מראי מקומות/אבן העזר/צג

מראי מקומות אבן העזר צג

אם יש מזונות לגרושה קודם שקבלה כתובתה

הב"י בסעיף ב, הביא בזה מחלוקת, ומש"כ הב"י בשם הראב"ד שאין לזוז מדברי הרי"ף וכו', הוא ט"ס וצ"ל הרנב"ר, וכמו שהעירו קצת בהגהות והערות על הב"י, ומ"מ אף הראב"ד ס"ל כדברי הרי"ף כדכתב בהשגותיו על הרי"ף בכתובות קפז, בסוף דבריו, וכן נראה קצת מדברי הרמב"ן שם בספר הזכות אלא שחסרים סוף דבריו, ועוד יש להוסיף דאף הנמוק"י בב"ב ע ד"ה מדאוקימנא, כתב דאין לה מזונות וכן הביא בשם הריטב"א.

אלמנה ובת

הב"י והשו"ע בסעיף ד, הביא בזה מחלוקת בסתם ויש, דהטור והרא"ש והתוס' והר"ן בשם רוב המפרשים ס"ל דניזונות בשוה, והרמב"ם ס"ל לדחות את דברי הירושלמי וס"ל דהאלמנה דוחה את הבת, ולזה נוטה הרמב"ן, ע"כ, ויש להוסיף דרבינו יונה בב"ב קמ. ד"ה אלמנה, כתב כדברי הרא"ש וכתב דכ"כ ר"י, וכ"כ הריטב"א בב"ב קמ: ד"ה אף, ומאידך בשיטמ"ק בב"ב קמ: ד"ה אלמנה, הביא מהראב"ד דס"ל כהרמב"ם דהאלמנה דוחה את הבת.

מדינא דגמרא אם גרושה גובה ממטלטלי כשהבעל חי

בה"ג בהל' כתובות בעמוד שסד, כתב דאין כתובה נגבית ממטלטלי אפי' מחיים ולא גבינן מגלימא דעל כתפיה אלא בשאר חובות.

לדינא דגמרא אלמנה שתפסה מטלטלין לאחר מיתה

הטור בסעיף כ, כתב דלא מפקינן מינה, והב"י הביא דכ"כ הרי"ף והרמב"ם, ויש להעיר דהר"ן בכתובות קסה ד"ה אבל ר"ח, הביא דר"ח ובה"ג סברי דמפקינן מינה.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף