יד אברהם/יורה דעה/רלד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
סי' רל"ד סעיף א' בהג"ה
עד ששה חדשים אח"כ כו'. ואף אם השנה מעוברת מ"א ס"ס תקע"א. ויש לה"ר מכתובות (דף ל"ט):
בענין חרם ונדוי בימים הקדמונים אי הוי מה"ת עי' בשו"ת נודע ביהודה חי"ד דמסיק דגם הר"ן חזר וכ' דאינו מה"ת וה"ה נדוי שכתב הרמב"ן שאינו אלא מד"ק וע"כ הולכין בספיקו להקל דד"ק לא עדיף מהל"מ דספיקו להקל. (אלא שמחלק בין חרם שב"ד היו גוזרין ובין מה שקיבל ע"ע בחרם דזה הוי ד"ת וכבר הקדימו הראנ"ח בתשו' מים עמוקים סי' נ"ה) וכ"כ גם בשו"ת טור האבן ס"ס ל"ה. וכ"מ בשבת פ"ג וברמב"ם פ"ו דאה"ט דאזיל לקולא בענין. טומאת עבודת כוכבים משום דהוי מדרבנן ומשמע דד"ק הוי כדברי סופרי' שהרי טומאת עבודת כוכבים ילפי' בפ' ר"ע מד"ק. אך דבר זה אינו לפמ"ש השאגת ארי' בספרו טורי אבן פ"א דמגילה דד"ק כד"ת הוו ואזלי' בספיקו לחומרא והביא ראי' מהא דאי' בפ"ד דפסחים דט"ב ספקו אסור. וכ"מ ממ"ש בח"ר בשבת (דף י"ד). וכן נ"ל לה"ר מהא דאמר במגילה קטן הייתי ואין מביאין ראיה מהקטן גבי קריאת מגילה ואי איתא דד"ק הוו כד"ס אמאי אין מביאין ראיה מעדות קטן הא בדרבנן קיי"ל דנאמן להעי' בגדלו מה שראה בקטנו כדאי' בספ"ב דכתובות אלא ש"מ דד"ק הוו כד"ת וא"כ מחמירין בספיקו. וכן יש לה"ר מהא דבכמה דוכתי בש"ס קרי לקראי דד"ק דאורייתא כדאיתא בכתובות (דף נ"ב) וגיטין (דף ל"ו) וחולין (י"ז) וכ"מ בב"ב (דף ק"ס ע"ב). ונדרי' (דף ל"ז ע"ב) ובעבוד' כוכבים (דף נ"ב ע"ב) ור"ה (דף י"ט) ומה"ט מחמירין בספיקן ומיהו היינו דוקא המפורש בד"ק בהדיא ולא מאי דנלמד מדרשא. וההיא דשבת לא הוי רק אסמכתא ואינו מפורש בדברי קבלה. ומה שהקשה על זה הכ"מ בה' מגילה מדברי הרמב"ם שם בפ"ג שכתב דמצות קריאת מגיל' היא מדברי סופרי' והלא זה דברי קבלה מפורשים כבר יישבתי בתי' להרמב"ם שם דקריאת המגילה ג"כ אינו מפורש אלא מדרשא דנביאים גופייהו שתיקנוה ילפי לה בק"ו ומה מעבדות לחירות אמרו שירה ממיתה לחיים לא כ"ש כדאי' במגילה (דף י"ד) ודמי לכל מילתא דילפי' מדאורייתא בק"ו ומקרי ד"ס. וכן כל דבר הנלמד בי"ג מדות קרי להו ד"ס כדמבואר ברמב"ם ריש ה' אישות ולא עדיפא קריאת מגילה דילפי בק"ו משאר י"ג מדות. ועוד דאיכא למ"ד דלא ניתנה לכתוב. אבל הניתן לכתוב לכ"ע י"ל דהוי כד"ת. ועוד דאף השירה גופה שאמרו על הים משה בעצמו עלה בלבו וכפירש"י בחומש אבל לא מצינו שנצטוה ע"ז וא"כ לא עדיפא שירה משאר תקנות דמשה שלא נקראו ד"ת רק תקנות משה כדאי' שלהי מגילה ובס"פ מרובה. וכה"ג כתב ג"כ הרמב"ם בריש ה' אבל. וא"כ דיו לבא מה"ד להיות כנדון ולא עדיפא קריאת מגיל' משיר' דמשה. והא דקרי הרמב"ם ד"ס לעונג וכבוד שבת בה' שבת אעפ"י דמפורשין הן בנביא י"ל דמ"מ לא נתפרש מה הן הכבו' ועונג רק מד"ס:
ובענין נדרים או שבועו' אי חיילו ע"י שליח כגון שאמר לשליח דור או השבע בעבורי אי חל על המשלח. הנה בנ"ב מ"ק כתב שלא מצא מפורש אלא דמוכח דשפיר אמרי' בזה דשלוחו כמותו דאל"כ קשה אמאי מצינו תנאי בשבועה הא ממשפטי התנאים שיהי' המעשה ביכול ע"י שליח ואם א"א ע"י שליח בטל התנאי א"ו שיכול לאסור בשבועה ע"י שליח. ובס' בית מאיר על אה"ע סי' ק"כ השיג על הנ"ב שנעלם ממנו מ"ש הרמב"ן בב"ב בפשיטו' דנזירו' א"א ע"י שליח ואפ"ה שייך בו דין תנאי ואע"ג דל"ד לתנאי דב"ג וב"ר שאפשר ע"י שליח דהיינו דוקא בין אדם לחבירו משא"כ בדבר שבינו למקום בכל ענין הוי תנאי וא"כ ה"ה נדרים ושבועות אין ע"י שליח והטעם אי משום דהוי כמו שליח לד"ע דהא הנשבע והנודר נקרא חוטא והתוספות בפ"ק דב"מ כתבו דגבי שליח לד"ע בטל השליחות. א"נ הטעם דנדר ושבועה א"א ע"י שליח משום דכתיב מוצא שפתיך תשמור וכתיב לבטא בשפתים והוי כמצוה שעל גופו כמו הנחת תפילין שא"א ע"י שליח. וגם בהגהת מרדכי דכתובות איתא דנדר אי אפשר ע"י שליח ותירץ שם הא דיש בו דין תנאי מט"א דלא בעינן דומיא דב"ג וב"ר אלא היכא דאיכא מעשה משא"כ נדר א"א דיבור בעלמא מתבטל ע"י תנאי אעפ"י שא"א ע"י שליח. זהו תוכן ד' הב"מ הנ"ל. ולא ראה דברי בעל נ"ב בעצמו במהדורא תניינא חי"ד סי' קמ"ז שהרגיש בעצמו מדברי הרמב"ן וגם הוכיח כן מדברי התוס' בפ"ק דנזיר שאינן ע"י שליח. ונראה דכן עיקר ודלא כבנו של הנ"ב שהביא ראי' נגד דעת התוס' והרמב"ן והוכיח דישנן ע"י שליח מסוגיא דשבועות (דף ל"ד ע"ב) דאמר שם אדגמר ר"ש שבועו' הפקדון ממעילה נגמר מעדות ומשני מסתברא ממעילה הל"ל כו' עד הנך נפישין. ואי איתא דאם אמר לשלוחו צא השבע בעבורי ל"ח עליו השבועה לחייבו בקרבן א"כ איכא חדא דל"ד שבועת הפקדון למעילה אלא דמיא לשבועת עדות. דהא מעילה איתא ע"י שליח לחייב המשלח בקרבן דגמרי' חט חט מתרומה דישנה ע"י שליח. ושבועת הפקדון ליתא ע"י שליח לחייב המשלח וא"כ אכתי קשה דה"ל לר"ש למילף פקדון מעדות א"ו דגם שבועה איסור ע"י שליח עכ"ד וא"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |