מראי מקומות/אורח חיים/קסח

מראי מקומות אורח חיים קסח

חתיכת פת ופת שלימה על מה מברך

הב"י בסעיף א, הביא בזה מחלוקת אם מברך על השלימה או שמחזיק את שתיהם ומברך, ויש להעיר דסמ"ק במצוה קמח אות קיט, כתב דמברך על השלימה, והאשכול בהל' סעודה ד"ה הביאו (כב:), הביא בסוגיא ב' פירושים שיש ביניהם כמה חילוקים וכתב דרב האי נוטה לפירוש השני, ולפי פירוש זה מניח פרוסה בתוך שלימה ובוצע, והמנהיג בהל' סעודה סי' ג, כתב דמברך על השלם, ע"כ, אמנם המנהיג איירי בגוונא שהחצי הוא יותר קטן, והב"י הביא דבכה"ג אפשר דכו"ע מודו דמברך על השלם.

פת שלימה שחורה ופתיתין נקיים על מה מברך

הב"י בסעיף א בד"ה ומ"ש רבינו מברך על השלם, הביא בזה מחלוקת, ויש להעיר דסמ"ק במצוה קמח אות קיט, כתב דמברך על השלמה.

פת שלימה של שעורים וחתיכה של חטים על מה מברך

הטוש"ע והב"י בסעיף א, כתבו דמניח פרוסה בתוך השלימה ובוצע, ולא הביאו חולק, ויש להעיר דהמנהיג בהל' סעודה סי' ג, כתב דמברך על פרוסה של חטים, ומאידך בהמשך שם כתב גבי שלם של שיפון וחתיכה של חיטים שיאחוז את שניהם ויברך, ע"כ, ודבריו סותרים אלא א"כ נימא דשיפון עדיף משעורים, ומ"מ כיון דדבריו סותרים אין מדבריו הכרע לענין דינא.

פת שלימה של שעורים וחתיכות מחטים דקי"ל דמחזיק שתיהם, אם צריך לבצוע משניהם

הב"י בסעיף א בד"ה ומ"ש רבינו שאפילו, הביא בזה מחלוקת, ויש להוסיף דסמ"ק במצוה קמח אות קכ, כתב דבוצע משתיהם.

יש לפניו כמה פרוסות מה יעשה

הב"י והשו"ע בסעיף ב, הבא מהרוקח דיחברם בעץ או בשום דבר והוי כשלם, ע"כ, ויש להעיר דהמנהיג בהל' סעודה סי' ג, הביא להלכה מהירושלמי שיאחוז את כל הפרוסות ויחברם בידיו ויברך עליהם, ע"כ, ועל כן מי שאין יכול לטרוח לחבר ע"י עץ וכדו' יעשה כדברי המנהיג.

פת גויים נקיה ופת ישראל קיבר על מה יברך

הב"י בסעיף א-ה, הביא מחלוקת אם יברך על איזה שירצה או שיסלק את של גויים מהשלחן, ויש להוסיף דסמ"ק במצוה קמח אות קכ, כתב דאם יש פת כשר קיבר ופת שאינו כשר נקיה דיברך על איזה שירצה ומ"מ עדיף להסיר אחד מהם.

ברכה ראשונה לפת פחות מכזית

מדברי רש"י בחולין ז: בדיבור האחרון, מוכח דס"ל דהוא בכזית, ואפשר דכוונתו שפחות מזה הוי מזונות כהראב"ד, הביאו הב"י בסעיף ט, או אינו כלום כרב אחא משבחא, הביאו הב"י בסי' רי,א, והמנהיג בהל' סעודה סי' ה, ובהל' סעודה (השניים) סי' קנד ד"ה ירושלמי וכשאומר, כתב שמברך על פחות מכזית המוציא.

אם חביצא היינו פירורים מדובקים או פירורים שנבשלו באילפס

הב"י בסעיף י, הביא בזה מחלוקת, ויש להוסיף דסמ"ק במצוה קמח אות קיד, כתב שהם פירורים המדובקים ביחד על ידי דבר אחר בלי בישול.

פירורי לחם ששראם ביין, מה ברכתם

הב"י בסעיף יב, הביא מהמרדכי דהשורה פתו ביין אין מברך עליו המוציא וג' ברכות, ע"כ, ובשו"ע כתב דבר זה בשם יש מי שאומר, ויש להעיר דכ"כ המנהיג בהל' סעודה סי' ה ד"ה ואם.

בפלוגתא דריש לקיש ור"י גבי הדובשנין וחלת המסרת

הב"י בסעיף יג, הביא מחלוקת כמי ההלכה וכתב דהרי"ף לא הכריע ונראה שדעתו נוטה כר"י, ויש להעיר דהאשכול בהל' סעודה ד"ה גרסי' (כג:), כתב דבה"ג והרי"ף פסקו כר"י.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף