מתנות כהונה על בראשית רבה/סג

מתנות כהונה על בראשית רבה ‏ סג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתנות כהונה על בראשית רבה - פרשה סג

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  ט  י  יא  יב  יג  יד  

א  [עריכה]

גם אני. לרבות אביו שבשמים:

צדיק בן צדיק. ולהכי כ' בן אברהם:

ב  [עריכה]

ה"ג האבות עטרה לבנים שנא' ותפארת בנים אבותם:

באיסטרולוגיא. בחכמת החוזים בכוכבים:

הכי גרסינן והיא נשאת למלך אמר כדאי הוא להנצל בזכות בתו שהוא עתיד להוליד והיא נשאת כו':

ה"ג אברהם נקרא אברהם שנאמר אברם הוא אברהם:

ג  [עריכה]

יצחק כו' שמו ישראל גרסי':

את יעקב. משמע יעקב גם הוא אחד מבני ישראל הרי שיצחק ע"כ נקרא ישראל:

מלתא עמיקתא. דבר עמוק וסוד מוסד הוא שבזה נתיישב קושיא חזקה דכתיב ומושב בני ישראל וגו'. וישראל לא שהו במצרים אלא מאתים ועשר שנים ומשנולד יצחק הוא ארבע מאות שנה שמע מיניה שאברהם נקרא בשם ישראל והאי דכתיב אשר ישבו בארץ מצרים הלך אחר החיתום ועיקר הגרות והגלות היה במצרים ושאר ארצות כנען וארץ גושן וארם נהרים הכל בכלל וכמו ששינו לתלמי המלך כדאיתא בפ"ק דמגילה:

ד  [עריכה]

ומה ת"ל אחות גרסינן:

ה  [עריכה]

בעושר. בלשון ארמי העושר קורין עותרא והכי גרסינן בילקוט בעותר ור"ל בשפע ובמלוי:

ולפום כן כו'. ולפיכך קורין התפלה עתר כעתר זה שקורין פאל"א שמהפכין בו התבואה בקשיה בגורן כן התפלה מהפכת את הגזירה כדאיתא בפ"ק דמסכת סוכה:

עקרה היא. משמע בתולדתה היתה עקרה ונעקר בית רחמה:

עיקר מטרין. פירש הערוך אם ורחם מקום שנקלט לה זרע להיות ולד ובלשון יון קורין לאם מטריא:

ליטול ליטרא כו'. וגם אביו חפץ ליתנו והיה חותר כנגדו כדי שימהר לקחתו:

לחתירתא. למחתרת:

ו  [עריכה]

זה מתיר כו'. מה שנאסר לישראל מותר לאומות העולם וחקותיהם שנאסרו להם מותרים לישראל ודריש ויתרוצצו נוטריקון ויתור ציוויו:

זירתיה כו'. פי' הערוך אגרופו משוך כנגדו:

זורו. דרש מלשון זרת שפירושו אגרוף:

הכי גרסינן ויתרוצצו הבנים בקרבה בשעה שהיתה כו'. זורו לשון זרות והסרה:

מנין זה. זה שאמרה למה זה אנכי רומזת לשנים עשר שבטים מנין ז"ה:

דמייתין לה כו'. שמביאין ראיה ודורשין אותו ממקרא זה ור' נחמיה בעצמו אמר כן:

ואית דמייתי כו'. והוא רבי הונא דלעיל ובילקוט לא גרס מנין זה לעיל בדברי רבי הונא:

וכי בתי כנסיות שנאמר וגו'. והוה ליה למימר ותדרוש את ה':

הכי גרסינן בילקוט אלא לא הלכה אלא למדרשו של שם ועבר ולמדך כו':

ז  [עריכה]

עם אותה צדקת. ר"ל עם שרה ועיין לעיל פרשה כ' ופרשה מ"ז ומ"ח:

ה"ג על ידי מלאך והכתיב ויאמר ה' לה רבי לוי אמר על ידי מלאך ר"א בשם רבי יוסי בן זמרא אמר על ידי שם כו':

גיאי גוים. גיים כתיב דרש ביה לשון גאוה:

ה"ג שני גוים שנואי גוים. ודרש שני כמו שנואי:

הכי גרסינן סנאי דברייהון במעיך. פי' שונאו של הקב"ה במעייך וזה עשו וכדמפרש ואזיל ופירוש הכתוב הגוי השנוי הוא במעייך ובמדרש תהלים במזמור ט' משמע דגרסינן דבנייך ופירוש ששניהם שונאים זה את זה ולפי זה לא גרסינן דכתיב ואת עשו כו' וגם בשוחר טוב לא גרס ליה:

שנולד מהול. יעקב אבינו ומיד בצאתו מן הבטן היה ניכר שהוא קדוש לה:

סבתא כו'. כולם אינם אלא שם משפחות וממך יעמדו אומות שלימות חלוקות כל העולם לצד א' ארמאין ויהודאין לצד אחד נפרדים באמונתם:

יעבד. חסר וי"ו כתיב קרי ביה יעבד ועיין סוף סדר זה:

ח  [עריכה]

להלן. גבי תמר:

תומים. חסר אל"ף:

הכי גרסינן ביום הראשון נגלה כו':

סריותו. הסרחון ודם של לידה וכן פירש החזקוני ובערוך גרס סרכתו:

פרביטא כו'. בעל המרחץ ובערוך גרס פרפוטא של יעקב ולפיכך יצא באחרונה כמפורש ואזיל:

ה"ג של יעקב היתה משל אם תניחו שתי כו':

שאת נותנת גרסינן:

מדעת סנהדרין. שנקראו עינים כמא דאת אמר עיניך כיונים:

דיקליטיינוס כו'. פירושו דיקליטיינוס היה רועה חזירים קודם שמלך:

בהדא טבריא גרסינן. פירוש קרוב לעיר טבריא וכיון שהגיע זמן הדרשה של רבי או זמן בית המדרש הלכו התלמידים הקטנים והכו אותו:

פרקיה דר'. הוא ר' יהודה הנשיא והכי איתא בירושל' דמסכת תרומות:

לבתר כו'. לאחר ימים נעשה מלך וזכר אשר הכו אותו התלמידים וירד וישב לו אצל מקום פמייס ובירושלמי גרס בהדיא נחית ליה פמייס והערוך פירש מערה היא בראש הירדן ושלח כתבים לעיר טבריא לפנות ערב של ערב שבת שהערב פנה לבא:

אנא כו'. אנכי נותן גזירות שיהו הרבנים של היהודים וגדוליהם עומדים לפני בבוקר של אחד בשבת:

קילוון. גזירה וצווי:

פקדיה כו'. צוה לשליח שלא ליתן האיגרת ליד היהודים אלא עם הערב שמש של ערב שבת כדי שלא יוכלו לבא קודם שבת וגם במוצאי שבת לא יוכלו לבא בלילה אחת ויעליל עליהם לאמר לא השגחתם על גזרתי:

נחת כו'. ירד ר' שמואל בר נחמן אל היאור לרחוץ לכבוד שבת וראה את רבי שהיה עומד לפני בית המדרש הגדול וראה אותו בפנים זועפים וחולניות:

אשתדר לי. נשתלח לי מאת המלך:

איתא סחי כו'. בא ורחץ לכבוד שבת ובוראך יעשה לנו נסים:

עלון למסחי גרסינן. ירדו לרחוץ ובא אותו ארגיניטון פירש הערוך שד של בית המרחץ ובירושלמי גרס אנגיסטריס:

מגחיך כו'. היה צוחק ומרקד לפניהם ורצה רבי לגעור בו ואמר לו רבי שמואל הנח אותו שלפעמים נתגלה על נס שיעשה על ידו ואמר לו ר' שמואל לאותו שד אדוניך ר' יהודה נשיא הוא שורה בצער ואתה עומד ושוחק ומרקד אמר לו לכו אכלו ושתו בטוב לב ועשו לכם שבת טוב שאדוניכם הקב"ה יעשה לכם נסים:

ושתון גרסינן. ובירושלמי מפרש ששאל להם מהו הצער ואמרו לו ואמר לא תתייראו שאני מעמיד אתכם כו':

ואני מקים כו'. אני מעמיד אתכם לפני המלך בבוקר של יום ראשון ובירושלמי מפרש שהיה נושא אותם באויר עד חצר המלך:

באפוקי שבתא כו'. במוצאי שבת אחר שהשלימו סדר קדושה לקח אותם אותו הארגיניטון ונשא אותם והעמידם לפני שער חצר המלך שבמקום פנייס:

פיילי. פירש הערוך שער:

עלון כו'. נכנסו משרתי המלך ואמרו לו הרי היהודים עומדים לפני השער:

קודם פיילי גרסינן:

סגרין פיילי. סגרו השער כדי שלא יכנסו מעצמם ואמר כן שאחר כך יעליל עליהם לאמר הלא לא באתם בבוקר כאשר צויתי ואף אם יאמרו היינו לפני השער בבוקר והשער היה סגור יכחישם ומי ידין עם שהתקיף ממנו:

נסביהון כו'. לקח אותם הארגניטין והעמידם באמצע של עיר פנייס:

מטכסא. לפי הענין פירושו באמצע והערוך הביאו ולא פירשו:

עלון כו'. נכנסו משרתיו ואמרו למלך שעומדים באמצע העיר אמר אני גוזר ומצוה אני שיחממו המרחץ שלשה ימים ואמר כך יכנסו וירחצו שמה ואחר כך יבואו לפני וכוונתו היתה שישרפו מחומו ובירושלמי גרס שהמרחץ היה מחומם שבעה ימים:

הכי גרסינן קלוון אנא דיתזון בי בני והכי גרס רש"י ז"ל והערוך ערך שבעה והכי מוכח בירושלמי דגרס מזייה שבעה יומין:

עאל חד כו'. נכנס שמה הארגיניטין והיה מוזג מים קרים ומקרר המרחץ ונכנסו והרחיצו ובאו לפניו אמר להם וכי בשביל שאתם יודעים שאלהיכם עושה לכם נסים אתם מקילין בכבוד המלך ועל שהכו אותו התלמידים אמר כן והם לא מיחו בידם וא"ל בעוד שהיית רועה חזירים לא השגחנו בידם אבל עכשיו שהגעת למלכות אין אנו מקילין בכבודך:

וא"ל אפילו כן לא תהיו בוזים לאדם חשוב אפילו בעוד שהוא קטן ולא באדם שפל שמא יעלה לגדולה:

רומי. פי' הערוך לשון התרוממות כלומר אדם חשוב:

וגולייר. אדם חלש ושפל ובירושלמי גרס ולא בחבר זעיר ופירש"י בפרסי קטן:

ראוי לאדרת. כלומר להפשיט עורו מעליו לעשות ממנו אדרת ועל סופו שהיה רשע אמר כן והערוך יש לו גירסא אחרת:

מפוזר כו'. דרש כאדרת מלשון אדרא פירוש גורן וכדמפרש ואזיל:

אידרי קיט גרסינן:

באדירים. ישראל שנקראו אדירים שנאמר ואדירי כל חפצי בם ודרש אדירי לשון אדירים:

הא שוא. דרש עשו נוטריקון הא שוא בחילוף עי"ן בה"א באותיות אחה"ע:

[לחזירתכון כו'. עשו נקרא חזיר מיער]:

ט  [עריכה]

לחד מן אלין כו'. לאחד מן החכמים שבבית סלוא ובעל העקידה גרס שאל לר' מאיר בבית סלוא ובילקוט גרס רבי גמליאל:

בעקב עשו גרסינן. ורמז שישראל יעמדו לעתיד ויקחו המלכות מתחת ידי עשו כמו שדרשו חז"ל ולאום מלאום יאמץ:

מפי זקן חדש. פירש"י אע"פ שמקרא זה הוא ישן נושן לא ידעו אדם עד שגילהו זקן זה:

אותו צדיק. שמיד בצאתו מרחם אמו הרגיש בצער הגלות שלא יעמוד שררתו עד שיקחנו מיד עשו:

י  [עריכה]

עיצבונית. פי' הערוך מין קוצים:

כך כל שלש עשרה שנים דכתיב ויגדלו וקודם שלש עשרה שנה לא נקרא גדול וכדמפרש ואזיל:

להטפל כו'. לטפל עמו ללמדו תורה ומצות:

לא גנבת כו'. נתבאר לעיל פר' ל"ז:

שודני. סיפא דקרא איש שדה קדריש שדני כלומר בקי בשדה ודרש צדני בחילוף אותיות זסשר"ץ צדני כלומר רמאי וצודה סתם אף בקי ברמאות בבית ומפרש והולך היאך:

היך מתקנין כו'. היך מתקנין במעשר וכדי לרמאות אביו אמר כן שיחשוב שהוא מדקדק במצות שהמלח פטור ממעשר וכדפי' רש"י בחומש וכן התבן פטור:

כשדה. פירש"י כשדה זה שהכל זורעין בתוכו כך הפקיר עצמו להזנות עם הכל וכד"א אם בשדה מצאה:

הכי גרסינן לב גבורי מואב ביום ההוא (ירמיה מ"ח):

קופדא. בלשון ירושלמי בשר ויס"ג קופרא וגם הוא לשון שומן ועיין בערוך ערך קפרן:

קופדא כו'. אם היה מוצא בשר טוב היה ממציאו לאביו:

וכסא. כוס של משקה טוב:

כל שהיתה כו'. י"ל דדייק אוהבת בלשון בינוני ולא אמר ותאהב כמ"ש ויאהב יצחק משמע שתמיד היתה מוספת אהבה על אהבתה הקדומה:

יא  [עריכה]

אותו זקן. אברהם ולפיכך בישלתי עדשים להברות את האבל אמר עשו באותו זקן פגעה כו' בתמיה:

להולך. יש לבכות לאותו שהלך שנאמר וילך ויבז:

יב  [עריכה]

קע"ה שנה. והיה ראוי שיחיה ק"פ שנה כמו יצחק:

מפני שעבר כו'. ואם יראה אברהם כך בבן בנו יצטער הרבה וימות בלי שיבה טובה:

שתי עבירות. גירסת הספר היא אות באות בתנחומא בפ' כי תצא ובפ"ק דב"ב ובילקוט וריש שמות רבה תמצא גירסא אחרת ומאמרים חלוקים הם ורבי יהושע בן שועב מביא גם הוא עוד גירסות שונות וכתב גם כן שגירסות חלוקות הן ועיין שם:

כי בשדה וגו'. וכתיב ויבא עשו מן השדה:

אם גנבים באו לך. וכתיב ויבא עשו מן השדה:

משתדר. כלומר שופך ומשלח מאכל הרבה לתוכו:

ומן פטרוניה. מפטרון ואדון על התבשיל כלומר מכח מאדים ומדת הדין האדומה שהוא פטרון על כל דבר אדום ולכן כפל ואמר האדום האדום וכן משמע בספר רבינו בחיי ובפירש"י ז"ל משמע שכינוי פטרוניה חוזר אל יעקב כלומר שנם מחלק פטרון של יעקב מחלקו של שכינה כגון נוב וגבעון ובית עולמים:

ומן דכוותיה. שכל ענינו וקניניו היו אדומים וכדמפרש ואזיל:

[ה"ג גבוריהו מאדם לבושיה אדומים שנאמר אנשי חיל מתולעים והכי גרסינן בילקוט וברקנ"ט ובבחיי:

יג  [עריכה]

לחשוב גרסינן:

למות וגו' גרסינן:

מבקש להמית גרסינן:

הכי גרסינן באים כל חיה ועוף]:

ומתקבצין כו'. שהיו מצוירים על אותו בגד כל דמות חיה ועוף שבעולם וכל א' וא' בא לשכון אצל חבירו:

דתנינן. בפרק בתרא דמסכת זבחים:

ועשו הוא שונא כו'. בתמיה:

דמו של אדם בגופו. הוא שונא דם האדם שהוא בגוף האדם בחיים והוא ממהר לשופכו:

בברכה. בהיפוך אותיות בכורה או כפשוטו שהבכור לעולם מיומן ומזומן לברכה:

תעשה לי וגו' גרסינן. וסיפיה דקרא אבא אליך וברכתיך:

יד  [עריכה]

העולם עשוי כגלגל. פגעי העולם מתגלגלים היום על זה ומחר על אחר וכן פירש"י ז"ל:

יש בה אבל. סימני אבל במה שהיא עשויה כגלגל ואין לה פה:

ויש בה שמחה. שמשביע הרעב ובפירש"י מצאתי שמחה שאוכלין אותה במשתה ושמחה ואבל שאוכלין אותה בסעודת האבל:

ניכול כו'. נאכל את של יעקב ונשחוק בו ונקנטר אותו על הבכורה שקנה שבעיניו לא נחשבה כלום:

מעולמו יצא. שכפר בעיקר כדלעיל או במה שכפר בתחיית המתים ואבד עולמו לעתיד וכדמפרש ואזיל:

בילקוט גרס בני בכורי ישראל ויקם וילך:

[יצא הוא ובזיונו עמו ויקם וילך ר' לוי כו']:

ומה בזה עמה. דכתיב ויבז עשו את הבכורה את לרבות בא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף