טעמא דקרא/בראשית/לד
כה[עריכה]
ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי וגו' ויהרגו כל זכר. בספרי ברכה (סי' שמ"ט) משל דשמעון ולוי לה"ד לשנים שלוו מן המלך א' פרע למלך וחזר והלוה את המלך וא' לא דיו שלא פרע אלא חזר ולוה כך שמעון ולוי שניהם לוו בשכם כענין שנא' ויקחו שני בני יעקב וגו' לוי פרע מה שלוה במדבר שנא' ויעמוד וגו' ויאספו אליו כל בני לוי וחזר והלוה את המקום בשטים שנא' פנחס בן אלעזר וגו' בקנאו וגו' שמעון לא דיו שלא פרע אלא חזר ולוה שנא' ושם איש ישראל וגו' נשיא בית אב לשמעוני. וצריך טעם מה באמת גרם לשמעון שיצא ממנו זמרי אחר שהוא קינא על הזנות כמו לוי. ואפשר משום דאיתא בס' הישר ששמעון לקח א' מבנות שכם ששבו והיא בונה הכנענית והולידה את שאול ולפי ששמעון נהנה בדיעבד מהמעשה שנעשה שע"י זה לקח אשה משם לכן גרם שיצא מזה זמרי בן סלוא שהוא שאול בן הכנענית כמ"ש בסנהדרין פ"ב ב'}} משא"כ לוי שלא נהנה כלל מזה.
ל[עריכה]
עכרתם אותי להבאישני. צ"ב למה כעס יעקב על שמעון ולוי והרי הוא עצמו הי' בעצה שימולו ומה הי' דעתו וכי הסכים שאחר המילה יתן לו את דינה. וי"ל דדעתו הי' בכל אופן להוציא ממנו את דינה שהי' מחזיק בה ולא נותן לה לזוז מביתו ולכן חשב או שבני עירו לא יחפצו להימול כמ"ש הרמב"ן ואז יהי' מוכרח להחזירה ואם יחפצו להימול אז יבואו בהיותם כואבים שלא יוכלו להתנגד ויקחו את דינה בכח ויצאו משם אבל לא להרוג את כל העיר. ובאמת לא היו אנשי העיר מסכימים להמול דשכם נסיב ומבגאי גזיר אלא שחמור ובנו פיתום בממון שהבטיחום שאחר שיהיו מחותנים אתם וישתקעו שם ולא יוכלו ללכת למקום אחר כבר ישתדלו להוציא מהם את כל ממונם ע"י תחבולות שונות ויחולק לכל העיר כמ"ש מקניהם וקנינם הלא לנו הם וגו'. מאאמו"ר שליט"א.
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |