אוצר:בית המדרש

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:00, 30 באוקטובר 2020 מאת סיני ועוקר הרים (שיחה | תרומות) (מסירת הסימנים על ידי רחל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ברוכים הבאים לבית המדרש של אוצר הספרים היהודי השיתופי.

בבית המדרש מתנהלים דיונים תורניים בנושאים שונים בין כלל משתמשי האוצר. כל אחד רשאי לשאול, לעורר, להאיר, להעיר, לענות, להשיב, להגיב וכו'.



מועדים פרשת השבוע מסכתות הש"ס דף היומי סוגיות הלכה רמב"ם היומי

אם השאלה שלכם לא מתאימה לאף אחת מהאפשרויות המוזכרות, תוכלו להעלות אותה לדיון בדף זה.

נא, נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה").

מסירת הסימנים על ידי רחל

אולי השאלה מוכרת אבל בכל זאת אני מעלה אותה גם כאן. איך יכלה רחל למסור את הסימנים ללאה, ובמילים אחרות איך היא יכולה לבגוד באמון שנתן בה יעקב (בין אדם לחבירו) בשביל שלא לבייש את אחותה (גם כן בין אדם לחבירו) ובפרט שמעשה זה נעשה עוד קודם נוצרה השאלה של הבושה שהרי מסרה לה את הסימנים עוד קודם אותו לילה. גם לומר שידעה שיעקב יסכים, אי אפשר, שהרי בדיוק בשביל כך הוא נתן את הסימנים כמבואר ברש"י שידע שלבן רמאי וינסה לתת לו את לאה. סיני ועוקר הרים (שיחה) 01:00, 30 באוקטובר 2020 (IST)

ולחזי זוזי ממאן נקט

(אני מניח מראש שבשאר הישיבות גם לומדים ב"מ, מקווה שזה נכון..) - בסוגיית ה"ולחזי זוזי" בוודאי ראיתם את התוס' בקידושין... בערך באמצע התוס' מופיע הגירסה של ר"ת. שר"ת גרס לא ידיע, כלומר בית דין. במסורת הש"ס משנה את גירסת ר"ת ללא ידע, כלומר המוכר לא ידע. מישהו הבין איך גירסת מסורת הש"ס מסתדרת עם הסוגייה? (אם המוכר לא ידע אז איבדנו את האוקימתא מתי המוכר מכריע שרצינו לחפש לשיטת ר"ת). תודה רבה! (אני אמור לשים את זה בדף של בבא מציעא או שבגלל שזו מסכת נלמדת אפשר לשים פה?) אליה גלמן (שיחה) 00:22, 1 באוקטובר 2020 (IDT)

תוכל לכתוב אותה פה אבל אולי כדאי לכתוב אותה בדף השיחה במקום הרלוונטי כי ככה יגיעו אליה גם בהמשך ביתר קלות והדברים ישתמרו. עכ"פ ראית מן הסתם שר' ישעיה פיק על הגליון מזכיר שהגהות אלו אינם לפי ביאור המהרש"א וסיים "וצ"ב", נראה שאף הוא התקשה כנ"ל. מי אדיר (שיחה) 01:16, 1 באוקטובר 2020 (IDT)
ועיין עוד עצמות יוסף ובקובץ שיטות קמאי בשם חידושי מהר"י בירב, ואצטט לשונו דווקא לאהבת הקיצור אולי יעלה ארוכה למר: יש טעות בגמראות והלשון מהופך בזה, ולפי זה גרסינן ולא ידע ולא גרסינן ולא ידיע. והטעם דהוי נאמן כיון דלא ידע לפי שמקחו בידו ואף על פי שאמר לא ידעתי ממי לקחתי ברצוני וממי בעל כרחי נאמן לומר לזה מכרתי כלומר לזה נתרציתי הואיל ומקחו בידו. וגם למטה גרסינן ולא ידע, עכ"ל. מי אדיר (שיחה) 01:21, 1 באוקטובר 2020 (IDT)

שאלה בכללי רש"י

הנה מצינו בלשון תורה ובלשון חכמים כמה כללים. למשל ו' במקום או. ו' במקום שין. שיש לשון כל שהכוונה לרוב. שלא שייך לשון כל על פחות מג'. ועוד. ועוד.
האם כללים אלו שייך לומר גם בלשון רש"י (ושאר ראשונים)? דב״ש (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה

יש ספר הנקרא כללי רש"י, הובא בסוף הגמרות ברכות בש"ס וילנא אחרי כללי הש"ס תבדוק שם. למה זה תשאל לשמי (שיחה) 10:56, 18 בספטמבר 2020 (IDT)

הפכו לגל של עצמות - כח העיניים

מצאנו שלשה מקומות (ואולי יותר) שחז"ל נתנו עיניהם באדם ועשאוהו גל של עצמות. ברשב"י שנתן עיניו באותו זקן שתמה על שטיהר את השוק בטבריה. ברבי יוחנן שנתן עיניו בתלמידו שלא האמין לדברי חז"ל עד שראה בעיניו המלאכים המנסרים אבנים טובות להניחם בשערי ירושלים. וברב ששת שנתן עינו באותו מין שהלך עמו לראות פני המלך. המכנה המשותף בין כל אלו הוא שלא השתמשו בעיניהם, רשב"י שנטמן במערה שלש עשרה שנה, רבי יוחנן שהיו ריסיו ארוכים והוצרך להרימם במזלג בכדי שיוכל לראות, ורב ששת שהיה עיוור. אי שימושם בכח הגשמי שבעין חיזק הכח הרוחני עד שיכלו בכח עיניהם להפוך אדם לגל של עצמות. ש"ס יידן (שיחה) 23:20, 9 במאי 2020 (UTC)

תיקון קל (אך כמובן לא מפריעה לדרשה היפה, ישר כוח!) רשב"י לא הפך לגל עצמות את הזקן אלא נח נפשיה, בגמרא כתוב גל של עצמות מייד אח"כ גבי יהודה בן גרים... (למרות שר"ת וכנראה גם רש"י גרסו גם ביהודה בן גרים נח נפשיה דהוה גברא רבה... תוס' שם ורש"י שם...) אליה (שיחה) 19:42, 17 במאי 2020 (UTC)

חיוב ממון בהריגה

האם אדם ההורג אדם יש עליו חיוב ממון ליורשיו וכל פטורו הוא מצד קים ליה בדרבה מיניה, או שאין כלל חיוב ממון ליורשים שהרי לא הזיקם. ונפקא מינה לצאת ידי שמים. ויעוי' בגמרא בבא קמא (מג.) 'המית שורי את פלוני או שורו של פלוני ה"ז משלם ע"פ עצמו, מאי לאו כופר, לא דמים' הרי מבואר שיש חיוב דמים על הריגה. שואלין ודורשין (שיחה) 17:10, 26 בדצמבר 2018 (UTC)

לכאורה החיוב הוא למת עצמו ולא ליורשים, (והיורשים זוכים בו כמו כל מה שזוכה יורש ממורישו) דמאי שנא חבלה באבר אחד מחבלה בכל גופו? אני לא זוכר מקורות. יהודה (שיחה) 17:55, 9 בספטמבר 2019 (UTC)
זה יהיה מפתיע מאד לדעת שישנה אפשרות להתחייב ממון לאישיות שכבר איננה קיימת? האם חיוב כופר הוא על הרגע קודם המיתה? זאת לא שמענו. מי אדיר (שיחה) 18:18, 9 בספטמבר 2019 (UTC)