כובע ישועה/בבא קמא/לד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־22:02, 9 בפברואר 2019 מאת מכון דעת מבינים (שיחה | תרומות) (לד. באדיבות מכון דעת מבינים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כובע ישועה TriangleArrow-Left.png בבא קמא TriangleArrow-Left.png לד TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
מהר"ם שיף
פני יהושע
רש"ש
כובע ישועה
אילת השחר
שיח השדה

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


דף ל"ד ע"א

כחש כשעת העמדה בדין. וכתב בפר"ח וכרבי עקיבא דאמר שותפי נינהו והמגיה הניח בצ"ע דבכחש הניזק גם ר"י מודה דכשעת העמדה בדין וכדאמרינן קרנא דתורך קבירא ביה עכ"ד. ול"נ דכוונתו דלא נימא דדוקא לר"י אזלינן בכחש ניזק בתר שעת העמדה בדין מחמת דאין זכות להניזק בהמזיק קודם ולרבי עקיבא דכתבו התוס' בדף הקודם ריש ע"ב דקיימי ברשותיה משעת הנזק קודם העמדה בדין וכאילו בא חצי נזק לידו מאותה שעה ע"ש. וסד"א לגם לכחש ניזק יחשב ככבר גבאו למזיק בשעת ההיזק כנגד חצי הזיקו שמאז ותו אין תביעה לניזק על המזיק בהא דכחש ניזק אח"כ דכבר נסתלק מאתו קמ"ל דלכחש ניזק לא אמרינן שיהא ככבר נסתלק מאתו. אך תמיהתו אהא דפר"ח בכחש מזיק דמיירי באין מגיע לחצי נזק דהוא כרבי עקיבא. דהא גם לר"י אינו משלם רק מגופו. זה צע"ג. וכזה תמהני על המחבר מנחת בכורים בתוספתא פ"ג דמכילתין הל' ב' ובפני משה בירושלמי הכא:

אי כשפטמו צריכא למימר. מזה הקשה רש"י אלישנא דקמ"ל דפטור מהמאתים דא"כ צריך לאשמעינן דלא נימא דאפסדיה דאי לא אזיק הוי קאי בפיטומא על ??ח' מאות ועיין בח"ח. ול"נ די"ל דפשוט להש"ס דאהיזק מניעת ריוח שבא ע"י מעשה והוצאת ממון כפיטום א"צ לאשמעינן דפטור ול"ד לשבח דממילא וכעין שכתב הר"ן פרק ב' דפסחים דבמחוסר ממון לא אמרינן הואיל לחושבו כדידיה ול"ד להואיל ואי בעי מתשיל דחשיב כדידיה דא"צ הוצאת ממון. ודע דבים של שלמה הקשה בהא דפסקי' כהך ברייתא דבשבח אחר הנגיחה ת' זוז דאפ"ה משלם כ"ה זוז הלא קי"ל כר"י דחולק המזיק בשבח רק שלא ירויח המזיק מעות לכיסו ואמאי משלם הכא המזיק דאיכא ריוח טובא וכתב דלר"י דוקא במת הניזק חולק בשבח כדדריש מוגם את המת יחצון אבל בלא מת ל"ל זכיה למזיק כלל בגוה עכ"ד. וצע"ק דבדף כ"ו ע"א פרכינן דיפטור קרן ברשות הרבים מק"ו דשן ורגל וילפינן מיחצון דקרא יתירא הוא לחייב אף ברשות הרבים. ונימא ג"כ דקרא דוקא במיתה איירי ובנזקין נפטור מחמת הקל וחומר. גם קשה דהים של שלמה גופא בסימן ל' כתב דגם במועד המזיק חולק בשבח אף דקרא בתם איירי [והפני יהושע באמת הקשה ע"ז] וע"כ דלא דייקי' בזה לומר אין לך אלא מה דגלי קרא וה"נ נימא אף דקרא איירי במיתה ה"ה בהוזק ועיין בים של שלמה פ"ה סימן מ"ג [ועיין מה שכתבתי בדף י"ט ע"ב ד"ה נקשר מהים של שלמה]. אמנם נ"ל ללישנא קמא דרש"י דהוא העיקר הא דאלמלא הזיקו היה עומד על ח' מאות הוא טעם לחייבו הכ"ה שלא יאמר מאי הפסדתיך וכתב הת"ח דמשמע דאי לא שייך ה"ט כגון שאפילו לא הזיקו לא היה עומד אלא על ד' מאות לא יהיב כלום דמצי אמר מאי הפסדתיך ע"ש. וא"ה משמע דהכ"ה דמשלם אינו עבור ההיזק דשעת נגיחה קודם שהושבח דהיזק זה כבר נסתלק אלא עבור ההיזק מה שהיה ראוי להשביח בת' זוז האחרות אלמלא הזיקו ואף שאינו משלם כל הת' מ"מ בערך ההיזק דקודם שהושבח משלם עבור השבח שהיה ראוי להיות אלמלא הזיקו. וא"כ י"ל דאין לו למזיק רק בשבח שנעשה אחר הנזק שמשלם בעדו משא"כ הכא דליכא שבח אחר אותו הנזק שמשלם בעדו דהא משלם בעד מה שהיה ראוי להשביח ולא הושבח. ועיין בפני יהושע בעמוד ב' בד"ה אבל היכא:

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף


שולי הגליון