ערך/כלאים
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
כלאים
השרשה
בגמרא בפסחים (כה.) אמרינן דאין כלאים נאסרים אלא בהשרשה בלבד.
והמנחת חינוך (מצוה רחצ) הביא דעת הראשונים דאף שאינם נאסרים מכל מקום עובר על הלאו דלא תזרע מיד בזריעה, כיון דשם זריעה הונח על הטלת הזרעים בקרקע. ועיין שדן שם כן גם לענין מלאכת זורע בשבת, אמנם דעת הרש"ש (עג.) לענין שבת שאם מלקט הזרעים שזרע קודם השרשה אינו חייב משום זורה, כדין חותה פת שהניח בתנור קודם שנאפתה שאינו עובר משום אופה. ועיין מה שהוכיח באפיקי ים (ח"ב סימן ד ענף א) כדעת הראשונים מסוגיא דנחל איתן.
ועיין באפיקי ים שם מה שהקשה לו רמ"ז סמאליאטינסקי מגמרא מנחות (עא.) שתזרע משמע זריעה אף בלא השרשה, ואם כן בכלאים דכתיב 'הזרע אשר תזרע' מנין שאין אסור אלא בהשרשה. וביאר האפיקי ים דלהכי אפקיה רחמנא בלשון 'פן תקדש' לומר שאינו ודאי שיקדש כיון דתלי בהשרשה אף שהלאו עובר מיד. ושוב כתב שכן פירש הרמב"ן בפירושו לתורה.
ובבתי כלאים (סימן ב אות מג) הוכיח שחייב על זריעה לבד מדין הרכבה. ועיין אפיקי ים (שם ד"ה ותמיהני) מה שהקשה עליו.
בדלא ניחא ליה
במשנה בכמה מקומות מבואר שאם לא ניחה ליה אין מחייבים אותו לעקור, עי' כלאים (פ"ב מ"ה ופ"ה מ"ו וכן מבואר בעוד משניות). ועי' תוספות ב"ב (ב: ד"ה נתייאש).
ובאפיקי ים (ח"ב סימן ד ענף א) ביאר דבפשטות אינו אלא לענין קיום כלאים ולענין לאסור הזרעים, אך לא להתיר זריעה לכתחילה, עי"ש שדן בזה.
תולדות
אם חייב בעשיית תולדות מלאכה, ברמב"ם (כלאים פ"א) כתב שחייב על ניכוש וחיפוי, וכתבו המפרשים שהוא משום תולדה דזורע[1]. וע"ע קרן אורה (מו"ק ג.) ואפיקי ים (ח"ב סימן ד ענף א ד"ה ובעיקר).
הטעם שמכריזים בית דין על הכלאים
עי' חדש על ה(מ)דף (מועד קטן ו).
- ↑ ולא משום מקיים כלאים שהרי אינו לוקה על כך. עיין כס"מ שם ודלא כחת"ס (סימן רפח).
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |