חכמת אדם/קיז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חכמת אדםTriangleArrow-Left.png קיז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דין לבישת הליבון (סי' קצ"ו)

א כבר כתבנו שקבלו עליהם כל בנות ישראל שאפילו רואות טפת דם כחרדל יושבת עליו ז"נ וז' הנקיים בעינן דוקא שיהיו שלימים לילה ויום ולכן כל אשה שראתה בין אשה שראתה יום אחד וכ"ש כשראתה ג' ימים דאז היא זבה דאורייתא אם הוא בימי זוב והאידנא אין אנו בקיאין בימי זוב וימי נדה וא"כ בזה מדינא דאורייתא צריכה נקיים ומדינא תיכף באותו יום שפוסקת מלראות אם הוא עדיין יום תוכל לבדוק א"ע כמו שנבאר דין הבדיקה ותספור מיום המחרת ז' נקיים ואמנם כיון דמדינא קיי"ל דפולטת שכבת זרע בתוך ימי ספירתה בתוך ו' עונות וכל עונה הוא י"ב שעות סותרת אותו היום דכתיב זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו ש"ז מה זיבה סותר אף ש"ז סותר אלא דבזה קיל דאינו סותר אלא אותו יום דכתיב לטמאה בה ר"ל כטומאתו דמה ש"ז אינו טמא אלא יום אחד אף לענין סתירה אינו סותר אלא יום א' ואיתקש זבה לזב בכל דבר דכל ו' עונות עדיין לא נסרח הש"ז אבל אח"כ כבר הוא מוסרח ואינו אלא מים בעלמא ואע"פי שפולטת אינו סותר ולכן אם תשמש בדרך משל במוצאי שבת או כל יום א' עד קודם הלילה וא"כ צריכה מדינא להמתין מלספור עד יום ה' דאם תפלוט אפילו תחלת ליל ד' יום ד' אינו עולה מן המנין שהרי סותרת כל אותו יום ואמנם חששו שאם נאמר דלעולם מיום השימוש צריכה להמתין ד' ימים עם יום השימוש חיישינן שמא תשמש ביום א' בין השמשות ותחשוב שעדיין הוא יום וא"כ כשתתחיל למנות מיום ה' בשבת שהיא לדעתה ד' ימים עם השימוש שמא באמת היה לילה כבר וא"כ כשתפליט ליל ה' רגע קודם עת שימושה הרי עדיין הוא בתוך ו' עונות וסותרת כל היום ולכן החמירו שלא תתחיל למנות מיום השימוש עד לאחר ה' ימים עם יום השימוש ובזה יצאנו לכל החששות ואמנם כ"ז שייך אם שמשה אבל אם לא שמשה קודם לראיה כמה ימים לא שייך כל החששות ואמנם כיון שאין אנו בני תורה ולא ידעו טעם הדבר לחלק בין שמשה ללא שמשה ולכן לא פלוג רבנן ואפילו לא שמשה צריכה להמתין ה' ימים עם יום שראתה בו ואזלינן לעולם בתר הראיה ולא אחר השימוש ואפילו לא היה בעלה בעיר זמן רב נוהגין כן ואין לשנות וכל דין זה לא שנא אם ראתה דם או כתם דלעולם צריכה להמתין ה' ימים קודם שתספור ז"נ עם יום שראתה בו (סעיף י"א) ומ"מ אפילו ראתה ביום א' סמוך ללילה אפילו אחר שהתפללה ערבית רק שהוא עדיין יום נחשב ליום וביום ה' תפסוק בטהרה (ש"ך ס"ק י"ט):

ב ומ"מ כיון דמדינא אין צריכה להמתין אלא ד' ימים עם יום הראיה ולכן בלא שמשה כשיש עוד צד להקל כגון שאם תמתין מלמנות עד לאחר ה' ימים תהיה טבילתה בשבת שלאחר י"ט ותהיה רחוקה הטבילה מן החפיפה ולכן מוטב לדחות חומרא זו ותתחיל למנות מיום ה' לראייתה כיון דבלא שמשה אינו אלא חומרא ואפילו בשמשה יש להקל מטעם זה שתתחיל למנות מיום ה' לראייתה (ס"ט שם) ועיין לעיל כלל קט"ו לענין כלה:

ג וכ"ז בתחלת ראייתה אבל אם התחילה כבר לספור ז"נ ונתקלקלה שראתה דם או כתם מותרת להתחיל ולספור ז"נ תיכף כשפסקה ואז תבדוק כדין ומתחלת לספור מיום המחרת (ש"ך ס"ק כ"ב) ואפילו ראתה לאחר שבאתה מבית הטבילה לביתה קודם שנזדקקה לבעלה מותרת לספור מיד כשתטהר ולא גזרינן בזה אטו שמשה (ס"ט בשם מ"צ):

ד ביום החמישי מתחלת ראייתה קודם בהש"מ צריכה לבדוק עצמה היטיב וזהו הבדיקה של פסיקת טהרה ואפילו בדיעבד מעכבת אם לא היתה כדין שהרי היא בחזקת רואה ומה יועיל לה כל הבדיקות כיון שלא היה בהש"מ בחזקת שפסק כבר הדם ואדרבה הוא בחזקת זו שרואה דם ולכן אפילו בדיעבד אם לא בדקה עצמה כדין קודם בהש"מ לא עלה לה אותו היום אפילו בדקה עצמה בהש"מ ומצאה טהורה אינו עולה לה אותו היום דכיון דהיתה בחזקת רואה שמא ראתה טיפת דם כחרדל בהש"מ ונאבד אבל כשבדקה עצמה כדין קודם בהש"מ ונמצאת טהורה היא בחזקה זו שלא תראה עוד ולעולם ילמוד אדם בתוך ביתו להחמיר לכתחלה שתהא בודקת ביום הפסק טהרתה במוך דחוק ושיהא שם כל בהש"מ שבדיקה זו מוציא מידי כל ספק:

ה לכתחלה ראוי שתבדוק עצמה קודם שהתפללו הקהל ערבית דאם כבר התפללו מעריב ע"כ אמרינן שכבר נחשב ללילה וא"כ היאך תבדוק עצמה אז שהרי הבדיקה צריך להיות ביום דוקא ופשיטא שצריכה לבדוק קודם שתתפלל היא מעריב וכ"ש קודם קבלת שבת. ומיהו בדיעבד ששכחה או אפילו פשעה ולא בדקה עד שהתפללו הקהל מעריב אם היא לא התפללה עדיין מותרת לה לבדוק אבל אם כבר גם היא התפללה מעריב וכ"ש כשקבלה שבת דכיון דהוא דאורייתא אזלינן לחומרא דלא תעביד תרתי דסתרי (עיין מ"א ססי' ל' וכן כתב הש"ך בסי' שע"ה) ומכל מקום בקיץ שהקהל מתפללים מעריב בעוד יום גדול ובודאי יותר טוב שתבדוק סמוך ללילה שהרי לכתחלה ראוי שתבדוק סמוך לבה"שמ ולכן היותר טוב ונכון שתבדוק קודם מעריב ותניח אצלה מוך דחוק או שתבדוק עוד הפעם סמוך לבה"שמ או בחול לא תתפלל היא מעריב עד ערך שעה קודם הלילה אבל בשבת דצריכה להדליק נרות קודם שיאמר הקהל ברכו דאח"כ אסורה להדליק שהיחיד נגרר אחר הציבור והצבור מקדימין הרבה לזה תניח אצלה מוך דחוק או שתבדוק עוד הפע' סמוך לבה"שמ ואם לא עשתה כן אם לא ראתה באותו יום וכבר נסתם המעיין עלתה לה בדיקה זו כדבסי' הסמוך אבל אם ראתה גם באותו יום דאז בע"כ צריך שהבדיקה תהיה סמוך לבה"שמ לא עלתה בדיקה זו כן נ"ל אבל כבר נהגו דבדיעבד אפילו כבר התפללה ג"כ ואפילו בע"ש בודקת א"ע כ"ז שהוא יום ולא מבעיא אם נסתרה בימי ספירתה אלא אפילו בתחלת ספירתה אם ראתה אחר ברכו או ששגגה או פשעה מותרת להפסיק אחר ברכו (עיין ב"ח וס"ט ס"ק ו' ובש"ך ס"ק ה' ו'):

ו אותן נשים בורות שאין בודקין בה"שמ אלא שאומרת שהיתה מתכוונה שתתחיל הנקיים שלה קודם הלילה ובודקין עצמן בלילה הם נדות גמורות לכל דבריהן וצריך לפרסם הדבר:

ז בדקה עצמה שחרית אם ראתה באותו יום דם ממש בגופה כיון דמעינה פתוח אפילו בדיעבד לא מהני אא"כ בדקה סמוך לבה"שמ ממש ויש להחמיר בזה טובא שגם יהיה מוך דחוק כל בה"שמ (עיין ס"ט) די"א דאפילו בדיעבד לא מהני אם לא היה מוך כל בה"שמ אבל אם לא ראתה אלא כתם באותו יום אפשר להקל בדיעבד אם לא בדקה סמוך לבה"שמ ממש אבל אם לא ראתה באותו יום כיון שלא הוחזק מעינה פתוח באותו יום אע"ג דלכתחילה אפ"ה צריכה לבדוק דוקא סמוך לבה"שמ מ"מ בדיעבד אם בדקה עצמה כדין אפילו שחרית ומצאה טהורה סגי בכך (סעיף ב'):

ח כיצד דין פוסקת בטהרה תרחץ יריכותיה ופשיטא אותו מקום ותלבש חלוק הבדוק שלא יהיה בו כתם וגם תציע על מטתה סדין נקי וגם תבדוק הכרים והכסתות שיהיו נקיים ואם אין לה אלא כתונת אחת וסדין א' תבדוק אותה היטיב ואם יהיה בהם דם או כתם צריכה לרחצם ולנקותם דאל"כ ממ"נ בג' ימים ראשונים אם תמצא בהם כתם דקיי"ל דאז אין תולין ומטמאין אותם חנם ואם תמצא לאחר ג' ותתלה שהיה בו מקודם שמא באמת ראתה ולכן צריך שתהיה נקי וכן אם היא בדרך ואין לה בגדים תבדוק החלוק והסדין ואם אין לה מים לרחוץ ירכותיה עכ"פ צריכה לרחוץ אותו מקום אפילו ברוק שבפיה או במי רגליה עד שיהיה נקי. ונ"ל דאע"ג שכתבנו לעיל כלל קי"ג סימן ט' שאשה יכול' ללבוש צבעונים כדי להציל מכתמים היינו בימי טהרתה שהיא בחזקת טהורה אבל בשבעה נקיים אלו יהיה לבינים כדי שאם תראה עוד שיהא ניכר בחלוקה (עיין בב"י בשם מרדכי ורוקח) ומ"מ אין עיכוב אף אם תלבש צבעונים ואם פשטה ולא לבשה בגדי לבינים ראוי לקונסה (ועיין כלל קי"ג סי' מ' בשם ס"ט סעיף ג'):

ט אח"כ תקח בגד פשתן לבן ישן (כי החדש הוא קשה ויכולה לקלקל עצמה) או צמר גפן ותכניס באותו מקום לחורין ולסדקין עד מקום שהשמש דש ותראה אם יש בו שום מראה אדמומית או שחור ונ"ל אפילו כמראה געל כשעוה ופשיטא בזהב יש להחמיר בבדיקה זו (דאע"ג דקיי"ל בסימן קפ"ח דירוק טהור כיון דשל"ה ב' בשם רש"ל שכ' מהר"ם מינץ בשם הגדולים דאין לטהר במהירות ולכן עכ"פ בבדיקה זו שעדיין הוא בחזקת רואה יש להחמיר כן נ"ל) ואם יקשה בעיניה מאד להכניס כ"כ בעומק מ"מ תבדוק היטב בחורין ובסדקים בעומק יפה כפי כוחה אבל אם תכניס רק מעט ומקנחת עצמה אינה מועיל כלום ולא הוי בדיקה כלל (סעיף ו') ואותן הנשים הבודקות באצבע הן נדות גמורות לכל דבריהן (ס"ט בשם הגהות ש"ד):

