טור/יורה דעה/רלד
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
האב מיפר נדרי בתו כל זמן שהיא קטנה או נערה אפילו נדרה על דעת רבים בגרה או נשאת שוב אינו יכול להפר והבעל מפר נדרי אשתו לבדו משכנסה לחופה עד שתתגרש והגיע הגט לידה היתה מגורשת מספק לא יפר לה נתן לה גט על תנאי או לאחר זמן לא יפר לה בימים שבנתיים שמעה שמת בעלה ונשאת והרי הוא קיים אין בעלה ראשון ושני מפירין נדריה וכן כל מי שנשאת באיסור כרת נשאת לאיסור לאוין או לחייבי עשה והפר לה בעל ה"ז מופר. משתתארס עד שתכנס לחופה אין הבעל מפר לבדו אפי' אם חייב במזונותיה כגון בוגרת ששתתה י"ב חדש ונתקדשה או אלמנה ונתקדשה ושהתה אחר הקידושין שלשים יום שחייב במזונותיה וכן שומרת יבם אפילו אין שם אלא יבם אחד שודאי זקוקה לו ואפי' עשה בה מאמר אפ"ה אינו יכול להפר לבדו ולא האב לבדו אלא שניהם מפירין לה בשותפות ואפי' נדרים שהיו עליה קודם שנתארסה וכתב הרמב"ם שצריך שישמעו שניהם ביום אחד אבל אם שמע אחד היום והפר ושמע השני ביום שלאחריו אינו יכול להפר והרמב"ן כתב שכל אחד מיפר ביום שמעו אע"פ שלא שמעו ביחד והכי מסתבר ואם הפר אחד בלא ב' לא הותר ומיהו חלקו של ב' נשאר קלוש והקל איסורו ואין בו מלקות ואם קיים האחד אפילו חזר ונשאל על ההקמה אינו יכול עוד להפר עם השני הלך האב או שלוחיו עם שלוחי הבעל להביאה לו להכניסה לו לחופה עדיין היא ברשות שניהם להפרה מסרה האב או שלוחיו לשלוחי הבעל יצאה מרשות האב ומיהו אין הבעל מפר לה עד שתכנס לחופה: מאורסה שלא שמעו אביה ובעלה את נדרה עד שבגרה שיצאה מרשות האב אין הבעל יכול להפר דכיון שיצאה מרשות אב גם הבעל אינו יכול להפר לבדו נדרה ושמע אביה והפר לה חלקו ולא שמע בעלה עד שכנסה אינו יכול להפר שאין הבעל יכול להפר נדריה שנדרה קודם לכן לכן דרך ת"ה לומר לה קודם שיכנסנה כל נדרים שנדרת משארסתיך יהיו מופרין וכן יאמר האב לבתו קודם שתצא מביתו כל נדרים שנדרת יהו מופרים מת הבעל לאחר שנתארסה בעודה נערה חוזרת לרשות האב לא מיבעיא שמיפר מה שנדרה אחר מות הבעל אלא אפי' מה שנדרה בחייו והוא שומע ומת מיפר האב לבדו ביום שמעו אפי' לא שמע ביום שמת הבעל ואפי' יש לה יבם שזקוקה לו ועשה בה מאמר מיפר האב לבדו ודוקא שמת ביום שמיעתו ולא קיים הנדר או שהפרו קודם שמת אע"פ שהפר חלקו צריך האב לחזור ולהפר כל הנדר אחר שמת הבעל או שלא שמע קודם שמת אבל אם קיים הנדר קודם שמת או שמת ביום שלאחר השמיעה אין האב יכול לחזור להפר: כנסה ומת אפי' לא כנסה ממש אלא שמסרה לו האב או שלוחיו להכניסה לחופה ומת בעודה נערה אינה חוזרת לרשות האב אלא לענין נדרים שתדור אחר מיתת הבעל כנסה ונדרה ולא שמע הבעל וגרשה וחזר וארסה אע"פ שארוס מיפר בקודמין וגם לא שמע קודם גירושין שיהיו גירושין בהקמה אפ"ה אינו יכול להפר מה שנדרה תחלה כיון שנכנסה לרשותו פעם אחת: מת האב משנתארסה אין הבעל יכול להפר לא מיבעיא אם לא הפר האב חלקו קודם שמת אלא אפי' אם הפר חלקו ומת אין הבעל יכול להפר ואפי' שמע הבעל קודם שמת שהיה אפשר לו להפר או ששמע הבעל והפר חלקו ואח"כ מת האב אינו יכול להפר אח"כ חלק האב שמע אביה והפר לה ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת אין האב יכול להפר חלקו של בעל דכיון שהפר האב חלקו קלש חלק הבעל ואין בו כח להורישו לאב וכתב הרמב"ן דוקא שמת ביום שלאחר שמיעה אבל אם מת ביום שמיעה חוזר ומיפר הכל ביחד והרמב"ם כתב שאם חזרה ונתארסה בו ביום שהאב חוזר ומיפר עם הארוס השני ואינו נראה דכיון שאינו יורש חלק ארוס הראשון מפני קלישתו היאך יכול עוד להפר: נדרה והיא ארוסה ומת הבעל בין קודם שמיעה בין לאחר שמיעה ושמע האב וחזרה ונתארסה בו ביום אפי' כמה פעמים האב והארוס האחרון מפירין נדריה ואם לא שמע האב בו ביום ונתארסה לאחרון ושמע אח"כ אפילו אחר כמה ימים האב והארוס האחרון מפירין ביחד ביום שישמעו והרמב"ם כתב שאין ארוס האחרון מיפר בשותפות עם האב נדרים שנדרה בפני הארוס הראשון אלא א"כ לא שמע הארוס קודם שמת אבל אם שמע ומת אין הארוס האחרון יכול לבטל ולא נהירא: והא דאמרינן שחוזרת לרשות האב לבטל מה שנדרה תחת הבעל והוא שמען דוקא כשמת הבעל מן האירוסין אבל אם גירשה לא דמיבעיא לן אי גירושין כהקמה דמי ולא איפשיטא ולחומרא הלכך אם שמע נדרה וגירשה אין האב יכול להפר לא לבדו ולא בשותפות עם ארוס אחר ואפי' עם הארוס הראשון נמי לא אם החזירה אבל אם לא שמע הבעל נדרה וגירשה הוי דינה כמו לא שמע ומת לכל דבר: אין האב מיפר נדרי בתו ולא הבעל נדרי אשתו אלא ביום שמעם ודוקא כל היום ולא מעת לעת שאם שמע בתחילת לילה מיפר כל הלילה ויום המחרת ואם שמע סמוך לחשכה אינו מיפר אלא עד שתחשך ואם עבר היום ושתק אפילו לא כיון בשתיקתו אלא לצערה אינו יכול להפר ואם שתק מפני שאינו יודע שיש ביד הבעל להפר או אפילו יודע אלא שנדרה נדר שסבור שאינו יכול להפר כגון שסבור שאינו עינוי נפש יכול להפר אפילו לאחר כמה ימים ולא הויא שתיקתו קיום ושעת ידיעתו כאילו הוא שעת הנדר או יום שמיעה ויפר כל אותו היום וכיון שאין מפירין אלא עד שתחשך מפירין בשבת אפילו נדר שאינו לצורך שבת כיון שאם לא יפר היום לא יכול עוד להפר אין האב ולא הבעל יכולין להפר עד שישמעו וכ"ש שחרש אינו יכול להפר והרמב"ם כתב שהבעל יכול להפר אע"פ שלא שמע וא"א הרא"ש ז"ל לא כתב כן השוטה אינו מיפר ל"ש אב ל"ש בעל קטן אין לו אישות לפיכך אינו מיפר אין האב ולא הבעל מפירין עד שתדור אבל משנדרה מפירין אע"פ שלא חל הנדר כיצד אמרה קונם ככר זה עלי אם אלך למקום פלוני אע"פ שלא חל הנדר כיון שלא הלכה יכולין להפירו ואפילו שלא בפניה כתב הרמב"ם שהבעל מיפר לשתי נשיו כאחת וכן האב לשתי בנותיו והרמב"ן כ' שאינן יכולין להפר לשתיהן כאחת וכ"כ א"א הרא"ש ז"ל אין יכולין לעשות שליח לא להקמה ולא להפרה אפי' בנדרים שנדרה כבר: צריך