כף החיים/יורה דעה/לח

כף החיים ‏ יורה דעה לח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] ריאה שנמצא בה כל שהוא שחור כדיו. קורט דיו יבש והוא שחור. רש"י חולין מ"ז ע"ב. וכ"כ הר"ן. שמ"ח או' ה' מיהו הפת"ב או' ז' כתב דאף אם המראה שחוזר כמראה דיו לחה ג"כ יש להטריף ועיין באו' שאח"ז.

ב

ב) שם. שחור כדיו. ובזה לא מטריף כ"א כדיו ממש אבל אם נוטה קצת לשחור יש להכשיר רק דאין אנו בקיאין היאך שחרורית דיו שלהם ולכן בהפ"מ כל שאינו שחור כזפת לא מקרי שחור כדיו וכשרה ובדליכא הפ"מ יחמיר יותר. שמ"ח שם. והיינו שיעמיד זפת בצדו ורואה להדיא שעדיין לא הגיע לשחרירותו של זפת וש להקל בהפ"מ ובדליכא הפ"מ יחמיר קצת יותר. תב"ש או' ז' לב"ש או' ט' בי"צ ח"א או' ד' ובעמ"ז שם או' יו"ד. וכ"כ בספרו אי"צ סי' כ"ה או' ד' ובלק"י שם או' ח' חכ"א כלל י"ב או' א' מז"ה סי' ל"ה או' א' זב"ר סי' י"ד או' ד' מנ"י ענף א' או' ו' זבחי צדק או' א'.

ג

ג) ואם נמצא מראה שחור על הבועא כתבנו לעיל סי' ל"ז או' ך' קחנו משם.

ד

ד) ועופות שמראה שחור על מקום הריאה שלהם ולדקות הקרום א"א להבחין אם הקרום נקי מהמראה הו"ל כרעותא מחיים דלא שייך נשחטה הותרה וטרפה. ואף אם נשתהה האווז כמה ימים אח"ש ונצרר הדם תחת העור ולפ"ז י"ל אין רעותא מחיים ונשחטה הותרה מ"מ כיון דאין בירור שיכול להיות כן רק אחר שחיטה א"א להתיר ספק דאו' כי מראה שחור מפורש בש"ס לאיסור. דע"ק או' ב' זבחי צדק או' ג'.

ה

ה) שם. או למראה בשר וכו' יש מראות שאם נתהפכה לאותו מראה טרפה דק"ל לחז"ל דכל שנראה בעורה מראה זה כבר נתקלקל העור ועתידה לינקב ומטעם זה אפי' רק משהו נשתנה למראה זה הו"ל כניקב משהו וטרפה. ויש מראות (לקמן סעי' ד') שאפי' נשתנית כולה לאותה מראה או בכמה מקומות כשרה דק"ל. לחז"ל דהדרא ברי ואפי' יש בה הרבה מראות משונות זו מזו וכולם ממראות הכשרות ה"ז כשרה. שמ"ח או' א' פת"ב או' א' מנ"י ענף א' או' א'.

ו

ו) וסי' למראות הפוסלות אל תאכלו ממנו מבש"ל. מוריקא. בשרא. שחור. לבן. שמ"ח או' ב' ועוד סי' אחר עשרון תעשה לכב"ש. לבן. כרכום. בשר. שחור. פת"ב או' ב' וסי' למראות הכשרות עיין לקמן או' נ"א.

ז

ז) שם. או שהיא דומה למראה הבשר. יש בשר שנוטה לאודם ויש שנוטה לירוק גע"ל הכל לפי שומן הבהמה וכחישותה או לפי שנותיה וצריך להבחין שלא יהא המראה נוטה לשום מין בשר ואע"ג דאדום ממראות הכשרות הוא כמ"ש לקמן סעי' ד' צריך להבחין אם אין אדמומות זו דומה למין בשר. שמ"ח או' ד' זב"ת או' ג' חכ"א שם. פת"ב או' ה' בי"צ שם או' ג' אי"צ שם או' ג' מנ"י שם או' ה' זבחי צדק או' ד' ולכן אין להכשיר במראות אדומות כ"א ע"פ בודק בקי ואחר ראות עיני המורה בדקדוק היטב. פת"ב שם. בי"צ שם בעמ"ז או' ה' אי"צ שם בלק"י או' ה' זבחי צדק שם. ומנהגינו כשיש מראה בשר שנביא מבשר אותה בהמה שנמצא בה המראה ונקיף ובזה יצאנו מידי כל חשש. זבחי צדק שם.

ח

ח) ונראה דבבשר חי קאמרינן. שמ"ח שם. פת"ב שם. ביא"ב בלב"ת או' ב' בי"צ בעמ"ז שם. אי"צ בלק"י שם. מז"ה סי' ל"ה או' א' קומץ כלל כ"ו או' ה' זב"ר סי' י"ד או' ג' מנ"י שם. וסי' וביום הראות בו בשר חי יטמא. ביא"ב בלב"ת שם. זב"ר שם במוספים או' ג' זבחי צדק או' ה' וכתב וכן נוהגין בעיר בגדאד יע"א דמדמין בבשר חי.

ט

ט) שם. או שהיה דומה למראה הבשר. הרז"ה והרשב"א בתה"ב הארוך סוברין דאי במשמוש דומה לבשר אעפ"י שמראיה טובה טרפה ולזה הסכים הב"ח ובשעת הדחק יש לסמוך על פסק המחבר להקל. פר"ח או' א' אמנם התב"ש או' ה' כתב על דברי הפר"ח הנז' ואני לא שמעתי מעולם מאן דחש להא אפי' בלא שעת הדחק דאין כן דעת הבה"ג וכל הפו' המפורסמים ולא מטרפי כ"א קשה משמושו כעץ כמ"ש סי' ל"ו יעו"ש. וכן הסכים הלב"ש או' ח' ובהגהתו לשמ"ח או' ד' ועי"ש באו' ח' מה שתמה על דברי שה"מ או' ב' וכתב שדבריו מופרכים יעו"ש. וכ"כ הער"ה או' ג' בשם כמה פו' זב"ר שם בתמידים או' י"ט. זבחי צדק או' ו' וכתב וכן מנהג עיר בגדאד יע"א ועיין לקמן או' ק"ז.

י

י) שם. בין שהיא כמראה חלמון ביצה. בין חי בין מבושל. ש"ך סק"ג. כנה"ג בהגב"י או' ו' פר"ח או' ג' לה"פ או' ה' תב"ש או' ג' שפ"ד או' ג' זב"ת או' ה' פת"ב או' ג' קומץ או' ג' זב"ר שם בתמידים או' ח' מנ"י שם או' ג' זבחי צדק או' ז'.

יא

יא) שם. בין שהיא כמראה כרכום. בין כרכום גופיה בין כהדברים שנצבעים ממנו. ש"ך סק"א. פר"ח או' ד' לה"פ או' ג' בל"י או' ב' כריתי או' ב' שפ"ד או' א' זב"ת או' ו' חכ"א כלל י"ב או' א' פת"ב או' ג' ביא"ב בשפ"ז או' ב' זב"ר שם בשמידים או' ז' מנ"י שם או' ג' זבחי צדק או' ח'.

יב

יב) כרכום הרבה פירושים נאמרו בו י"א דכרכום מוריקא הנקרא !חריח ונקרא עצפור ובלשון ערבי זעפרן וי"א דהוא הכרכום המפורסם שמשתמשים. בו במאכלים וי"א שצובעים בו הבגדים שמבואר כ"ז בתב"ש או' ב' וסיים דלכל הדעות כעין מוריקא דפסלינן היינו נוטה לירוק געל אעפ"י שנראה בו מעט אדמימות אבל אם אין בו מראה ירקות אין לאסור יעו"ש. ומ"ש זבחי צדק או' ט' דמנהגם להטריף בכל מין כרכום היינו נמי דיש בו מראה ירקות והוא פשוט.

יג

יג) וכן כשותא יש בו כמה פירושים דבבדיקות מהרי"ו שנכתבו במהרי"ל כתב דהיינו גע"ל בלשון אשכנז והרמב"ם כתב בפי' המשנה שהוא עשב הצומח בין החטים ובערוך פי' שער של קשואים קטנים ובשם הגאון פי' שהוא כמין חוטין ירקרוקים שפרים ומסתבכים בקוצים כמ"ש כ"ז בכנה"ג הגב"י או' ד' ופר"ח או' ה' והתב"ש או' ד' כתב שכשותא דהכא היינו שקורין האפי"ן בל"א ונותנין אותו לתוך השכר יעו"ש. וכ"כ השו"ג או' ד' וסיים שם הפר"ח דלענין דינא נקטינן ככולהו פירושי לחומרא. וכ"כ השו"ג שם. זב"ת או' ז' שה"מ או' ו' והתב"ש שם כתב דלא צריך למימר לדידן דמטריפין כל מראה ירוק גע"ל דודאי כל הפירושים מודים דירוק גע"ל בעינן.

יד

יד) שם. בין שהיא כמראה כשותא. הוא ג"כ צבע גע"ל. וכתבו הפו' והאחרונים דירוק כזהב או כשעוה או ככנף של טווס או כהורקת פני האדם החולה שנקראת בל"א גע"ל זוכ"ט הכל הוא מין ירוק גע"ל וטרפה וה"ה דגע"ל כאתרוג דדינו כשעוה וטרפה. ש"ך סק"ב. וכ"כ הט"ז סק"א. כנה"ג בהגב"י או' ח' בל"י או' ג' וכתב להשיג על הלה"פ שכתב דאפשר לסקל בהורקת פני אדם. כריתי או' ג' שמ"ח או' ב' פת"ב או' ג' ביא"ב בשפ"ז או' ג' בי"צ שם או' ב' אי"צ שם או' ב' חכ"א שם. ענ"ה סי' י"ז או' ב' קומץ שם או' ג' זב"ר שם או' ב' מנ"י שם או' ג' זבחי צדק או' י"א. ועיין לקמן או' צ"ו.

טו

טו) שם. ויש מי שאומר דהיינו שהיא כעין חריות וכו' כ"כ הרמב"ם פ"ז מה"ש נמצאת כעין חריות של דקל אוסרין אותה מספק שזה קרוב למראה האסור. והב"ד ב"י ולכן כתב זה בש"ע בשם יש מי שאומר. והנ"מ דאם נתערב חתיכה א' מבהמה זו עם חתיכה מבהמה כשרה ואח"כ נפל מתערובת זו למקום אחר דיש להכשיר מטעם ס"ס דשמא מכשרה נפל ואת"ל מבהמת הספק שמא גם זו כשרה היא. קומץ שם בעשרון או' ט' ודוקא אם בקי ויודע בודאי שמראה ריאה זו ממש כחריות של דקל אבל למי שאינו בקי לא נחשב לספק דכל ספק מחמת מיעוט הכרה הו"ל כודאי. שמ"ח או' ג' לב"ש או' ד' בי"צ שם בתה"ב או' א' זבחי צדק או' י"ג. ומ"מ אנו לא מחשבין לס"ס דהוי ספק חסרון ידיעה שא"א בקיאין. מש"ז סוף או' א'.

טז

טז) שם הגה. וי"א דאף אם היא כלובן ביצה טרפה. ודוקא אחר שנתבשלה אבל בעודה חיה אינה רק זהרורית וצלולה ולא לבן. ש"ך סק"ג. והב"ח כתב דעל לבנות קליפה החיצונה הקשה קאמר שאם היא לבנה כ"כ טרפה. והפר"ח או' ו' כתב כלבנונית קרום ביצה. והב"ד התב"ש או' ח' וכתב דאין נ"מ בכל אלה לדידן דכיון דאמרו בגמ' כבקעת עץ טרפה ואנן אין אתנו יודע באיזה עץ שיערו לכן יש להטריף כל אשר לבן בו וכל מראות הנז' בכלל. וכ"כ הפר"ת או' ג' דכיון דלא בקיאינן בגווייהו לזה מטריפינן כל מין לובן. וכ"כ שה"מ או' ח' חכ"א כלל י"ב או' א' פת"ב או' ט' בי"צ שם או' ה' אי"צ שם או' ה' מז"ה שם ביס"ה או' ה' קומץ שם או' ז' זב"ר שם או' ה' מנ"י שם או' ז' זבחי צדק או' י"ד.

יז

טוב) ואפי' נוטה קצת ללובן טרפה. ומיהו נ"ל בלבן בריאה יעמיד בצדה בקעת עץ אם דומה ממש הוי ודאי טרפה ואם אין דומה לא הוי רק ספק טרפה. לב"ש בהגהתו לשמ"ח או' ו' ביא"ב בלב"ת או' ה' וכתב ונ"מ לס"ס. בי"צ שם בתה"ב או' ג' זב"ר שם במוספים או' ה' מנ"י שם. זבחי צדק או' ט"ו ואו' ט"ז.

יח

חי) מראה לבן דאחר שקלפו עורות הריאה ונתייבשו סר מראה הלובן אחר היבוש לא מהני וטרפה דהבהמה בחיים בלי יבוש. דע"ק סוף או' ד' מק"מ או' ח' זבחי צדק או' י"ז.

יט

יט) אם אין המראה שחור ממש ולא לבן אלא כמראית בגד לבן שנפל עליו אבק שהוכהה לבנונותיו אין להטריפו מטעם מראה שחור רק מטעם מראה לבן והוא ספק טרפה ואם יש עוד ספק אחר יש להקל מטעם ס"ס. פת"ב או' ז' מק"מ או' ד' ביא"ב בלב"ת סוף או' ב' מנ"י מם או' ו' זבחי צדק או' י"ח.

כ

ך) כבשים שע"ג ריאה דידהו זהרירות מראה לובן וחתכו וכל מה שמעמיק בבשר המראה יותר לבנה טרפה אלא א"כ יקלוף העור ותהיה נקיה ואז תולין שהלובן שבבשר היה מזהיר דרך העור. תשו' חת"ס סי' ל"ד. פ"ת או' ב' מק"מ או' ח' ומשמע מדבריו אף שכבר חתך בעור ובשר במקום הלובן מהני לקלוף ולבדוק ולא חיישינן שמא במקום החתך היה הלובן גם בעור גופיה. מק"מ שם.

כא

כא) [סעיף ב'] כל אלו המראות אינם פוסלות עד שנופחים אותה וממרס בה וכו' וטעמא משום דשמא שום ליחה היא על הריאה שמשנה מראיתה וכשימרס בידו עליה תעבור ותשאר הריאה בגוונא הטבעי. ב"י. ואם אחר שמירסו בה ונפחוה וחזרה למראה מותר ואירע שבצבצה דהיינו שבדקוה במים או ברוק ובצבצה כשרה דאנו תולין דמחמת המשמוש ניקבה וכן נוהגין בשאלוניק"י שבאיזה מקום שיעשה בצבוץ חוץ למקום הספק תולין לומר שנעשה הנקב במשמוש היד. כנה"ג בהגב"י או' כ"ח. שו"ג או' ז' וכתב וכן המנהג עד היום מעשים בכל יום. זב"ת או' י"ב. זבחי צדק או' י"ט וכתב וכן המנהג בעיר בגדאד יע"א.

כב

כב) שם. אם נשתנית למראה המותר מותרת. ורש"ל פא"ט סי' ט"ל כתב שצריך להחזיר דוקא למראה ריאה ממש אבל הש"ך סק"ד כתב בשם כמה פו' כדברי הש"ע דאפי' חוזרת למראה המותר בלבד כשרה. פר"ח או' ח' פר"ת או' ד' לה"פ או' ו' חכ"א שם או' ב' זב"ת או' י"ב. שו"ת נוב"י חי"ד סי' יו"ד. זבחי צדק או' ך' וכתב וכן מנהגם בעיר בגדאד יע"א. מיהו הכרתי או' ה' כתב דבמקום שאין הפ"מ יש להחמיר. וכ"כ השמ"ח סוף או' י"ב ובתב"ש או' ט"ו. פת"ב או' נ"ג בי"צ ח"ב בתה"ב או' ב' קומץ שם או' ט' זב"ר סי' ט"ו בתמידים או' כ"ה. מנ"י ענף ב' או' ג'.

כג

כג) מראה האסורה העולה בנפיחה למראה המותר אף שלא הוזכר בגמ' יש להכשיר. נוב"י שם. מחב"ר או' ה' זבחי צדק שם. והיינו לדעת המתירים בחזרה למראה המותר אף שאינו מראה ריאה כמ"ש באו' הקודם.

כד

כד) שם. אם נשתנית למראה המותר מותרת. ואפי' אם אח"כ כשנחה מנפיחתה חוזרת למראה האסורה וכל זמן שהיא נפוחה אין בה מראה אסורה כשרה דכל מידי דמשערינן בה כשהיא נפוחה משערינן דבחייה נפוחה הריאה שלה. שמ"ח שם. זב"ת שם. פת"ב או' נ"ה. ביא"ב בלב"ת או' ו' בי"צ שם בעמ"ז או' יו"ד. קומץ שם. זב"ר סי' י"ד או' ו' מנ"י שם או' א' זבחי צדק או' כ"ג. והיינו לשמ"ח ודעמיה דוקא בהפ"מ כיון שלא חזרה למראה ריאה ולשאר פו' אפי' בלא הפ"מ כמ"ש לעיל או' כ"ב.

כה

כה) ואם נמצא בה מראש פסולה ואירע שלא נפחוה טרפה ואין תולין לומר דילמא אם נפחוה היתה חוזרת למראה מותר. שמ"ח שם. פת"ב שם. ביא"ב שם. בי"צ שם או' ח' קומץ שם או' יו"ד. זב"ר שם במוספים או' ו' מנ"י שם או' ב' זבחי צדק או' כ"ד.

כו

כו) ואם אין בה מראה כלל או שיש בה מראה המותר ונפחוה וחזרה למראה האסור טרפה מה"ט דאחר נפיחה משערינן. שמ"ח שם. מש"ז או' א' פת"ב שם. ביא"ב שם. בי"צ שם. זב"ר שם או' ו' קומץ שם או' ט' ענ"ה סי' י"ז או' ה' זבחי צדק או' ר"ז. ומיירי שנפחוה כדרכה אבל אם נפחוה יותר מדאי וחזרה למראה האסור כשרה דאמרינן דבחייה לא היתה נפוחה כ"כ אבל אם נפחוה יותר מדאי ונקרע הקרום הוי טרפה ממ"נ כמ"ש הש"ך לעיל סי' ל"ו מש"ז שם. לב"ש בהגהתו לשמ"ח שם. בי"צ שם בעמ"ז או' י"ב. קומץ שם ובעשרון או' ך' זב"ר שם בתמידים או' ל"ו. זבחי צדק או' כ"ח. ועיין לקמן או' כ"ט.

כז

כז) ואם רואין בה מראה המותר צריך לנפחה דכיון דחזינן רעותא צריך בדיקה לכתחלה ואם לא נפחוה יש להכשיר בהפ"מ. שמ"ח שם. מש"ז שם. פת"ב או' נ"ד. בי"צ שם בתה"ב או' ב' מנ"י ענף ג' או' א'.

כח

כח) אם נמצא בה מראה פסולה וע"י שנפחוה יותר מכדרכה הלכה המראה וחזרה למראה ריאה יש להכשיר אבל אם מחמת נפיחה זו ג"כ לא חזרה רק למראה מותר יש להטריף. פת"ב או' נ"ו. קומץ שם או' י"א. זב"ר סי' י"ד בתמידים או' ל"ד. מנ"י ענף ב' או' ד' זבחי צדק או' כ"א ואו' כ"ב. מיהו דעת המק"מ או' י"ב דגם בחזרה למראה מותר יש להכשיר והשיג על דברי הפת"ב הנז' והב"ד זבחי צדק או' כ"ב וכתב דיש לסמוך עליו בהפ"מ או שעת הדחק.

כט

כט) ואם צריך לנפחה משום רעותא המטריף כגון להעלות חו"מ לבועא בשפולי וכדומה והרעותא ההיא לא הלכה כ"א ע"י נפיחה שיותר מדאי ואז נראה בה ג"כ המראה פסולה טרפה ממ"נ. קומץ שם או' י"ב. זבחי צדק או' כ"ח. ועיין לעיל סוף או' כ"ו.

ל

ל) ריאה שנמצא בה מראה פסולה בהרבה מקומות חזרו למראה כשרה לא סגי בהכי להכשירה אלא צריך לבדוק כל מראה ומראה ולמרס בה עד שתחזור למראה כשרה דכיון שראינו רעותא אינו מועיל בדיקת ב' וג' מקומות שחזר למראה כשרה להיות ראיה על השאר ואם לא בדק הכל טרפה. יד שאול הנד"מ סביב הש"ך. ומ"ש בתשו' הר הכרמל להכשיר בבדקו ג' מקומות בלבד כתב עליו מק"מ או' י"ט דאינו מחוור. זבחי צדק או' כ"ט.

לא

לא) שם. אם נשתנית למראה המותר מותרת. וכ"ש אם ע"י מירוס לבד בלי נפיחה חזרה למראה ריאה דכשרה רק צ"ל נפיחה לראות שמא תחזור בנפיחה למראה פסולה. וכן אם בנפיחה לא סר המראה ואחר מירס וסר המראה מהני. מק"מ או' י"ג. זבחי צדק או' כ"ו.

לב

לב) ריאה שנחתכה ונמצא בחלק ממנה ממראות הפסולות מותרת מטעם ס"ס שמא כשהוציאוה מן הבהמה לא היה בה זה המראה שידוע שמשתנה מראה שלה ואת"ל שהיה בה זה המראה שמא אם נפחנו אותה היתה חוזרת למראה כשר. הרשב"ץ בתשו' ח"ג סי' ל"ב. מחב"ר או' ז' ענ"ה סי' י"ז או' כ"ג. קומץ שם בעשרון או' כ"א. תו"ז סי' פ"ז או' י"א שבאו' מ' זבחי צדק או' ל' וכתב ודלא כהער"ה או' ה' שתמה על דברי הרשב"ץ הנז' יעו"ש. ולאו דוקא בחתוכה אלא ה"ה בשלימה כל שא"א לנפחה עתה היטב מחמת שנשתהה זמן רב ונתייבשו הקרומים ואינה עולה בנפיחה כדבעי לה יש להכשיר. עשרון שם.

לג

לג) יש ליזהר שלא להניח הריאה אחר שהוציאוה מהבהמה זמן רב בלי בדיקה לפי שאפשר שע"י ששולט בה אויר איזה זמן לפעמים ישתנה מראה פסול למראה כשר או להיפך ומ"מ אם שהתה ואח"כ מצא בה מראה כשרה אין חוששין לה שמא פסולה היתה ונשתנית מחמת שליטת האויר וכיוצא. פת"ב או' מ"ב. מק"מ או' ט"ו. זבחי צדק או' ל"א.

לד

לד) וכן אם נתעסקו ומשמשו בריאה זו בידים מלוכלכות או שבמקום שהיתה הריאה מונחת שם היה שם מין צבע כזה באופן שיש לתלות שעי"ז נקבע בריאה המראה ההיא יש להקל ולתלות בזה. פת"ב או' ס' מק"מ שם. זבחי צדק או' ל"ב וכתב והכל לפי ראות עיני המורה.

לה

לה) ואפי' אם ידוע שנפלה לאור יש להכשיר כל שחוזרת למראיתה ע"י נפיחה ומירוס בידים. פת"ב או' נ"ב. מק"מ או' י"ט. זבחי צדק או' ל"ג.

לו

לו) [סעיף ג'] יש מי שאומר וכו' כן דרך ב"י דסברא יחידית נמי כותב אותה בשם יש מי שאומר אעפ"י שאין בה פלוגתא וסברא זו כתבה ב"י רק בשם הרא"ה.

לז

לז) שם. אלא כשהשנוי בעור מחמתן וכו' והא דכתב לקמן וכן אם יש בה הרבה גוונים מאלו מראות הכשרות כשרה משמע הא מראות הפסולות פסולה מיירי נמי כשהשנוי בעור מחמתן. ש"ך סק"ה.

לח

לח) שם. אלא כשהשנוי בעור מחמתן וכו' וכ"פ כל האחרונים בבדיקותיהם והב"ח דהיכא דאין השנוי בעור מחמת המראות עצמן כשרות. ש"ך שם. פר"ח או' ט' פר"ת הו' ה' לה"פ או' ז' בל"י או' ו' זב"ת או' י"ג. חכ"א כלל י"ב או' ג' תו"ז סי' פ"ז או' ח' שבאו' מ'.

לט

טל) וכן אם המראה ע"ג טינר או בועא שהמראה פסולה הוא מחמת הטינר או הבועא כשרה. הרא"ה בס' בדק הבית. ב"ח. פר"ח שם. פר"ת שם. זב"ת שם. ענ"ה סי' י"ז או' י"ד. זבחי צדק או' ל"ד.

מ

מ) ואפי' הרבה מראות שנמצאז כן כשרה. קומץ כלל כ"ו או' ט"ז. זב"ר סי' ט"ז בתמידים או' ב' ור"ל דאפי' יש הרבה מראות פסולות והם מחמת מוגלא וכיוצא ואין השנוי בעור יש להכשיר. וכ"כ מנ"י ענף ב' או' ז'.

מא

מא) והיינו דוקא היכא שהוריקו המוגלא ושב מראה העור כמראה ריאה אבל אם אחר שהוריקו המוגלא עדיין יש בה מראות הפסולות טרפה. כנה"ג בהגב"י או' כ"ד. בל"י או' י"א. פר"ת או' ו' שמ"ח או' ט"ו. שה"מ או' י"א. ענ"ה שם. פת"ב או' ס"ב. בי"צ ח"ג או' א' אי"צ סי' כ"ז או' א' מז"ה סי' ל"ה או' ח' קומץ כלל כ"ו או' ט"ז. זבחי צדק או' ל"ו. ועיין לעיל סי' ל"ז או' ך' ולקמן או' מ"ג.

מב

מב) ומעשה שהיה על גב הריאה חוט עבה כשני חוטי סרבל וארוך כשיעור אצבע והיה בודק אותה במשמוש היד והיה בראש החוט בועא קטנה מלא מוגלא והרגישו שהיה בו דם כמו בגידי צואר וחתכו החוט למטה עד שיצא הדם לראות אם משתנה ללובן וכשיצא הדם הזה נשאר המראה ע"ג הריאה שחור והטריפו אותה. מהר"ץ או' ב' על מהרי"ו סי' י"ד. רש"ל פא"ט סוף סי' ט"ל. ט"ז סק"ד. כנה"ג שם. בל"י שם. תו"ז שם או' י"ג וכתב ועל כרחך דהשחרות שבקרום היה ארוך כתמונת חוט וכן באים מעשים בכל יום ובדקינן אם הוא בבשר הריאה והקרום נקי כשרה ואם הוא בקרום מטריפין עכ"ל. זבחי צדק או' ל"ז.

מג

מג) ואפי' אין מראה המוגלא או השער כמראה שהיתה בקרומים כגון שזה שחור וזה לבן מ"מ הואיל ואנו רואים שאין עתה מראה בקרום אמרינן שכך היתה מראית המוגלא או השיער דרך הקרומים אבל אם אח"כ לא הלכה המראה יש להטריף וכן אם לא בדק כנז' יש לאסור. שמ"ח שם. פת"ב שם. בי"צ שם ובעמ"ז שם או ג' אי"צ שם ובלק"י שם או' ד' מז"ה שם וביס"ה שם או' ט"ז. מיהו הלב"ש או' מ"ז ואו' מ"ט כתב דאם המראה הפסולות על הבועא או על המוגלא ונאבד ולא בדק הבועא או המוגלא כנז"ל באו' מ"א המקל בהפ"מ לא הפסיד. והב"ד הבי"צ שם בתה"ב או' ג' וכ"כ מנ"י ענף ב' או' ז' ועיין לקמן או' מ"ט בענין השער.

מד

מד) ואם היה ניכר מבחוץ שמראה זו מראה המוגלא הוא ולא מראה העור בין בבועא ובין בטינרי א"צ בדיקה. שמ"ח שם. בי"צ שם סוף או' א' קומץ שם או' י"ז. זבחי צדק או' מ"ד. מיהו פת"ב או' ס"א כתב דלכתחלה יש לבדוק אח"ז אם לא שהוא חכם מומחה ובקי. וכ"כ מז"ה שם או' ח' מנ"י שם או' ט'.

מה

מה) ואם כשהוריקו המוגלא מן הריאה הלכה מראם פסולה ולא חזרה למראה ריאה אלא חזרה למראה כשרה (כגון מראה כבד וכיוצא) אפ"ה כשרה דלא בעינן דוקא מראה ריאה אלא כיון שחזרה למראה מותר סגי. בל"י או' י"א. מש"ז סוף או' ד' לב"ש או' מ"ח. פת"ב או' ס"ט. בי"צ שם בתה"ב או' ב' שבאו' ג' אבל אם אחר הוצאת המוגלא נשאר קבוע בקרום מראה אדומה או אם נמצא בתחלה מראה אדומה ומוגלא תחתיו ואין המראה הולכת מהקרומים כלל שאף שאחר שמוציא המוגלא עדיין הקרומים אדומים כבראשונה יש להטריף לפי שהבועא שתחת המראה הרי היא כמכה בדופן נגד מראה אדומה שבקרומי הריאה שטרפה. פת"ב שם. בי"צ בתה"ב שם. ומ"ש זבחי צדק או' מ"א צ"ע.

מו

מו) וכן אם יש בועא תחת המראה הפסולה ויש לה כיס בפ"ע וקלף הקרומים של הריאה ומצא שהכיס של הבועא יש עליו המראה הפסולה כשר שאעפ"י שהיא נראית דרך הקרומים מ"מ בקרומים של הריאה עצמם אין שם מראה פסול. פת"ב או' ס"ג. בי"צ בתה"ב שם. זבחי צדק או' מ"ב.

מז

מז) וה"ה אם המראה טרפה אצל הבועא ולא ע"ג בועא דינא הכי דאם הוציאו המוגלא מהבועא וחזר למראה ריאה כשר אפי' אם מתחלה לא היה כלל מוגלא תחת המראה אבל אם לא בדק ונאבד טרפה לב"ש בהגהתו לשמ"ח או' ט"ו. בי"צ בתה"ב או' א' קומץ שם או' ט"ז. זבחי צדק או' מ"ה. וכן אם חזרה מראה זו שאצל הבועא למראה כשר כשרה. לב"ש או' מ"ח. קומץ שם. זבחי צדק שם.

מח

מח) אם יש מראה פסול ע"ג ריאה ולא הלך ע"י מירוס ומשמוש יפתח העור שהוא הקרום ואם אותו המראה הנראה על העור הוא בבשר דוקא והעור נקי מכל מראה כשרה. מטה יוסף. מחב"ר או' ב' ענ"ה שם או' כ"ב. זב"ש או' ג' תו"ז סי' פ"ז או' יו"ד שבאי' מ' וכתב וכן באו מעשים כזה לידי שהיה מראה שחור וקלפתי הקרום וראיתיו כמראה ריאה והשחרות נשאר על הבשר והכשרתי עכ"ל. והגם דהשמ"ח או' ט"ז כתב לאסור בזה כבר תמהו עליו האחרונים הלב"ש או' ס"ז וחכ"א כלל י"ב או' ג' רא"פ או' ץ' אלא שכתב שם ברא"פ דאין להקל רק בהפ"מ וכ"כ בפת"ב או' ס"ד. בי"צ שם בעמ"ז או' ד' מז"ה שם או' ט' מנ"י ענף ב' או' י"ג. מיהו דעת זבחי צדק או' מ"ו להכשיר אף בלא הפ"מ זכתב שכן מנהגם בעיר בגדאד יע"א.

