ביאור הגר"א/יורה דעה/קצו
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) שבעת כו'. עתוס' ל"ג א' ד"ה ואיהו כו':
(ב) וכך משפטה אם כו'. ר"ל לאפוקי יום א' כמ"ש בס"ב:
(ג) בודקת כו'. שם בגמ' ס"ט א' ועתוס' שם ד"ה והכא כו':
(ד) ובדיקה זו כו'. להחמיר לכתחלה כר' יהודה במתני' שם ס"ח א' וז"ש בהג"ה וכן כו' ובדיעבד כו' דקי"ל כרבנן:
(ה) ולעולם כו' ושיהא כו'. ת"ה. וכמש"ש בגמ' תניא א"ל לר"י אלמלי כו' וכמש"ש נ"ג (א') ואמינא להו אנא אלמלי כו' וא"ל כי קאמרינן כו' וזה א"א אלא כה"ג במוך דחוק כו':
(ו) וי"א דמותר כו'. עתוס' דכתובות מ"ז א' ד"ה דמסר כו' ובפסחים צ"ט ב' ד"ה עד כו' ובברכות כ"ז ב' איבעיא להו אומר קדושה כו' אומר הבדלה כו' מכלל דלשאר דברים דלא שייך לשבת ודאי לאו לילה הוא:
(ז) ראתה יום כו' אבל כו'. כחכמים דמתני'. הרמב"ם ויש שפסקו כברייתא ועבת"ה ומ"מ כ' שיש להחמיר:
(ח) ובדיעבד כו'. דל"פ במתני' אלא בשבדקה בשחרית ובה"ש לא הפרישה אבל בבה"ש ל"פ וכמש"ש אלמלי כו' אלמא ר"י לא איירי כה"ג ואהא קאמרי חכמים בשני ועב"י. וצ"ע דא"כ לימרו רבנן לנפשייהו בראשון וכ"ד הרמב"ן דוקא במוך דחוק כל בה"ש רק מתוס' שם ד"ה אמרו כו' נראה שא"צ שכ' וי"ל דלנפשיה כו' ומיהו דעת הרמב"ם נראה בסברא ראשונה שסתם וכתב דבדיקת יום ראשון לא מהני ועב"י:
(ט) סמוך לבה"ש. דבה"ש עצמו ספק לילה הוא. ב"י:
(י) ביום כו' ומנהג כו'. וז"ש בפ"ק דשבת (י"ג ב') בימי ליבוניך כו':
(יא) ואם כו'. דאיפסיק בפ"ק (ז' ב') כר"א:
(יב) אלא כו' ל"ש כו'. כרב שם ס"ט א' דס"ל כרבנן כמש"ש ולאו מי אוקימנא כו' ומנא תימרא דלרבנן כו':
(יג) או בא' מהאמצעים כו'. כ"ש משביעי. הרא"ש והרשב"א:
(יד) אבל אם כו'. כמש"ש איבעיא להו כו' תחלתן אע"פ כו' ומסקינן שם דחד מינייהו בעי:
(טו) וי"א כו'. עבה"ג וכ"ד תוס' שם ז' ב' ד"ה ר"א כו' ע"ש:
(טז) והבדיקה כו' ובדיעבד כו'. י"ז א' ת"ש אע"פ כו' ת"ש ושל כו':
(יז) בדקה כו'. מתני' ס"ח א' וכנ"ל ס"א וס"ב וכמש"ש ורב ככותאי כו' לבר משלישי כו':
(יח) בבגד ישן. שם י"ז א' ל"ק הא כו' ואב"א כו':
(יט) פשתן כו'. כרבא:
(כ) לבן. שם לא בעד כו' וה"ה בכל צבע שאינו לבן וערש"י שם ד"ה ולא בפשתן כו':
(כא) או כו'. כשמואל דל"פ ופקולין הוא צמר גפן:
(כב) ותכניסנו כו' בעומק. דבלא"ה לאו בדיקה הוא כמש"ש י"ב א' א"ל מי משכחת כו' ואנן מתנינן בדיקה הזב והזבה שבדקו כו' כנ"ל:
(כג) לחורים ולסדקים. ממש"ש ה' א' עד שלפני כו' מתוך שמהומה כו':
(כד) עד מקום כו'. הרא"ש והג"מ ורי"ו. וטעמם כיון דמטמא בבית החיצון כמש"ש רפ"ה ואמרינן שם מ"א ב' במתניתא כו' אבל ש"פ כ' סתם לחורים וסדקים וז"ש ואם יקשה כו' מיהו בדיעבד כו' וכ"מ בגמ' דספ"ק הנ"ל:
(כה) אם יש בו כו'. דמטמא אפילו בפחות מחרדל כמש"ש:
(כו) לא הוקבע כו'. כנ"ל ר"ס קפ"ט:
(כז) האשה כו'. מתני' רפ"ב:
(כח) י"א דבג' ימים כו'. דעדיין לא יצאה מחזקתה ועבפ"א דזבים מתני' ב' ומודים ברואה כו' וטעמו של ב"ש דג' ימים חיישינן לצחצוחי זיבה מספיקא וכמ"ש בנגעים בפ"ה דנגעים ובפ"ד דטהרות בתחלה כו':
(כט) ודוקא כתם שהוא כו'. כמש"ש נ"ח ב' שאין לך אשה שטהורה כו':
(ל) וה"ה אם ה"ל כו'. דהא אפילו ברואה ממש תלינן כמש"ש ט"ז א' ס"ו א' וכנ"ל סי' קפ"ז כ"ש בכתמים דרבנן. ד"מ ע"ש:
(לא) הפולטת כו'. עתוס' ל"ג א' ד"ה רואה כו'. והראב"ד חולק עליהם ואמר דזה דוקא לענין טהרות וכמש"ש ל"ז א' דבר הגורם סותר ולבעלה פולטת מותרת וראיה ממש"ש ס"ז ב' אחר המעשה כו' אבל אמרו כו' הלא"ה אע"ג שפולטת מותר ובפ"ג כ"ט ב' בכ"א תשמש וה"ר יונה תירץ דביום ז' לא סתר פולטת אבל בת"ה סתרו ועברא"ש שם ובת"ח וכתב בת"ה דלכן לא הזכירו הגאונים כלל מזה ומ"מ כ' שיש להחמיר:
(לב) ו' עונות. פ"ט דשבת (פ"ו ב') אבל חכ"א כו' אבל גירסת הרמב"ם ג' עונות וכ"כ הרז"ה שם שכן הגי' בספרים המדוייקים וכ"ה בירושלמי שם:
(לג) ויש נשים שנהגו כו'. כבר הרחיק הרמב"ם זה ונראה שיצא להם הטעות מתוס' דשבת י"ג ב' ד"ה בימי כו' ור"ת כו':
(לד) אם כו'. כנ"ל:
(לה) אך כו'. עתוס' ל"ו א' ד"ה שבוע כו' וברא"ש שם:
(לו) האשה כו'. עתוס' מ"א ב' ד"ה פולטת כו' וז"ש ביבמות ס"ט ב' טובלת ואוכלת כו' ושם ק"ח א' וטובלת כו' אבל מ"ש בתי' ראשון דאזלא בכרעא לא מהני דשמא אשתיור כמש"ש וכ"ת דלמא כו'. הרא"ש וש"פ:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |