מנחם משיב נפש/שבת/ה/א
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דף ה' ע"א רש"י ד"ה כשני בני אדם דמיא ופטור דהוו ליה שנים שעשאוה [כלומר זה זורק וזה מקבל דרך עקירה (היינו דרך הילוכו) לפי שההנחה לא הויא מכח העקירה] דכיון שלא הניח החפץ לילך עד מקום הילוכו ולנוח וכו' בלא הנחה [והויא ליה כשנים שעשאוה. או דילמא חייב דהא אין כאן שנים אלא אחד והעקירה וההנחה תרווייהו מכחו אתו והוי ליה אחד שעשאה. הרשב"א ז"ל בשבע שיטות:]