מט

מט) שם הגה. וכן אם בא השנוי מראה מכח שער שחור וכו' כגון שבלעה הבהמה שער ואותו שער נכנס בריאה דרך הסמפון ומזה בא אותו המראה. ד"מ או' ב' בשם מהר"י מולין. זבחי צדק או' מ"ז וכתב בשם ח"ר נסים הלוי ז"ל דכמה פעמים בא לידו שער שחור תחת הקרום וכשיהיה השער של עז הוא קשה ולפעמים ימצא שנוקב קרום הריאה וע"כ צריך הבודק שישגיח ע"ז עכ"ל. ועיין לעיל או' מ"ג.

נ

נ) צ"ע מראות הפוסלות בריאה אם חזרו למראיתן אחר שליקה אי כשרה כמו בנפל לאור. תפארת למשה דף ח' ע"א. ולי נראה דאם ידוע ודאי שלא נפלה לאור ונמצא פיסול מראה אף דנשלקה וחזר למראה כשר טרפה. מחב"ר או' י"ד. ענ"ה שם או' ך' זבחי צדק או' מ"ח. אבל הפת"ב או' נ"ח כתב דאין להתיר בזה בין בבהמה בין בעוף בין שידוע שנפלה לאור בין שלא נודע אם נפלה לאור או לא. וכ"כ המנ"י שם או' ה'.

נא

נא) [סעיף ד'] אם אינה שחורה כדיו אלא כמראה הכחול וכו' סי' למראות הכשרות במראה טוב ארע"ך. אדום. רקיע. עשבים. כוחלא. שמ"ח או' ז' קומץ כלל כ"ז או' א' מנ"י ענף א' או' ח'.

נב

בנ) שם. אלא כמראה הכחול. והוא מראה לאזו"ר. ט"ז סק"ג. שמ"ח או' יו"ד. מש"ז או' ג' פת"ב או' ל"ה. ביא"ב בשפ"ז או' ח' בי"צ ח"ב או' ה' קומץ שם או' ב'.

נג

גנ) שם. אלא כמראה הכחול. ובין שהיא כצבע עצמה ובין כהנצבע. שמ"ח שם. מש"ז שם. פת"ב שם. ביא"ב שם. בי"צ שם. קומץ שם. זב"ר סי' ט"ו או' ד' מנ"י שם או' י"ב. זבחי צדק או' מ"ט.

נד

דנ) שם. או ירוקה ככרתי. כללא דמילתא ירוק הנקרא בל"א גרי"ן או בלא"ו כשר וירוק הנקרא בל"א גע"ל טרפה. ש"ך סק"ו. בל"י או' ג' ועיין לעיל או' י"ד.

נה

הנ) שם. או ירוקה ככרתי. בין הוא כמראה רקיע או כמראה עשבים והוא כל מין ירוק גרי"ן וכל מין ירקות זה יש להכשיר. שמ"ח או' ח' ואו' ט' ובתב"ש או' י"א. פת"ב או' ל' ביא"ב בלב"ת או' ח' בי"צ או' ג' ואו' ד' מז"ה סי' ל"ה או' ב' זב"ר שם או' ג' מנ"י שם או' יו"ד ואו' י"א. זבחי צדק או' ן'.

נו

ונ) שם. או שהיא כמראה הכבד. ובכבד חי עסקינן דצלי נוטה לפעמים לצבע אחר. שמ"ח או' ז' בי"צ שם בעמ"ז או' ג' מז"ה שם או' ב' קומץ שם או' א' זב"ר שם או' א' מנ"י שם או' ט' זבחי צדק או' נ"ב. ומנהג בגדאד יע"א כשיש מראה כבד מביאין כבד של אותה בהמה עצמה ומקיפין ובזה יוצאין מידי כל חשש. זבחי צדק או' נ"א.

נז

זנ) שם הגה. או כמראה הטחול וכו' כל מראות הכשרות שנתבארו אפי' אינם משחנים כלל ע"י נפיחה כשרות ודלא כמי שמצריך שיתלבנו קצת ע"י נפיחה. ש"ך סק"ז. כנה"ג הגב"י או' כ"ז. פר"ח או' י"ב. לה"פ או' יו"ד. בל"י או' ח' תב"ש או' י"ב. שפ"ד או' ז' לב"ש בהגהתו לשמ"ח או' יו"ד. זב"ת או' י"ז. ענ"ה סי' י"ז או' יו"ד. חכ"א כלל י"ב או' ד' ביא"ב בשפ"ז או' ח' בי"צ שם בעמ"ז או' ז' זב"ר שם או' ה' מנ"י ענף ג' או' א' זבחי צדק או' נ"ג.

נח

חנ) שם. או שהיא אדומה וכו' וצריך לעיין מאד במראה אדום שלא יהא נוטה למראה בשר. שמ"ח או' ד' מק"מ או' ט' קומץ שם או' א' זבחי צדק או' נ"ד.

נט

טנ) נפלה לחור ונמצא אודם בריאה יש לאסור אם אין הפ"מ ואם יש כווץ במקום האודם יש לאסור גם בהפ"מ. פת"ב או' כ"ו. מק"מ שם. זבחי צדק או' נ"ה.

ס

ס) מראה אודם אפי' נכנס לבשר כשר. תב"ש שם דלא כדמש"א. מש"ז או' ג' לב"ש בהגהתו לשמ"ח שם וכתב וכ"ה הסכמות האחרונים. בי"צ בעמ"ז שם. ענ"ה שם. זבחי צדק או' נ"ו.

סא

סא) כל מראה המותר צריך לנפחה דכיון דחזינן רעותא צריך בדיקה לכתחלה ואם לא נפחוה יש להכשיר בהפ"מ. שמ"ח או' י"ב. מש"ז או' א' פת"ב או' נ"ד. בי"צ שם בתה"ב או' ב' מז"ה שם או' ב' קומץ שם או' ג' מנ"י שם. אבל בשנפחה ולא דקדק לראות אם עמדה במראה הקודמת יש להכשיר אף בלא הפ"מ. קומץ שם. מנ"י שם. והטעם כתב המנ"י שם משום דרוב פעמים אין המראה משתנה ע"י הנפיחה.

סב

סב) שם הגה. וי"א דאם יש מכה בדופן נגד הריאה האדומה טרפה וכו' וב"י כתב דאפי' נמצאת מכה בדופן והאדימה הריאה כנגדה כשרה כיון שלא הוזכר פיסול זה בתלמוד יעו"ש וע"כ לא כתב זה בש"ע וכ"ה דעת רש"ל פא"ט סי' כ"א להכשיר. אבל דעת האחרונים להטריף כדברי מור"ם ז"ל. שמ"ח או' י"ג. חכ"א כלל י"ב או' ו' פת"ב או' י"ז. בי"צ שם או' ט' אי"צ סי' כ"ו או' ה' מז"ה שם או' י"א. קומץ שם או' ה' זב"ר סי' ט"ו או' ו' מנ"י ענף ד' או' א' וכ"כ זבחי צדק או' נ"ח דמנהג בגדאד יע"א כס' ההגה ז"ל ודלא כס' מרן ז"ל. מיהו הפר"ח סוף או' י"א כתב ולדידן מכשרינן כל מין אדומה אפי' יש מכה בדופן. וכתב השו"ג במחו' או' ד' דמ"ש הפר"ח ולדידן כלומר למנהג ירושת"ו (ר"ל למנהג הספרדים שבירושת"ו) דקבלו עליהם הוראת מרן ז"ל ולדידיה כשרה עכ"ד. והרב שה"מ או' י"ג כתב דאין לסמוך על המתירים אלא דוקא בבהמת ישראל ובהפ"מ אבל בבהמת גוי יש להחמיר יעו"ש. וכ"כ כנה"ג במפתחות שבסוף ס' קב"ל או' מ"ד. ועיין בדברינו לאו"ח סי' תס"ח או' נ"ח שכתבנו דגם הספרדים דגרירי אחר דברי הש"ע בכמה דינים מאיסור והיתר פשט המנהג להחמיר כמור"ם ז"ל הגם דמרן מקל יעו"ש.

סג

סג) ואם לא בדק אם יש מכה בדופן יש להכשיר. שמ"ח שם. חכ"א שם. פת"ב שם. בי"צ שם בעמ"ז או' י"ג. אי"צ שם בלק"י או' י"א. מז"ה שם. זב"ר שם במוספים או' ו' מנ"י שם. ואם הריאה היא אדומה בתכלית האודם יש להחמיר במקום שאין הפ"מ אם לא בדק בצלעות אחר מכה. פת"ב שם. מז"ה שם. זב"ר במוספים שם. מנ"י שם.

סד

סד) ואם יש מכה בדופן נגד אדמימות שבריאה דטרפה אפי' אדמימות כל שהוא. שמ"ח שם. חכ"א שם. פת"ב שם. בי"צ שם או' ט' אי"צ שם או' ה' מז"ה שם. זב"ר שם או' ו' מנ"י שם. זבחי צדק או' נ"ט.

סה

סה) ואם יש מכה בדופן נגד אדמימות הריאה ונפחה לריאה וחזרה למראה ריאה כשרה. ט"ז סק"ד. ש"ך סק"ט. פר"ח או' י"א כנה"ג בהגב"י או' ל"ו. שמ"ח שם. שפ"ד או' ט' שה"מ או' י"ג. זב"ת או' י"ט ענ"ה סי' י"ז או' י"ב. חכ"א שם. פת"ב או' כ"א. בי"צ שם. אי"צ שם. קומץ כלל כ"ז או' ח' מז"ה שם. זב"ר שם. מנ"י שם או' ד' זבחי צדק או' ס"ב. ועיין לקמן או' קי"א.

סו

סו) ואם לא חזרה למראה ריאה רק למראה אחד מהמראות המותרות יש להקל בהפ"מ. שמ"ח שם. חכ"א שם. פת"ב שם. בי"צ שם. אי"צ שם. קומץ שם. מז"ה שם. זב"ר בתמידים או' כ"ה. מנ"י שם. מיהו השפ"ד שה כתב דיש להכשיר אף באין הפ"מ. וכ"כ במש"ז או' ד' וכ"כ הלב"ש בהגהתו לשמ"ח שם דהמקל בזה גם בלא הפ"מ לא הפסיד והב"ד הבי"צ שם בתה"ב או' ב' שבאו' ד' וכן הסכים זבחי צדק או' ס"ד.

סז

סז) ואי ליכא מכה בדופן רק שנודע שהוכתה אדופן ומסתברא שמזה בא האדמימות בריאה יש להטריף. שמ"ח שם. ור"ל דתלוי בראות העינים אם היתה ההכאה גדולה שראוי שתהיה הריאה נלקה על ידה וגם היה נראה שהגיע עד הריאה כח ההכאה אבל בלא"ה לא חיישינן. לב"ש או' ל"ח. בי"צ שם בעמ"ז או' ט"ו. מז"ה שם וביס"ה או' כ"ו. מיהו הפת"ב או' י"ט כתב שאף בהכאה בינונית הדין כן כל שנודע שהוכתה שם נגד מקום האדמימות. זב"ר שם בתמידים או' כ"ג. מנ"י שם או' ב' ואם חזרה אחר הנפיחה למראה ריאה יש להכשיר. קומץ שם בעשרון או' י"ד. אי"צ שם בלק"י או' י"ד. ועיין לעיל או' ס"ה.

סח

סח) ואם ידוע שהוכתה ונמצא שנוי מראה אחר בריאה אעפ"י שאינו מראה הפוסל כל שהוא מכוון נגד מקום ההכאה יש להחמיר ולהטריף. פת"ב שם. ביא"ב בלב"ת או' ג' שבאו' ט' מנ"י שם.

סט

סט) ואם הוכתה מכה רבה נגד הריאה כגון באבן וכיוצא בו או בעוף אף אם אין שנוי כלל בריאה וכן בבהמה אם לפי אומד הדעת ראוי הוא מכה זו שתשלוט באברים הפנימים כנגדה וחוששין לריאה להצריכה בדיקה שמא נתקלקלה הריאה מחמת המכה כמ"ש בסי' נ"ח ואין אנו בקיאין בבדיקה יש להטריף. פת"ב שם. ביא"ב בלב"ת שם. מנ"י שם.

ע

ע) אם יש על הריאה כמו נקודות אדומות צריך לבדוק אחר נקבים במקום האדמימות ואם לא בדק טרפה. שמ"ח או' י"ג. פת"ב או' כ"ח. ביא"ב בלב"ת שם. חכ"א כלל י"ב או' ו' בי"צ ח"ב או' ט' מנ"י ענף ג' או' ה' זבחי צדק או' פ"ב.

עא

עא) ומיהו במקומות דשכיחי נקודות אדומות ובדק כמה פעמים ולא מצא נקבים אע"ג דמ"מ ראוי לבדוק תמיד מ"מ אי איתרמי בשוגג דלא בדק יש להכשיר. לב"ש בהגהתו לשמ"ח שם. ביא"ב בלב"ת שם. בי"צ שם בתה"ב או' ו' מנ"י שם. זבחי צדק או' פ"ג. וסדר בדיקתנו כך היא שבתחלה נקנח הנקודות מן הריאה בידים או בקצת צמר נקי ואחר שנתקנחו נופחים הריאה ומניחים עליה רוק אה בצבצה טרפה ואם לא בצבצה חוזרים וקולפים הקרום של הריאה ואם בלילה רואים אותו כנגד הנר וביום רואים אותו כנגד האויר או כנגד השמש ואם נמצא בו נקביס מטריפים אותה. והא דקולפין ורואים את הקרום אם לא בצבצה משום דחיישינן שמא מחמת הנקודות הנז' נסתמו הנקבים ומשו"ה עושים זאת הבדיקה. זבחי צדק שם.

עב

עב) אם המכה שבדופן מכוונת נגד מקום האדמימות ממש רק המכה הוא משם ולהלן אין תולין האדמימות במכה ויש להכשיר אבל אם מקצת מן האדמימות הוא כנגד המכה אעפ"י שרוב האדמימות מתפשט חוצה לה יש להטריף. פת"ב או' ך' ביא"ב בלב"ת או' א' שבאו' ט' מק"מ או' כ"ה. קומץ שם או' ו' ובספק אם היה מכוון יש להקל בהפ"מ. מק"מ שם. ולדידן יש להכשיר אפי' בהפסד מועט משום ס"ס. זבחי צדק או' ס' ור"ל ספק שמא אינו מכוון ואת"ל מכוון שמא הלכה כדעת המכשירים מכה כנגד האדמימות כמ"ש לעיל או' ס"ב.

עג

עג) אם לא נמצא אדמימות כנגד המכה כ"א אחר הנפיחה בהפ"מ אין להטריף כ"א ישאל לחכם. קומץ שם או' ק' זבחי צדק או' ס"א. ולדידן דכולם אית בהו הפ"מ יש להכשיר משום דמרן ז"ל מכשיר בכל גוונא והגם דנהגנו כס' מור"ם ז"ל מ"מ בהא דספק אין להחמיר כ"כ. זבחי צדק שם. ומ"ש ולדידן כולם אית בהו הפ"מ הוא ע"פ מ"ש בזבחי צדק סי' ל"ה בדיני הפ"מ או' ג' דבמדינתו שהטרף נמכר בזול הרבה כל בהמה הוי הפ"מ יעו"ש. ועיין בדברינו לסי' ל"א בדיני הפ"מ או' ב'.

עד

עד) אם יש מכה בדופן נגד האודם ונאבדה הריאה או נקרעה קודם הבדיקה וא"א לנופחה כשרה משום ס"ס ספק אם היתה חוזרת בנפיחה למראה ריאה או לא ואת"ל לא היתה חוזרת שמא הלכה כרוב הפו' דס"ל דאם האדימה מחמת מכה כשרה והוא מתהפך ספק הלכה כרוב הפו' ואת"ל הלכה כר' אפריה שמא היתה חוזרת בנפיחה למראה ריאה. שו"ג סוף או' י"ב. זבחי צדק או' ס"ג וכתב ודלא כמי שהטריף.

עה

עה) ריאה שהיא סרוכה לדופן ויש מכה בדופן והיא אדומה תחת הסרכא ונפחוה וחזרה למראיתה וקרעוה ובשרה מעופש י"א שהיא כשרה ויש מטריפין כיון דבשרה מעופש ועתיד לינקב וכן עיקר למעשה. כנה"ג בהגב"י או' ל"ז. ומ"ש זבחי צדק או' ס"ה צ"ע.

עו

עו) אם יש מכה בדופן והאדימה הריאה כנגדו ממשמש בה ואם נופל הבשר או נחתך טרפה. ב"י. מהריק"ש בהגהו' מחב"ר או' יו"ד. זב"ת או' י"ט. ענ"ה סי' י"ז או' י"ב והיינו אפי' לדעת המכשירים שכתבנו לעיל או' ס"ב בכה"ג יש להטריף אבל לדעת מור"ם ז"ל ודעמיה שכתבנו שם בלא"ה כיון שיש מכה בדופן והאדימה הריאה כנגדו טרפה. ואם לא בדק אחר זה יש להכשיר בהפ"מ במקומות שנוהגים להכשיר מכה בדופן כנגד מראה אדומה. פת"ב או' כ"ט.

עז

עז) אם יש מכה בדופן ונגדו אודם בריאה וקלף הקרומים והיו נקיים והאודם רק בבשר דשם אז אם רק מכה בדופן ולא שבר צלע כשר בפשיטות ואפי' אם שבר צלע נגדו ואין בו עוקץ ג"כ יש להקל אבל ביש עוקץ צ"ע לדינא אי מהני מה שקלפו הקרומים והם נקיים. מק"מ או' ך' ונראה דהעוקצים אינם שוים דיש עוקץ חד כמו מחט ויש חשש שנוקב ויש שהוא עב ורחב וליכא חשש שנוקב והכל לפי ראות עיני המורה.

עח

עח) נמצא צלע שבור וספק אם מחיים או לאח"ש יש להקל מס"ס שמא לאח"ש נשבר ושמא הלכה כהחולקים על ר' אפרים ומתירים בהאדימה נגד מכה בדופן ואפי' ביש עוקץ ג"כ יש ספק שמא לא ניקב. דע"ק או' יו"ד. מיהו המק"מ או' כ"ב פקפק ע"ז משום דספק דלאח"ש אינו ספק מעליא דהאודם שבריאה שכנגדו מורה שהשבר מחיים יעו"ש. זבחי צדק או' ע'.

עט

עט) דבקו אונות זל"ז ויש ביניהם סדק המשלים ויש ע"ג הסדק אודם אין זה כהאדים נגד מכה בדופן וגם לא הוי כתר"ל וכשרה. דע"ק או' י"א. מק"מ סוף או' כ"ג. זבחי צדק או' ע"א.

פ

פ) אם אין מכה בדופן נגד האודם אלא בהרות שחורות לא מקרי מכה וכשרה. כנה"ג בהגה"ט או' ט' ובמפתחות שבסוף ספר קול בן לוי סי' מ"ד. זב"ת או' י"ט. מיהו הפת"ב סיף או' י"ח כתב דיש להטריף וכ"כ ביא"ב בלב"ת או' א' שבאו' ט' מז"ה סי' ל"ה ביס"ה או' כ"ג. קומץ שם או' ה' מנ"י ענף ד' או' א' והגם שכתב בתשו' הרא"ש כלל ך' סי' ז' ומביאו ב"י סי' ט"ל ובש"ע שם סעי' כ"ג לגבי סרכא דבהרות שחורות לא מקרי מכה התם שאני משום דהרא"ש בדרך אפשר אמרה למלתיה כמבואר בתשו' הנז' ולחומרא אמרה למלתיה אבל לא לקולא וכמ"ש התב"ש בסי' ט"ל או' מ"ד וברא"פ בסי' זה או' ל"ז יעו"ש. אכן כתב פת"ב או' כ"ג דאם ע"י הנפיחה האדמימות חוזר ומתלבן אף שאין חוזר למראה ריאה כ"א למראה המותר יש להקל אף בלא הפ"מ. וכ"כ ביא"ב בלב"ת שם או' ב' מנ"י שם או' ו' ומ"ש זבחי צדק או' ע"ב צ"ע.

פא

פא) וה"ה נמי אם נשבר הצלע וחזר ונקשר כי היכי דלגבי !ריאה חשבינן ליה מכה וכשרה (כמ"ש בש"ע שם) אף לגבי האדימה חשבינן ליה מכה והו"ל האדימה מחמת מכה דטרפה. כנה"ג שם או' יו"ד. ובמפתחות קב"ל שה. בל"י או' יו"ד. פת"ב או' י"ח. ביא"ב בלב"ת שם או' א' שבאו' ט' מז"ה ביס"ה שם. קומץ שם. זב"ר סי' ט"ו או' ו' מנ"י שם או' א' זבחי צדק או' ע"ד.

פב

פב) אם האדימה הריאה מחמת מכה בבשר שבין הצלעות ולא בצלעות אעפ"י כן יש להטריף דכיון דנצרר הדם מחמת מכה סופו לינקב. כנה"ג בהגה"ט או' י"ד בשם מהר"י פיגון ובמפתחות קב"ל שם. ברכ"י בשיו"ב סי' ט"ל או' ז' ער"ה או' ו' פת"ב שם. ועי"ש ברא"פ או' ל"ה שכתב ודלא כמטה יוסף שהכשיר יעו"ש. ביא"ב בלב"ת שם. מז"ה ביס"ה שם. זב"ר שם בתמידים או' י"ז. מנ"י שה בלק"י או' ה' זבחי צדק או' ע"ה.

פג

פג) וכן אם האדימה מחמת מכה שבטרפש טרפה. כנה"ג שם או' י"ב ובמפתחות שבסוף קב"ל שם. בל"י או' יו"ד. פת"ב או' י"ז. מז"ה שם או' י"א. קומץ שם או' ה' זב"ר בתמידים שם. מנ"י שם או' א' זבחי צדק או' ע"ו.

פד

פד) ואם הכבד היא עבה ונפוחה ויש אדמימות בריאה כנגדה דינו כיש מכה בדופן נגד האדמימות וטרפה. פת"ב או' כ"ד. ביא"ב בלב"ת או' ב' שבאו' ט' מק"מ או' כ"ד. מז"ה שם או' י"א. קומץ שם. זב"ר בתמידים שם. מנ"י שם. והגם דהטרפש מפסיק בין כבד לריאה י"ל דהחולי נמשך דרך הטרפש והזיק לריאה שכנגד הכבד. ומ"ש זבחי צדק או' ע"ז לפרש בדברי בה"ג וע"כ העלה להכשיר בזה עיין ברא"פ או' כ"ב שהביא כמה פו' שדחו פי' זה והביא עוד כמה פירושים בדברי בה"ג יעו"ש. ומ"מ נראה דבהפ"מ יש להקל אם רואים הטרפש שביניהם   הוא בריא וחזק כיון דבלא"ה בדין זה במכה כנגד האודם רבו המכשירים כמ"ש לעיל או' ס"ב יעו"ש.