שיכוין לשם האשה שמיפר לה ולשם הנדר שהוא מיפר כיצד נדרה אשתו וסבור שנדרה בתו או איפכא נדרה מהתאנים וסבור שנדרה מהענבים או איפכא והפר לה ע"ד זה לא הוי הפרה כיון שלא כיון לשם מי שנדר ולשם הנדר שנדרה והני מילי שלא נודע לו תוך כדי דיבור של ההפרה אבל אם נודע לו תוך כדי דיבור ורצה גם בהפרה זו הוי הפרה אמרו לו נדרה אשה בתוך ביתך סתם והפר הוי הפרה אף על פי שלא כיון לזאת בפרט: כל ההפרה תלויה בשעת הנדר כיצד אם בשעת הנדר היתה נשואה אף ע"פ שלא יחול עד שתתאלמן כגון שאמרה קונם עלי ככר זה לאחר ל' יום והפר לה ונתאלמה בינתים מופר או שאמרה קונם עלי ככר זה לאחר שתתאלמן ה"ז מיפר היתה אלמנה בשעת הנדר אינו מופר אף ע"פ שנשאת קודם שיחול ל"ש אמרה קונם עלי לאחר ל' ונשאת בינתים לא שנא אמרה קונם עלי לאחר שאנשא: נדרה משני דברים כאחד כגון שאמרה קונם תאנים וענבים עלי קיים לאחד מהן בפירוש גם הב' מקויים הפר לאחד מהן לא הויא הפרה כלל אפי' לאותו שהפר עד שיפר לשניהם והרמב"ם כתב דבין קיים בין הפר מה שקיים מקויים ומה שהפר מופר ולא נהירא לא"א הרא"ש ז"ל ואם אמרה קונם תאנים עלי קונם ענבים עלי ב' נדרים הם ולא שייך אחד לחבירו כלל: כיצד היא הפרה אומר לה מופר ליכי ג"פ ודוקא בזה הלשון אבל אם לא אמר בל' הפרה אף ע"פ שנראה שרוצה בהפרה כגון שאומר אי אפשי בנדר שנדרת או אין כאן נדר ואפי' אמר לה מותר לך בלשון התרת חכם אינו כלום אבל קיום הוי בכל לשון שיאמר לה שנראה ממנו שרוצה בקיומו כגון שאומר יפה עשית אין כמותך ואם לא נדרת הייתי מדירך והרמב"ם כתב מפר אדם נדרי אשתו בכל לשון כיצד מפר אומר לה מופר לך או בטל או אין נדר זה כלום וכיוצא בזה בדברים שענינם עקירת הנדר מעיקרו וא"א הרא"ש ז"ל כתב כסברא ראשונה: חישב לשון הפרה בלבו ולא הוציאו בשפתיו אינו כלום בד"א שלא אמר לה טלי ואכלי אבל א"ל טלי ואכלי וחישב ל' ההפרה בלבו הוי הפרה בין בחול בין בשבת ומיהו טוב לשנות בשבת מבחול שיוציא בחול ל' הפרה בפיו ובשבת יאמר לה טלי ואכלי ויחשוב בלבו ל' הפרה כל זמן שלא הפר הבעל הנדר לאשתו אינו יכול לכופה שתעבור על נדרה אא"כ יאמר לה טלי ואכלי ויחשוב בלבו ל' הפרה כדפרישית ועבד כנעני שאסר על עצמו בבשר או ביין אינו חל כלל ויכול לכופו אדוניו שיאכל וישתה בלא הפרה ואפילו לכשישתחרר אינו חל כלל ואם קבל עליו נזירות חל עליו ואינו יכול האדון להתיר לו אבל כופהו לשתות יין ואם נשתחרר משלים נזירתו והרמב"ם כתב יכול אדם לבטל נדרי אשתו בלשון הפרה כיצד יאמר לה טלי ואכלי ואפילו אם אמר כך בלבו וכפה אותה לאכול הנדר בטל מאליו אבל ההפרה צריך שיוציא אותה בשפתיו שיאמר לה מופר ליכי ומניחה אם רצתה עושה ואם לא רצתה אינה עושה והמקיים בלבו קיים אף ע"פ שלא הוציא בשפתיו לפיכך אם הפר בלבו יכול לחזור ולקיים קיים בלבו אינו יכול לחזור ולהפר אם לא בתוך כדי דיבור וכאשר כתבתי היא שיטת א"א הרא"ש ז"ל אמר לה קיים ליכי ומופר ליכי ולא תחול ההקמה אא"כ חלה ההפרה כתב ה"ר אליעזר ממיץ דהוי הפרה וי"א דחלו שניהם ולא ידעינן אם הוקם אם הופר ולחומרא הוי קיום וכן הוא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל: אמר לה בבת אחת קיים ליכי ומופר ליכי אין כאן לא הקמה ולא הפרה אמר לה קיים ליכי היום או שאמר מופר ליכי למחר או קיים ליכי שעה אחת ומופר ליכי אחר שעה בכולהו מיבעיא אי הוי הפרה ולא איפשיטא ולחומרא והוי קיום והרמב"ם כתב קיים ליכי ומופר ליכי ולא תחול הקמה אא"כ הלה הפרה הוי מופר קיים ומופר ליכי בבת אחת ה"ז קיום קיים ליכי היום ה"ז קיום לעולם מופר ליכי למחר אינו מופר אמר לה קיים לך שעה אחת ועבר היום ולא הפר ה"ז קיום אמר לה קיים ליכי שעה אחת וכשעברה השעה הפר לה ה"ז ספק וא"א הרא"ש ז"ל כתב כסברא ראשונה: קיים נדרי אשתו או בתו ונתחרט נשאל לחכם על הקמתו ומתיר לו ויש לדקדק אם צריך לשאול ביום שמעו דאיכא למימר דלא גרע משתיקה ומיהו נראה כיון שאינו יכול להפר הוי כמי שאינו יודע שיכול להפר שאין שתיקותו קיום אם הפר אפי' אחר כמה ימים ומ"מ צריך שיפר ביום שאלה שהוא לו כיום שמיעה הפר ונתחרט אינו יכול לשאול על חרטתו אמר לה קיים ליכי ב"פ ונשאל על הראשון הב' חל האשה שנדרה והתפיס אחר בנדרה או שאסרה עליה ככר בנדר ואחר התפיס בו והפר לה הבעל או האב היא מותרת והמתפיס בה אסור שאין הבעל והאב עוקרין הנדר מעיקרו כמו החכם נדרה היא והתפיס בה הבעל או האב שוב אינן יכולין להפר דהוי כקיום נדר הוא והיא התפיסה בו מיפר שלה ושלו קיים: אלו דברים שהבעל מיפר לאשתו נדרים שיש בהן עינוי נפש ודברים שבינו לבינה אלא שהדברים שיש בהם עינוי נפש כשמתירן לה מותרת בהן לעולם ודברים שהם בינו לבינה אין ההתרה אלא לעצמו כל זמן שיש לו בו תועלת דהיינו כל זמן שהיא תחתיו ולאחר שתתגרש כל זמן שלא תנשא שאפשר שתחזור אליו אבל לאחר שתנשא חל הנדר גם לדידיה ודברים שאינן עינוי נפש ואינן בינו לבינה אינו יכול להפר וכתב ה"ר אליעזר אבל הוא מתירן כשאר חכם ומ"מ אם אמרה לו להתיר נדרה אינו יכול לקבץ ג' אחרי' שיתירו לה שאינה רוצית שיתפרסם הדבר שנדרה אא"כ מצא שלשה מקובצים אז אומר להן שהיא מתחרטת ויתירו לה וא"א הרא"ש ז"ל כתב שאין הבעל מתיר אפי' כשאר חכם מפני שאשתו כגופו ואין אדם מתיר נדרי עצמו וכ"כ הרמב"ם וכתב עוד אע"פ שאין אדם עושה שליח לשאול על נדרי עצמו הבעל נעשה שליח להשאל על נדרי אשתו ובלבד שמצא שלשה מקובצים אבל הוא לא יקבצם תחלה ואני כתבתי למעלה שכל אדם יכול לעשות שליח להשאל על נדרו: דין האב עם בתו ככל דין הבעל עם אשתו חוץ מזה שהאב יכול להפר לבתו כשאר חכם שהרי נשאלין לקרובים והרמב"ם כתב שהאב מיפר לבתו כל עניני נדרים ולא נהירא וה"ר יחיאל חילק קודם שנתארסה מיפר כל נדריה אבל נתארסה מת הבעל וחזרה לרשותו אז אינו מיפר אלא נדרי עינוי נפש וא"א הרא"ש ז"ל לא חילק בזה: אי זו דברים שיש בהן עינוי נפש כגון רחיצה קישוט כיחול ופירכוס כגון שנשבעה שלא תרחוץ או שלא תתקשט או שאמרה הנאת רחיצה וקישוט עלי אם ארחץ או אתקשט אפי' לא תלתה אלא ברחיצה וקישוט של היום ואיפשר שלא תרחץ ולא תתקשט היום ולא תיאסר אפ"ה הוי עינוי נפש אע"פ שאין הנדר אלא ליום א': אמרה קונם פירות עולם עלי או אפילו פירות מדינה אחת או אפילו אסרה עליה פירות של איש אחד לבדו הוי עינוי נפש ואפילו אינו חנוני ומיפר לה והיא מותרת לעולם והרמב"ם כתב שאינו עינוי נפש אלא דברים שבינו לבינה ואינו מיפר לה אלא בעודה תחתיו ומסקנת א"א הרא"ש ז"ל כסברא ראשונה ואפילו נדרה ממין שהוא רע לה ולא טעמה אותו מעולם הוי עינוי נפש ומיפר לה והיא מותרת לעולם: נדרה משני ככרות ביחד על אחת מצטערת אם לא תאכלנו ועל השני אינה מצטערת מיפר לאותו שמצטערת עליו ולא לשני ודוקא שהפר בסתם אבל אם הזכיר א' בפירוש לא הוי הפרה כדפרי' לעיל: אמרה קונם שאני נהנה לבריות כתב א"א הרא"ש ז"ל שאינו עינוי נפש אלא דברים שבינה לבינו ואינו מיפר לה אלא בעודה תחתיו ונראה שהוא עינוי נפש ומיפר לה לעולם לא הפר לה מותר ליהנות מהבעל בל זמן שהיא תחתיו שאינו בכלל הבריות ולאחר שתתגרש חל הנדר גם עליו וא"א לה ליהנות אלא מלקט שכחה ופיאה: ואלו הדברים שבינה לבינו כגון תשמיש וכיוצא בו דברים שגורמים איבה בינו לבינה וכגון שאסרה הנאתו עליה שאמרה הנאת תשמישך עלי אבל אם אמרה הנאת תשמישי עליך א"צ להפר שהיא משועבדת לו וכן הוא שאמר הנאת תשמישי עליך אינו נדר אבל אם אומר הנאת תשמישך עלי הוי נדר ואם אמרה קונם תשמישי על כל העולם יפר חלקו ותהא מותרת לו עד שתתגרש ואז אסורה לו ג"כ אמרה קונם שאיני נהנה לאבא ולאביך אם אני עושה לך או קונם שאיני נהנה לך אם אני עושה לאבא ולאביך יכול להפר מיד אע"פ שלא חל הנדר עדיין אע"פ שחכם אינו מתיר הנדר עד שיחול בעל מיפר אפילו קודם שיחול ודברים אלו הוי דברים שבינו לבינה שגנאי הוא לו שנאסר בהנאת אביה ואביו אם עושה לו וכן מה שאינה רשאי לעשות לאביה ולאביו כדי שלא תיאסר עליו הלכך אינו מפר לעולם אלא בעודה תחתיו: אמרה קונם שאיני עושה ע"פ אבא וע"פ אביך או ע"פ אחי וע"פ אחיך אינו יכול להפר שאינה משועבדת להם: קונם שאיני עושה על פיך יפר אע"פ שהיא משועבדת לו שמא יגרשנה ואז יחול הנדר ולא יוכל להחזירה הלכך קרינן ביה השתא דברים שבינו לבינה וכגון שאמרה יקדשו ידי לעושיהן שאל"כ אינה יכולה לאסור מעש' ידיה לפי שלא בא לעולם נדרה שלא תתן תבן לפני בהמתו אינו יכול להפר לפי שאינה משועבדת לו ופי' רש"י דדוקא לפני סוסו וחמורו משום רביעה אבל חייבת ליתן לבקרו ורב אלפס פי' שאין חילוק בין סוס וחמור לבקר אלא שהיא חייבת ליתן לפני בהמתו המיוחדת לו למרכבתו נדרה שלא לרחוץ פניו ידיו ורגליו או שלא למזוג לו הכוס ושלא להציע לו המטה א"צ להפר לפי שמשועבדת לו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |