל ז"א למעיין שם והנלע"ד כתבתי:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף