אליה רבה/אורח חיים/קצ

אליה רבה ‏ אורח חיים קצ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] הברכה הפסק וכו'. אינו נכון דמה לי בהפסק זה בין ברכת המזון לאכילה, דתיכף לנטילה ברכה אמרו ולא לאכילה גם ברכה זו שייך לברכת המזון, ועוד יברך בורא פרי הגפן ואחר כך יטול ויברך. ונראה שהבין כן בדברי הרא"ש שהביא בית יוסף ולא דקדק במחילה מכבודו כראוי דהכי פירושו דכיון דברכת המזון הוא היסח הדעת והפסק לאכילה הוי נמי היסח הדעת לברכת היין והוי הפסק בין ברכת היין לשתיה מה שאין כן בקידוש והבדלה שאינו להיסח הדעת לא הוי הפסק אף דמשתיה וברוכי בהדי הדדי לא אפשר:

ב

[ב] אלא אם כן כוס וכו'. פירוש קודם שישתה המברך ישפוך מכוסו לכוסות שלהם שלא יהיה פגומין, ומה שנוהגין העולם לשפוך אחר ששתה המברך טעות גמור הוא, וכן כתבו הב"ח ופרישה:

ג

[ג] [לבוש] לא יברך וכו'. ואם טעה ובירך אחריה אין צריך לברך בתחילה כיון שהיה דעתו לשתות עוד. ואני מסתפק דלא עדיף מכוס ברכת המזון ואפילו הכי הוי הפסק, ואולי דטעה שאני:

ד

[ד] [לבוש] בפרק המוציא וכו'. כתב הט"ז לא ידעתי מה חשב להביא ראיה ממקום הסותר דהא אמר שם דדילמא בדם שהוא עב דוקא הוא כך, אבל ביין דקלוש יש בכזית יותר מרביעית אם כן היה לו להסתפק דשמא בעי יותר מרביעית, עד כאן. ולעניות דעתי לא קשה מידי דאביי לא קאמר אלא דילמא רבי יוסי סבירא ליה כן, אבל ר' נתן ודאי סבירא ליה הכי אף ביין, ועוד הא ר' יוסף אמר דגם רבי יוסי אמר כר' נתן וכן ראיתי ברמב"ם פרק י"ח מהלכות שבת שפסק כר' נתן ועיין בלחם חמודות דף ס"ב:

ה

[ה] רביעית שלם וכו'. בלחם חמודות שם הגיה באשרי דצריך לומר רוב רביעית כן כתבו המרדכי ואגודה פרק כיצד מברכין ופרק שלושה שאכלו בשם ר' יוסי דאם שותה כביצה מברך, אבל מסיק לסוף בשם הרמב"ם וסמ"ג והר"ש דבעי רביעית שלם וכן כתב שבלי הלקט דף כ' בשם רבינו שמחה ורבינו אביגדור. גם יש לתרץ דברי הרא"ש על פי מה שכתבו תוס' בעירובין דף ד' עיין שם ודו"ק כי קיצרתי, וכן הסכים הב"ח, וכן פסק רבינו ירוחם וטור ואגור ומהרי"ו סימן קנ"ג. ובתשובת הרשב"א סימן תרכ"ה כתב זה לשונו השותה כוס של ברכת המזון צריך לשתות רביעית, עד כאן, פירוש משום ברכה אחרונה, ואפשר דסבירא ליה מדינא דכוס ברכת המזון גופיה הכי הוא שצריך לשתות רביעית וצריך עיון. ובענין זה נראה לי ליישב כל תמיהות ראשונים ואחרונים על בעל הלכות גדולות במה שכתבו שאין צריך לברך כוס ברכת המזון מעין ג', דנראה לי דבאמת אם שותה רביעית מודה דצריך לברך אלא דקאמר שאין חיוב בדבר לשתות כל כך ודו"ק. ראיתי בט"ז שהאריך להוכיח ולפסוק דאפילו בפחות מרביעית מברך מעין ג' ועיקר ראייתו וכי עדיף ברכה אחרונה מכוס ברכת המזון דהוא נלמד גם כן מוברכת וסגי כמלא לוגמא עיין שם. ואני לא ידעתי ושמעתי מלימוד זה דוברכת למד לכוס ברכת המזון ובברכות דף מ"ח ע"ב וברכה זו ברכת הזן. גם בלאו הכי לא קשה מידי דכוס ברכת המזון הוי כקידוש והבדלה דהא צריך לברך עליה ברכה ראשונה בורא פרי הגפן, אבל בברכה אחרונה דרביעית בעינן כמו שיש חילוק בין ברכה ראשונה דאכילה אפילו פחות מכזית ובאחרונה בעינן כזית. גם מה שתמה על הטור בסימן ת"פ דפסק בכוס רביעית שמברך אחריו לא קשה מידי דמיירי בששתה רביעית וסמך על מה שכתב הטור בסימן זה, והתם קא משמע לן דדוקא אכוס רביעית מברך ולא אשלישי עיין שם. סוף דבר על מקומי אני עומד שאין לברך באחרונה אלא ברביעית שלם, ואפילו ביין שרף בעינן רביעית דלא פלוג:

ו

[ו] [לבוש] כל אחד כמלא וכו'. זה לא נזכר בשולחן ערוך אלא משמע דטעימה בעלמא סגי ולקמן סימן רע"א יתבאר. כתב הכלבו נהגו לרחוץ כוס של ברכה אחר שתייתו ומעביר אותם מים על עיניו שלא לשפוך יין של ברכה לארץ במקום בזיון עד כאן לשונו. וכתב הב"ח ונכון לנהוג כן בכל כוס שמברכין עליו אפילו אינו של ברכת המזון, עד כאן, ועיין לעיל סימן קס"ז ס"ק כ"ה:

ז

[ז] צריך לברך וכו'. אם בשעה שבירך המברך נתכוין על כל אחד והמסובין נתכוונו אם יגיע להם שיצאו יוצאין בזה כן כתב מגן אברהם, אבל מט"ז בסוף סימן קע"ט מבואר דאין יוצאין בזה, לכן נראה לי דטוב יותר לכוין שלא יצאו:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.