כף החיים/אורח חיים/קצ

כף החיים ‏ אורח חיים קצ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] אחר שסיים בהמ"ז מברך וכו'. ואפילו אם כבר בירך על היין בתוך הסעודה. ב"י. לבוש. ר"ז אות א'. ומה שאין מברכין בפה"ג קודם בהמ"ז כמו בקידוש והבדלה שאני בהמ"ז דהוי סילוק והיסח הדעת ויהיה הפסק בין ברכה לשתיה טור. מ"א סק"א ומה שנהגו בבהמ"ז בחופה להמתין לברך בפה"ג אחר ו' ברכות היינו הטעם דכיון שנתקן אחר בהמ"ז בכה"ג סמוך לשתייה ה"ה נמי נתקן גם בחופה לאומרו אחר שאומרים ו' ברכות. בנימין זאב סי' שע"ט. כנה"ג בהגה"ט מ"א שם. ומיהו יש מקומות שנוהגין לומר גם אחר בהמ"ז בפה"ג קודם ו' ברכות ועיין מאמ"ר אות י"א שעשה סמוכות למנהג זה מדברי הפו' אכן דעת מרן ז"ל אינו כן אלא בבהמ"ז מברך ו' ברכות קודם בפה"ג כמ"ש באה"ע סי' ס"ב סעי' ט' יעו"ש. ומ"מ הירא דנהוג נהוג ומנהג עיר קדשנו ירושת"ו כי"א קמא שכתב מרן שם שאומרים ברכת חתנים על כוס אחר דהיינו שנותנין כוס אחד ביד המברך בהמ"ז שאומר זימון וכוס אחר לפני אדם אחר וכשגומר המברך בהמ"ז ואומר עושה שלום וכו' ליקח האחר הכוס שלפניו בידו ואומר עליו ו' ברכות וחוזר המברך בהמ"ז לומר בפה"ג על הכוס שבידו שבירך עליו בהמ"ז ואח"כ מערבין הכוסות זה עם זה ושותין המברך בהמ"ז והמברך ברכת חתנים כל אחד מכוס שבידו ומכוס של ב"ח נותנין לחתן ולכלה ומכוס בהמ"ז נותנין למסובין:

ב

ב) שם. מברך בורא פרי הגפן וכו'. ואמרינן סברי מרנן אעפ"י שבית הבליעה פנוי שלא לחלק בברכת היין וה"ה בקידוש והבדלה. עט"ז אות א' וכ"כ לעיל סי' קס"ז אות ק"ט וגם כתבנו שם אות ק"ח כוונת סברי מרנן יעו"ש:

ג

ג) שם. מברך בורא פרי הגפן וכו'. יש נוהגין לומר קודם הברכה כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא. מט"מ סי' שמ"ד. ואני רגיל לאומרו קודם בהמ"ז בשעה שנותנין כוס לברך. שכנה"ג בהגה"ט אות א':

ד

ד) שם. ויטעום המברך. מצוה לגמוע גמיעות גסות משום חבוב מצוה מ"א סק"ב. חס"ל אות א'. ועיין לעיל סי' קפ"ג אות כ"ה:

ה

ה) שם ואח"כ יטעמו האחרים וכו'. היינו אם לא הפסיקו בדיבור אבל אם הפסיקו בדיבור בין בפה"ג של המברך לטעימה צריך לברך מי שהפסיק ואח"כ שותה כמ"ש לעיל סימן קס"ז אות ח"ן יעו"ש ומיהו היותר נכון שלא לברך ושלא לשתות מי שהפסיק עיין באות הנז' ודוק וכ"כ החס"ל שם ואם בירך המברך ברכה אחרונה על היין קודם שנגמרו המסובין לטעום יכולין לטעום בלא ברכה ראשונה על סמך מה שכוונו על המברך ומ"מ שב וא"ת עדיף כיון דלא יש חיוב לטעום זכ"ל אות ב' מע' ך':

ו

ו) שם א"צ המברך לשפוך וכו'. אם היו פגומים צריך לשפיך מכוס של ברכה לתוך כל כוס וכוס קודם שישתה המברך ב"י בשם הרא"ש והרשב"א פ"ג שאכלו והטעם כתבו התו' בפסחים ק"ו ע"א כדי שישתו כולם מכוס שאינו פגום יעו"ש והב"ד ב"י סס"י רע"א. ומה שנוהגים העולם לשפוך לתוך הכוסות לאחר ששתה המברך טעות גמור היא ב"ח פרישה אות ב' ט"ז סק"א א"ר אות ב' ועיין לעיל סימן קפ"ב אות כ"ד:

ז

ז) [סעיף ב'] אחר ששתה כיס של בהמ"ז יברך וכו'. ואם דעתו לשתות עוד לא יברך ברכה אחרונה עד לבסוף. טור. לבוש. מ"א סק"ג. ודוקא כשדעתו לשתות מיד דאי לאו הכי יש לחוש שמא יתעכל כמ"ש סימן קפ"ד סעיף ה'. מ"א שם י"א בהגה"ט. א"א אות ג'. ר"ז אות ז' בי"מ אות ט':

ח

ח) ואם היה דעתו לשתות עוד וטעה ובירך אחריו א"צ לברך בתחלה כיון שהיה דעתו לשתות עוד. מ"א שם. וכ"נ דעת הא"ר אות ג'. וכ"כ הר"ז שם. בי"מ שם. מיהו המאמ"ר אות ה' חלק על דברי המ"א הנז' וכתב דגם אם בירך בטעות הוי סילוק וצריך לחזור ולברך אם רוצה לשתות עוד יעו"ש. וכ"כ הנה"ש או' א' וכ"כ הרב שדה הארץ ח"ג סי' י"ד במי ששתה מים וכיון להוציא הקאב"י ואחר שתיית המים שכח ובירך בנ"ר צריך לחזור ולברך על הקאב"י יעו"ש. והב"ד הזכ"ל אות ב' מע' ק' יעו"ש. עיקרי הד"ט סי' יו"ד אות כ"ז אלא שדעת עיקרי הד"ט שלא לברך יעו"ש. ונראה כיון דאיכא פלוגתא בזה אם אירע כזה שהיה דעתו לאכול או לשתות עוד ושכח ובירך יש למנוע עצמו מלאכול או מלשתות עוד עד שיהיה לו הסח הדעת גמור או יברך אחר ויכוין לפטור אותו או לצאת חוץ ולחזור ואח"כ חוזר ומברך ואוכל או שותה כדי להנצל מספק ברכות. ואם אינו יכול להתאפק ולהמתין עד שיהיה לו הסח הדעת כדי לחזיר ולברך אז יברך בלבו וחוזר לאכול או לשתות כמ"ש לעיל סי' קפ"ה אות ה' יעו"ש:

ט

ט) שם. יברך ברכה אחת וכו'. לאפוקי מבה"ג ורב עמרם שכתבו שאין לברך אחר כוס של בהמ"ז. טור. וכ"ה המנהג לברך אחר כוס של בהמ"ז כפסק הטור והש"ע וכבר כתבנו לעיל סי' ז' אות ב' וסי' טו"ב אות ב' דבמקום מנהג לא אמרינן סב"ל יעו"ש:

י

י) [סעיף ג'] שיעור שתיית יין וכו'. יש ספק וכו'. וה"ה בשאר משקין יש. ספק אם די בכזית או ברביעית. הגמ"י פ"ג מה"ב דין י"א. מרדכי פ' כ"מ. מ"א סק"ד. ולכן יש ליזהר לשתות או פחות מכזית או רביעית. ועיין באות שאח"ז:

יא

יא) שם. יש ספק וכו'. והספק אם יש לדמותו לאכילה והוי בכזית או נאמר כיון דק"ל ושבעת זו שתיה בעינן שישתה כדי שביעה דהיינו כביצה או שמא דיש לחלק בין שביעה דאכילה לשביעה דשתיה ושביעה דשתיה אפשר דהוי ברביעית לכן צריך ליזהר לשתות או פחות מכזית או רביעית להסתלק מן הספק. הרא"ש פ"ג שאכלו בשם ר"י וכ"פ בתשו' כלל ד' והב"ד ב"י. וכ"פ הטור. מיהו הרמב"ם בפ"ג מה"ב דין י"ב כתב בפשיטות דהשותה פחות מרביעית בין מן היין בין משאר משקין מברך בתחלה ברכה הראויה לאותו המין ולבסוף אינו מברך כלל עכ"ל. והביאו הש"ע לקמן רס"י ר"י יעו"ש. אמנם אנן ק"ל כדעת הרא"ש והטור והש"ע דלכתחלה יש ליזהר לשתות או פחות מכזית ולא יברך ברכה אחרונה או רביעית ויברך אחרונה כדי להסתלק מן הספק. רק אם כבר שתה יותר מכזית ופחות מרביעית אין לברך באחרונה משום סב"ל. ואם אפשר לו יש לתקן דהיינו שישתה עוד רביעית ויכוין בברכה אחרונה לפטור גם מה ששתה מקודם כדי לצאת מספק ואם א"א יש להרהר הברכה בלבו:

יב

יב) שם. אם די בכזית או ברביעית יש אומרים דעל יין שרף מברך אפי' בפחות מרביעית משום דבפורתא מיתבא דעתיה. ט"ז סי' ר"י סק"א. אבל המ"א סק"ד כתב דבעינן כשיעור דהא בודאי יש יינות חזקים ומאכלים טובים כגון מרקחת דבפורתא מיתבא דעתיה ואפ"ה בעינן כשיעור דלא חילקו חכמים בשיעורים עכ"ל. וכ"פ א"ר אות ה' דגם ביין שרף בעינן רביעית דלא פליג. וכן הסכים מהרי"ע בס' בית יהודה ח"א סי' ז' ודחה דברי הט"ז יעו"ש. וכ"כ בס' שמש צדקה חא"ח סי' ב' נה"ש אות ב' מחב"ר אות ג' מש"ז או' ב' מאמ"ר סי' ר"י אות ב' שע"ת אות ד' בי"מ אות ז' דה"ח אות כ"ו:

יג

יג) שם. או פחות מכזית או רביעית וכו'. ואם שתה כזות ואין לו רביעית לא ישתה עד כביצה משום די"א דעל כביצה מברך ברכה אחרונה. מ"א סי' ר"י סק"ה. ועיין לעיל אות י"א:

יד

יד) שם. שהוא רוב רביעית. עיין ט"ז סק"ג שהוכיח לומר שאם שתה רוב רביעית מברך עליו ברכה אחרונה אבל המט"י אות ב' דחה ראיותיו והסכים כדברי מרן ז"ל דאין לברך ברכה אחרונה על פחות מרביעית יעו"ש. וכן השיג עליו הפמ"א ח"ג סי' ע"ז יעו"ש. וכן הסכים א"ר אות ה'. ער"ה אות ה'. נה"ש אות ג'. מאמ"ר אות ח'. וכ"כ לעיל אות י"ב יעו"ש:

טו

טו) שם. שהוא רוב רביעית. היינו באדם בינוני אבל באדם גדול בעינן טפי דבשתיה הכל לפי מה שהוא אדם ומ"מ לא בעינן טפי מרביעית. מ"א סק"ה. ובאדם גדול אינו יוצא בכוס בהמ"ז וקידוש וד' כוסות עד שישתה רביעית אבל לברכה אחרונה בכל אדם אינו מברך כ"א ברביעית. א"א אות ה':

טז

טז) שם הלכך ישתה רביעית שלם. ושיעור רביעית היא ביצה ומחצה כמ"ש מור"ם לעיל בהגה סימן קנ"ח סעיף יו"ד יעו"ש. וכ"כ הב"ח סימן ר"י וכתב שהיא מפורש בפסחים ק"ט ובכמה מקומות יעו"ש. וכ"כ הט"ז שם סק"א. מ"א שם סק"ה. א"ר שם אות ז' וכתב שם הא"ר דשיעיר רביעית ביצה ומחצה עם הקליפה שהוא כשני ביצים בלא קליפה יעו"ש. וכתב הרמב"ם בריש מס' עדיות וז"ל ואני עשיתי מדה בתכלית מה שיכולתי מן הדקדוק ומצאתי הרביעית הנז' בכל התורה תכיל מן היין קרוב כ"ו כספים הנקראים דרה"ם בערבי ומן המים קרוב לכ"ז דרה"ם וכו' ואלו הדרה"ם. כלם מצריות יעו"ש. ועיין בפתה"ד בסימן זה מה שהאריך הרחיב הרבה בענין זה באורך וברוחב ושקיל וטרי בדברי ראשונים ואחרונים וכתב שעשה ג"כ מדידה וזו הלכה העלה דאדם יוצא י"ח לכוס של ברכה וד' כוסות דפסח וכיוצא בכוס המחזיק משקל ז"ך דרה"ם וכתב שזהו שיעור רביעית ששיערו חז"ל באצבעיים על אצבעיים וכו' ובגודל. וגודל זה היינו של אדם בינוני שבכל דור ודור וגם יהיה הגודל בשעת מדידה עומד כברייתו ואין לדחוק אותו מפני שהוא מתרחב והמדידה תהיה ע"י מדידת גודל אדם היותר גדול וגם והיותר קטן וליקח מחציתם וכתב שכ"מ מזוה"ק פ' ואתחנן דע"ר ע"א יעו"ש. וגם כתב שם שהסכימו לדבריו לענין דינא הרב נסים אברהם אשכנזי ז"ל והרב חיים פלאג"י ז"ל יעו"ש. וכ"פ הרב בן א"ח פ' צו אות כ"ט בשיעור רביעית משקל כ"ז דרה"ם ועיין לעיל סימן קס"ח אות מ"ו:

יז

טוב) שם הלכך ישתה רביעית שלם. וא"צ מיין חי רק רובע רביעית שהוא כמו חצי ביצה בלי קליפתה כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית. סע"ש. פת"ע. ועיין לעיל סימן קפ"ג ס"ב ובדברינו לשם ולקמן סימן ער"ב ס"ה וסימן תע"ב ס"ט ודוק:

יח

חי) שם הלכך ישתה רביעית שלם. וצריך ליזהר שלא ישהה מתחלת השתייה עד סוף השתייה יותר מכדי שיעיר שתיית רביעית דאם שהה יותר מכדי שיעור שתיית רביעית אינו מצטרף כמ"ש סימן תרי"ב סעיף יו"ד גבי יוה"כ וה"ה לענין ברכה. וכ"כ הט"ז ומ"א סימן ר"י סק"א. ועי"ש במ"א שדחה דברי מי שרצה לחלק בזה יעו"ש. וכן הסכים א"ר שם אות ח' וכ"כ הפר"ח בשו"ת מים חיים סימן א' וכ"כ י"א שם בהגה"ט בשם מהר"ם ן' חביב. מש"ז שם אות א' ועיין מט"י סימן ר"י ובספרו בית יהודה סימן ז' שרצה לחלק בזה יעו"ש. אבל אנן ק"ל כדעת רוב הפו' הנז' דס"ל דאין לחלק בין ברכה ליוה"כ ובפרט דיש עוד בזה טעם אחר דק"ל כל היכא דאיכא פלוגתא במילי דברכות אמרינן סב"ל ואין לברך כמ"ש לעיל סי' ח"י אות ז' יעו"ש. וזהו דוקא בדיעבד אם כבר שהה אמרינן דלא יברך אבל לכתחלה פשיטא דצריך ליזהר שלא ישהה ואף אם כבר שהה אם אפשר יש לתקן דהיינו שישתה עוד רביעית בב"א ולברך ברכה אחרונה ולפטור גם מה ששתה מקודם. ואם הוא מים או שאר משקין א"צ דוקא מים או שאר משקין אלא יוכל ג"כ לאכול איזה דבר שברכתו אחרונה בנ"ר ויכוין לפטור מה ששתה מקודם. ואם א"א לו לתקן לפחות יש להרהר הברכה בלבו כמ"ש לקמן סימן ר"ד אות מ' יעו"ש:

יט

יט) [סעיף ד'] יטעום אחד מהמסובין כשיעור. ואם טעם המברך כשיעור המסובין א"צ לטעום מלא לוגמיו כ"א כל שהיא. ב"י לקמן סי' רע"א וט"ז שם ס"ק י"ז. וכ"כ א"א בזה הסי' אות ו'. וכ"כ מהריק"ש בהגהותיו והביאו מחב"ר אות ד' ושע"ת. מיהו בס' א"ח הל' בהמ"ז דל"ג רע"ג כתב דאחר ברכת היין שותה כל אחד מכוס של ברכה מלא לוגמיו או מהכוסות שמזגו לפני כל אחד ואחד בשביל בהמ"ז יעו"ש. והביאו הבי"מ אות ח'. אמנם כיון שיש פלוגתא בשתיית מלא לוגמיו לענין ברכה אחרונה כמ"ש בסעי' הקודם. לכן יש לנהוג כס' ראשונה דדי בטעימת משהו ואין לשתות מלא לוגמיו ולהכנס בספק ברכות רק אם יש כוס לפני כל אחד אז ישתה רביעית שלם ויברך ברכה אחרונה וכמ"ש בסעיף הקודם. ועיין לקמן סימן רע"א סעיף י"ד:

כ

כ) שם. יטעום אחד מהמסובין וכו'. ומ"מ יש לשתות המברך מעט ואח"כ יתן לאחד מהמסובין לשתות כשיעור אם הוא אינו יכול לשתות כשיעור לאפוקי נפשיה מפלוגתא דהא י"א בהמ"ז א"צ כוס כמ"ש לעיל סי' קפ"ב סעי' א' ולדידהו לא הוי כוס של דבר מצוה אלא כמו שאר ברכת הנהנין וברכת הנהנין אם אינו נהנה אינו יכול לברך להוציא אחרים כמ"ש לקמן סי' רי"ג סעי' ב' ולעיל סי' קס"ז סעי' י"ט וסעי' כ' ובדברינו לשם בס"ד יעו"ש ודוק:

כא

כא) שם. יטעום אחד וכו'. עיין בתשו' ח"צ סי' קס"ח שכתב שאם מברך על הכוס ואחר גמר בהמ"ז נותן הכוס לאחר ומברך עליו ושותהו הרי זה כאילו לא בירך על הכוס כלל יעו"ש. והביאו שע"ת. וכ"מ מדברי הזוה"ק שהבאנו לעיל סי' קפ"ג אות כ"ד שצריך דוקא המברך בהמ"ז על הכוס הוא יברך בפה"ג על הכוס יעו"ש. ועיין עוד בדברינו לשם אות י"ט ולקמן סי' ר"א אות ח' ודוק:

כב

כב) שם. ומ"מ מצוה מן המובחר וכו'. והיינו כגון דהכוס גדול שמחזיק יותר מרביעית דהא צריך המברך שישחה רביעית שלם כמ"ש בסעי' הקודם:

כג

כג) אנו רגילין להטיל מים בכוס ברכה לאחר ששותהו ושוטפין איתו ושותהו וכך שמענו מרז"ל שמצוה לעשות כך כלומר ששיירי מצוה מעכבין את הפרענות ומה שמשתייר מן המים מטילין אותו על ידינו ומעבירין אותו על עינינו כדי לחבב המצוה. תשו' כ"י להרי"ץ ן' גיאת זצ"ל וכדברים הללו כתוב בפרקי רבי אליעזר פ"ך בכוס הבדלה. ברכ"י בשיו' ב אות א' ועיין לעיל סי' קפ"ט אות ו':

כד

כד) [סעיף ה'] כל אחד מהמסובין וכו'. ואם בשעה שבירך המברך נתכוין על כל אחד מהמסובין והמסובין נמי נתכוונו אם יגיע להם הכוס שיצאו בברכתו יוצאין בזה. מ"א סק"ז. י"א בהגב"י. סו"ב אות ב'. ר"ז אות ח'. בי"מ אות ג'. וכ"כ לעיל סי' קס"ט אות טו"ב יעו"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---