שער אפרים/מג
|
< הקודם · הבא > |
- שאלה מג
בטור א"ח סי' תרפ"ו כתב הב"ח סעיף ג' וז' שאלה מג והא דכתב רבינו לפניהם כו' עד ואיכא להקשות לדעת רבינו דאפי' לכתחלה יכולין לגזור תענית בלפניהם כו' וזהו סותר מ"ש הרא"ש ע"ש הראב"ד כו' עד ואפשר דדוקא בעיקרן קאמר שאין גוזרין כו' עד אבל לפניהם בטלו ואם כן יכולים לגזור תענית בהן עכ"ל:
והנה דברים תמוהים ראיתי פה וצ"ע לענ"ד מה שהקשה מהראב"ד הנז' הביאו הרא"ש בפ' ב' דתענית דין כ"ד וע"ש ברמזים וז"ל והלכת' בטלה מגילת תענית כו' אבל ציבור אינן יכולין לגזור תענית לא לפניהם ולא לאחריהם אם כן מוכח בהדיא דהראב"ד איירי אפי' בלפניהם וכ"כ הטור בהדיא ע"ש הראב"ד לעיל סי' תקע"ג דגם לפניהם אין גוזרין בציבור (וי"ג דאדר שאני לפי שדברי קבלה כד"ת וגם הוא מעיקר הנס) ואישתמיטתיה להרב הב"ח כל זה ולא היה לו להקשות כי אם מן הרא"ש כי אם מן הטור בעצמו שהביא דברי הראב"ד לפסק הלכה סימן הנז' וגם האיך כתב הב"ח דוקא בעיקרן אבל לפניהם בטלו אליבא דהטור והטור כתב בפי' איפכא בסי' תקע"ג וכן הוא האמת וצריכין אנו לומר דיש חילוק בין צבור ליחיד. וחילוק זה מוכרחים אנו לומר גם כן בקיצור פסקי הרא"ש דבמס' מגילה בהרא"ש דין ח' וגם ברמזים פסק וז"ל אבל בחנוכה ופורים לא בטלה אבל בלפניהם מותר וברמזים בתענית דין כ"ד פסק דאסור לפניהם אלא צריכין אנו לחלק בין יחיד לצבור (ועיין בר"ן פ' סדר תעניות כיצד במ"ש אבל הראב"ד כתב כו'). רק נשאר לנו לישב מ"ש הרא"ש במגילה ולכך נהגו להתענות בי"ג באדר וקשה הלא לפי מ"ש מודה הרא"ש דאסור להתענות בציבור אף דמותר ליחיד בלפניהם י"ל דהרא"ש קאי אמ"ש לפני זה ואית דאמרי דלא עדיף לפניהם ולאחריהם משאר יומי מגילת תענית וכן מסתבר ועל זה קאי ולכך נהגו להתענות בי"ג כו' ר"ל אותן דאמרי דלא עדיף לפניהם משאר יומי דמגילת תענית כו' ואינם מחלקים בין תענית יחיד לצבור וכמ"ש הראב"ד הנז' נהגו מטעם זה להתענות בי"ג דאדר אבל הרא"ש בעצמו כתב וכן מסתברא לא מטעמם וזהו שמסיים ולפי מאי דפרשי' לעיל זמן קהלה לכל היא הוי תענית אסתר תקנת חכמים אף קודם שבטלו מגלת תענית ר"ל כי טעם זה דמותר לפניהם לא יספיק להתענות בציבור בי"ג דאדר לכן צריך טעם א' שזמן קהלה לכל כו' ונ"מ לדינא מזה לאפוקי חנוכה אסור להתענות בצבור לפניהם. ובזה יש לישב גם כן דברי הטור כאן שכתב ועוד יש סמך מהא דאיתא בגמ' זמן קהלה כו' ר"ל דמתחל' כתב הטעם דלא עדיף לפניהם כו' משאר יומי דמגילת תענית ושמא תאמר דלפ"ז מכל מקום בצבור אסור וכמ"ש הטור בסי' תקע"ג על שם הראב"ד בלי שום חולק לכן כתב ועוד יש סמך אחר זמן קהלה לכל כו' וטעם ראשון הוא לפי דעת החולקים על ראב"ד הנז' ונ"מ בין הטעמים דלפי טעם א' מותר להתענות גם בחנוכה לפניו בצבור מה שאין כן לפי טעם ב' ודלא כב"ח שכתב בסעיף ב' דנ"מ בין הטעמים אי מצטער בעלמא יכול שלא להתענות וז"א ואם כן מה שמסיים פה בב"ח סעיף ג' אבל לרבינו והיא מסקנת הרא"ש ספ"ק דמגילה כו' ממילא יכולים נמי לגזור תענית בהן ולפי מה שכתבתי זה אינו ודברים ברורים הם ועיין ב"י סימן תקע"ג ובב"ח שם:
מ"מ נראה לדינא יפה כיון הב"ח במסקנתו שפסק לאסור בתענית דלפני חנוכה הואיל והוכחתי מדברי הרא"ש דגם הוא סבר כהראב"ד וכן הטור והיינו בציבור דוקא ומכל מקום צ"ע לדינא אם מותר בהספד וגם שלא בציבור וגם לאחריהם ועיין בסוגי' הגמ' דתענית לפי גירסת המשנה ובפרש"י חילוק שבין הספד לתענית ולכאורה צריך ישוב ודוק:
אכן בריו משמע שדעת הראב"ד הוא כמו שפירשו הב"ח שדוקא בעיקרן קאמר שאין גוזרין לא לפניהם שכתב בנתיב י' ח"ב בחנוכה אין מתענין כו' ומותר להתענות יום שלפני חנוכה כו' עד לא (גרע) (נ"ל צ"ל לא עדיף) יום שלפני חנוכה משאר יומי דמג"ת דבטלי וזהו כהכרעת הרא"ש פ"ק דמגילה וכטעם הא' וגם בנ"י ח"א כתב וז"ל ואף על גב דאמרי' במג"ת שאסור להתענות לפניהם כו' ולפי זה נרא' שאסור להתענות בי"ג באדר הא ליתא דלא עדיף לפניהם משאר יומי מג"ת דבטלוה כו' עכ"ל ובני"ח ח"א כתב ימים הכתובים במגילת תענית כו' והאידנא בטלה מגלת תענית כו' וגוזרין תענית באותן הימים ובראש השנה וחנוכה ופורים לא בטלה (מ"ש ובר"ה ט"ס וקאי אמ"ש לפני זה וכך פשוט בר"ה ר"ל במס' ראש השנה והמדפיס טעה וכתב ובר"ה ודוק) ומה שאנו מתענין בי"ג באדר כו' דדברי קבלה כד"ת כו'. ועוד זמן קהלה לכל הוא וזהו כדברי הרא"ש כו' ואחר כך כתב וכתב הראב"ד כו' אבל תענית צבור לא גזרי' עכ"ל י"ל שהראב"ד איירי בעיקרן ולא בלפניהם ולא קאי אחנוכה ופורים רק אשאר יומי דמגילת תענית וכמ"ש אע"ג דאמרי' בטלה מגילת תענית כו' ולכן לא מקשה הראב"ד אחר כך ומה שאנו מתענין י"ג באדר כמו שהקשה שם בהרא"ש אחר סברת הראב"ד אלא שהראב"ד איירי בעיקר מגילת תענית ולא קאי אחנוכה ופורים ודוק ועיין בס' צדה לדרך במאמר ד' כלל ז' פ"ד וז"ל אף על פי שמגילת תענית כו' חנוכה ופורים ואסור להתענות לפניהם כו' ומה שמתענין בי"ג לפי שהוא זמן קהלה כו' וי"א אע"פ שלא בטלו חנוכה ופורים לפניהם כו' בטלו ע"ש ואם כן לפי טעם הראשון אסור להתענות בערב חנוכה ע"ש ודוק ועיין בגמ' דתענית דף ט"ו ע"ב במשנה כל הכתוב במגילת תענית בחילוק שבין הספד ותענית ובפלוגתא דר' יוסי ות"ק דמשמע במשנה דתענית קיל מהספד ובגמ' שם דף י"ז ע"ב בפירש"י ד"ה דלא להתענאה בהון שכולן אסורי' בתענית כו' שבהספד נמי אסורי' ועיין בגמ' שם עלה י"ח רב אשי אמר כל שלאחריו בתענית אסור ובהספד מותר ועיין בגמ' דמנחו' עלה ס"ה ובגמ' דר"ה עלה י"ח וי"ט ועיין ברי"ף בסוף פ"ק דמגילה במ"ש שם מהר"מ מטיקטין בגליון וז"ל והיינו דלא כרב אשי כו' ע"ש וכמדומה שלא דקדק היטב בגמרא ועיין בבעל המאור בפ' כיצד סדר תעניות ובפ"ק דמגילה ובמה שמגיה בדברים האלו ומוכח שם וגם בב"ח דהספד קיל מתענית ודוק היטב בכל זה וגם בר"ן שם:
[הג"ה ועיין בתשו' ה"ה מהראנ"ח ח"ב סימן ה' שכתב דאסור להתענות בכד בכסלו:]
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |