מראי מקומות/ברכות/ס/א
כחא דהיתרא עדיף ליה[עריכה]
בצל"ח כאן כתב להקשות: כוח דהיתרא עדיף ליה: לכאורה הדבר תמוה, דאיך מחשב כח דהתירא מה שאין צריך לברך, הלא גם בכל ספק בברכות הדין הוא שהוא להקל ואין צריך לברך, ואדרבא כחו דר"י דסובר צריך לברך הוא כחא דהתירא שמותר לברך ולא חיישינן לברכה שאינה צריכה כי המברך ברכה שאינה צריכה עובר על לא תשא וע"ש שהאריך לפלפל בענין זה ובסו"ד כותב: לתרץ לשון הגמרא דאמר כח דהתירא עדיף, אף דדעת ר' יהודה דצריך לברך הוא יותר כח דהתירא שלא נחשב ברכה שאינה צריכה שעובר בלא תשא, נלע"ד דזה בכל יתר הברכות אבל בברכת שהחיינו אין הדין כן ויש רשות לברך שהחיינו אפי' אם אינה חובה ע"פ מה דאמרו במס' עירובין (מ:) אבעיא לן מהו לומר זמן בר"ה וביוה"כ וכו' אמר ליה רשות לא קמבעיא לי, כי קמבעיא לי חובה וכו' ע"ש. הרי דאפי' דבר שאין חובה לומר עליו שהחיינו אעפ"כ הרשות למי שירצה לברך עליו שהחיינו ולא מחשב זה כברכה שאינה צריכה וכו' ע"ש עוד בדבריו. הנה שחידש כאן הצל"ח חידוש גדול, דלגבי ברכת שהחיינו יש רשות לברך תמיד, וא"כ מה דאמרינן כאן כוח דהיתרא עדיף, באמת ר"ל דיכול לברך תמיד ולא נחשב ברכה שאינה צריכה. וכעי"ז איתא באליה רבה (או"ח סימן כב סק"א), עי"ש.
אמר אביי לא לימא איניש הכי דלא ליפתח כו'[עריכה]
כתב הרש"ש: מזה תמהתי על נוסח וידוי של שכ"מ המבואר בטוש"ע יו"ד של"ח בשם הרמב"ן "ואם אמות תהא מיתתי כפרה" ואולי דנטה למות שאני. אבל קשה מנ"ל לחלק הלא אמרי' לעיל י' אפילו חרב חדה כו' אל ימנע עצמו מן הרחמים.