י כל הבדיקה תהיה לאור היום ולא לאור הנר דאין ניכר כ"כ הצבעים דהיינו שחרית בקומה ממטתה ובערב קודם תפלת ערבית ובדיעבד מהני אפילו לאור הנר (סעיף ד'):

יא כמשפט בדיקה זו של פסיקת טהרה כך תבדוק עוד ביום ראשון של ז"נ ואם לא עשתה כן בבדיקת יום ראשון תעשה פעם אחת כן בבדיקת שאר הימים או ביום השביעי. ונ"ל לפי מה שכתב בסי' הסמוך דצריכה בדיקה גם ביום ז' וא"כ ראוי להחמיר נמי בבדיקה זו (סעיף ו'):

יב בכל יום מז' ימי ספירה צריכה להיות בודקת לכתחלה פעמים בכל יום א' שחרית וא' סמוך לבה"שמ אלא שאם יקשה בעיניה להכניס כ"כ בעומק יש להקל בשאר הבדיקות חוץ מבדיקות הפסק טהרה שזה מעכב אפילו בדיעבד ובדיקה פעם אחת בתוך הז' ימים כדלעיל ובדיעבד אם לא בדקה עצמה רק בהפסק טהרה וביום הראשון וביום השביעי אעפ"י שלא בדקה עצמה בשאר הימים כיון שבדקה ביום ראשון ושביעי ונמצאת טהורה עלו לה אבל אם לא בדקה בכל הז' וביום ח' בדקה ומצאה טהורה אין לה אלא יום ח' בלבד (סעיף ד') ובמקום חשש עיגון שאין האשה יכולה לטהר עצמה יש לסמוך על גדולי הפוסקים דס"ל דאפילו לא בדקה עצמה תוך שבעה רק ביום א' מכל הז' באיזו יום שיהיה חוץ מבדיקות הפסק טהרה עלה לה מאחר שבדקה ביום שקודם הז'. ודוקא שעכ"פ לא הסיחה דעתה מלמנות אלא שלא בדקה אבל אם פסקה בטהרה או בשאר ימים הנקיים הסיחה דעתה מלמנות לנקיים כגון שסברה שבעלה נוסע למק"א ולא תצטרך לטבול כעת או שמצאה כתם בימי ספירתה ופסקה בטהרה ואמרו לה חברותיה שצריכה להמתין ה' ימים ולא בדקה עוד ולאחר ב' או ג' ימים שאלה לחכם והורה שאינה צריכה להמתין בכ"ז כיון שהסיחה דעתה מלמנות אינם עולין לה וצריכה פסיקת טהרה מחדש (ס"ט סי' קצ"ו ס"ק י"ח בשם תשו' מע"צ):

יג האשה המרבה לבדוק בין בימי ספירתה בין בימי טהרתה ה"ז משובחת אבל הנשים העלולים למצוא ע"י בדיקה נקודים קטנים שחורות ואדומות כנזכר בב"א סי' ו' מוטב להם שלא יבדקו כלל בימי טהרתה אם לא שמרגשת בעצמה זיבת דבר לח אזי מחוייבת לבדוק (ועיין בשער חזקה סי' כ"א מה שכתבתי שם) אבל בימי ספירה צריכה בדיקה ב' פעמים בכל יום (סעיף ד') ועיין בנ"א ובהשמטות:

יד ז' ימים נקיים אלו צריכים שיהיו רצופים שלא תראה בהם כלל שאם ראתה דם או כתם שטימא החכם אפילו בסוף יום הז' סתרה כל הימים וצריכה להפסיק בטהרה ולחזור ולמנות ז' נקיים דכתיב וספרה לה ז' ימים ואחר תטהר משמע ספירה אחת לכל הז' ימים שלא תהא טומאה מפסקת (ויש נשים בורות שחושבין שאין סותר אלא אותו יום וצריך להזהיר ע"ז) והנכון שבכל יום לאחר שבדקה שחרית תאמר היום יום א' ובשני תאמר היום יום ב' וכן כל ז' ימים ואפילו בלשון אשכנז:

טו אם טעתה במנין הימים ולא ידעה כמה הם אזלינן לחומרא דהוי ספק דאורייתא:

טז הסומא בודקת עצמה ומראה לחברתה החרשת ששומעת ואינה מדברת או להיפך הרי הן כפקחות אבל אם אינה שומעת ואינה מדברת וכן השוטה או שנטרפה דעתה צריכות פקחות לבדוק אותן ולקבוע להן ווסתות כדי שתהיינה מותרות לבעליהן הוקבע להן ווסת הרי הן כשאר כל הנשים לא הוקבע להן חוששות מל' יום לל' יום ובודקות על ידי פקחות (שם סעיף ח'):

יז אע"ג דקיי"ל דתולין כתם בכל דבר שיוכל לתלות מ"מ בג' ימים ראשונים של ז"נ לא תלינן בשום דבר אם הכתם הוא יותר מכגריס ועוד דבעינן שתדע בודאי שפסק דם המקור. ומ"מ אם היא מלאה שחין או מכה שיודעת בודאי שמוציאה דם יש לסמוך על האחרונים ולהקל דס"ל דאף בג' ימים ראשונים תלינן. ודווקא כשהיא מלאה שחין או מכה שבגופה ויודעת ודאי שמוציאה דם אבל בדבר אחר לא תלינן ומ"מ אם לא נטמא מחמת ראיה ממש רק מחמת כתם או כלה אחר בעילת מצוה יש להקל אף בגי"ר לתלות בכל דבר דתלינן בכתם (סי' קצ"ו ס"ט סי' ק"צ ס"ק ע"ד) ונ"ל דה"ה אם נטמאת מחמת איזה נקודה קטנה אדומה ושחורה דגם זה יותר מסתבר שלא נפתח המקור:

יח טעתה במנין יום אחד וטבלה ושמשה צריכה להמתין ד' ימים עם יום השימוש כדי שלא תפלוט ש"ז ואח"כ תמנה יום אחד נקי ותטבול וה"ה אם טעתה ב' ימים או ג' תמנה אחר ד' ימים לתשלום ז' נקיים אם יום א' או ב' או ג' (ט"ז) ונ"ל דמ"מ צריכה לבדוק עצמה בכל יום אם לא תראה דם שהרי היא עדיין בתוך ימי ספירה אלא דאפילו אם לא תראה אינו עולה למנין ז' נקיים אבל אם כבר ספרה ז"נ וטבלה אלא שלא טבלה כראוי ושמשה ה"ז טובלת בכל עת דסתירה דלאחר ז' אינה סתירה (סעיף י"ב) ובדיעבד אם לא המתינה אחר ראיתה אלא ד' ימים אפילו בשמשה או בלא שמשה והתחילה לספור ז' נקיים וטבלה ושמשה דא"צ לספור עוד תשלום הימים שהקדימה למנית ולטבול שנית דשמא נתעברה שלא להוציא לעז על העובר וע"ש בס"ט ס"ק מ"ב טעמים נכונים:

יט אע"ג דמדינא אע"ג דשמשה מטתה וראתה אחר כך ופסקה ורוצה לספור תיכף מיום המחרת תקנח יפה יפה אותו מקור במוך או בבגד להפליט כל הזרע או תרחץ במים חמין והם יפליטו כל הזרע אך כיון די"א דא"א בקיאין בזמן הזה אין לסמוך על זה וכל הפורץ גדר בדברים אלו במקום שנהגו להחמיר ישכנו נחש (סעיף י"ג):

כ הלובשת לבינים בשבת וי"ט או בי"הכ תרחץ בין ירכותיה ובא"מ בחמין שחממו מע"ש ועי"ט או בצונן אפילו כל גופה ובלבד שתהיה נזהר שלא תרחוץ בבגד שלא תבא לידי סחיטה. ויש נשים נוהגות שאינם לובשין לבינים במוצאי שבת דאז תטביל במוצאי שבת ותרחיק הטבילה מן החפיפה ובט"ב וביום אבלה אפילו תוך ז' תלביש ותציע כדרכה בשאר ימות השנה רק שתלבוש חלוק נקי ולא לבן ממש אם אפשר (ט"ז סי' שפ"א ס"ק ב') ולא תרחוץ רק באותו מקום ובין ירכותיה בין בחמין ובין בצונן (שם בט"ז וש"ך דלא כרמ"א ובא"ח סי' תקנ"א סעיף י"ו):


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.