פה

פה) אם נמצא בתחלה מראה אדומה ומוגלא תחתיו ואין המראה הולכת מהקרומים כלל שאף אחר שמוציא המוגלא עדיין הקרומים אדומים כבראשונה יש להטריף לפי שהבועא שתחת המראה הרי היא כמכה בדופן נגד מראה אדומה שטרפה. פת"ב סוף או' ס"ט. מק"מ או' כ"ד. זבחי צדק או' ע"ח.

פו

פו) יראה לי דמראה אודם העומדת על בועא או טינרי או מוגלא או אצלם ויש מכה בדופן נגד המראה אפ"ה אם בהורקת המוגלא חוזר למ"ר כשרה. לב"ש בהגהתו לשמ"ח או' ט"ז. מק"מ או' ל"ה. זבחי צדק או' ע"ט.

פז

פז) לפעמים בא אסקלדאד"ו בריאה ונראה שהיא אדומה מחמת מכה וכשמוציאין האסקלדאד"ו הנז' נשארת הריאה שלימה תחתיו וכשרה. כנה"ג בהגה"ט או' יו"ד ובמפתחות שבסוף קב"ל שם. בל"י או' יו"ד. זבחי צדק או' ף' ועיין לעיל סי' ל"ז או' רכ"ו.

פח

חפ) מעשה שהיה אודם בריאה וכנגדו בדופן בבשר שבין הצלעות היה אסקלדאד"ו פי' שהוא כמו ריר עב אדום על הבשר שבין הצלעות והוא כמו בשר בלוי ואח"כ הסירו בשר בלוי הנז' מעל הבשר שבין הצלעות וראו שהבשר תחתיו חתוך ונצרר בו הדם וחזרו וראו אחורי הדופן של הצלעות הנז' מצד חוץ שהם אדומים מחמת מכה שהמכה היתה משם והטריפו. זבחי צדק או' פ"א.

פט

טפ) ריאה שנמצא קמט וחסרון עליה ועלתה בנפיחה באופן דכשרה רק שהיה מכה בדופן כנגדה דהיינו שנשבר הצלע וחזר ונקשר שאשי"י יש להתיר אפי' שלא במקום הפ"מ ולא דמי להאדימה דהאדימה גרע טפי מחסרון וקמט. גבעת שאל סי' פ"ו דלא כשו"ת ב"ח סי' ק"ל שהטריף יעו"ש. פ"ת או' ג' לב"ש סי' ט"ל או' ז' שבאו' ק"ד. תו"ז סי' ל"ג או' י"ב. זבחי צדק או' צ"א. מיהו אם מכה שבדופן יש בה עוקץ וכנגדה בריאה יש חסרון וקמט יש להטריף. תו"ז שם או' י"ג. זבחי צדק או' צ"ב.

צ

צ) שם. וכן אם יש בה הרבה גוונים מאלו המראות הכשרות כשרה. ואפי' אדומה וירוקה בריאה אחת כשרה. דלא כהפלתי או' ב' דמטריף ובזה אצל זה יש להכשיר בהפ"מ. מש"ז או' א' והלב"ש או' ב' ובהגהתו לשמ"ח או' א' כתב דאפי' בזה אצל זה ובאין הפ"מ יש להכשיר יעו"ש. והב"ד הבי"צ ח"ב בעמ"ז או' א' מק"מ או' א' אבל הפת"ב או' ל"ג כתב כדברי המש"ז דאין להכשיר בזה אצל זה אלא בהפ"מ. וכ"כ מז"ה סי' ל"ה או' ב' מנ"י בדיני תר"ל או' יו"ד שבאו' מ' אבל אם הם ממין א' כגון אדומה ואדומה וסמוכין זה אצל זה אף בלא הפ"מ יש להכשיר. מנ"י שם. וכ"מ מדברי הפו' הנז' דלא פליגי אלא בשני מראות אבל במראה א' יש להכשיר בסמוכים זה אצל זה אפי' באין הפ"מ.

צא

צא) אם המראה הפסול הוא דוקא בקרום העליו והתחתון הוא כמראה הראוי לה שלא הגיע המראה הפסול כ"א בקרום העליון ולא בתחתון אפ"ה טרפה. ט"ז סוף סק"ד. פליתי סוף או' ב' מש"ז סי' נ"ב או' ה' ער"ה או' א' מיהו הפר"ח או' י"ג כתב דאין להטריף כ"א נכנס המראה בב' הקרומים. והשמ"ח או' י"ד כתב דיש להכשיר לצורך גדול. וכ"כ הלב"ש או' מ"א. פת"ב או' מ"ד. בי"צ שם או' יו"ד. מז"ה שם או' ז' קומץ שם או' ח' זב"ר סי' י"ד או' ז' מנ"י ענף ב' או' ו' אמנם הזר"א או' כ"ה כתב על דברי הפר"ח הנז' דאין לסמוך ע"ז לפי שצריך בקיאות ואפשר לבא לידי טעות. וכ"כ זבחי צדק או' פ"ו דמנהגינו להטריף דאין אנחנו בקיאין כמ"ש הזר"א.

צב

צב) וה"ה אם אירע שקלפו קרום העליון ונמצא בתחתון מראה פסולה ובעליון לא ניכר המראה דינו כמו אם יש בעליון לבד מראה פסולה. וכן אם בעליון מראה כשרה ובתחתון מראה פסולה דינו כמו אם בעליון מראה פסולה ובתחתון מראה כשרה. לב"ש בהגהתו לשמ"ח שם.

צג

צג) ואם המראה האסורה רק בקרום העליון ואין התחתון כמראיתה רק כמראה כשרה אין להתיר אפי' לצורך גדול. שמ"ח שם. פת"ב שם. בי"צ שם. מז"ה שם. זב"ר שם. מנ"י שם. וכן אם בעליון מראה כשרה ובתחתון מראה פסולה דינו כמו אם בעליון מראה פסולה ובתחתון מראה כשרה. לב"ש בהגהתו לשמ"ח שם. ומשמע הא אם העליון מראה ריאה והתחתון מראה פסולה יש להכשיר לצורך גדול כמו בעליון מראה פסולה ובתחתון מראה ריאה אבל הפת"ב או' מ"ז כתב דאם הקרום העליון לא נשתנה מראיתו רק התחתון נשתנה כולו או רובו למראה פסולה יש להחמיר בזה אף בהפ"מ. וכ"ז שכתבנו הוא לאם יש מנהג שמכשירין לצורך גדול שהם בקיאים בבדיקה זו אבל כבר כתבנו באו' הקודם שיש מחמירין ואומרים שאין אנו בקיאין ואין להתיר אפי' לצורך גדול אפי' אם אין מראה פסול רק בקרום העליון.

צד

צד) ואם יש אודם בריאה נגד מכה בדופן ואין האודם רק בקרום העליון לבד ג"כ כשר לצורך גדול כמו בשאר מראות פסולות ואפי' ברובה של ריאה. לב"ש בהגהתו לשמ"ח שם. בי"צ שם בתה"ב או' ב' שבאו' ז' קומץ כלל כ"ז או' ח' מנ"י ענף ד' או' ט' והיינו אפי' לדעת המחמירים שכתבנו לעיל שאין אנו בקיאין בבדיקת קרום א' בכה"ג יש להקל משום דרבו המכשירים באודם נגד מכה בדופן כמ"ש לעיל או' ס"ב יעו"ש. וכ"כ זבחי צדק או' פ"ח. והיינו נמי ביודעים לבדוק שאין שהאודם רק בקרום העליון לבד.

צה

צה) אם נפחו לריאה לראות המראה פסולה ונמצא שאינה עומדת במקום א' רק זזה ממקום למקום בין הקרומים כשרה. מהר"ץ או' ד' על מהרי"ו סי' י"ד. דמ"א דק"ח ע"ד. כנה"ג בהגב"י או' כ"ג. שמ"ח או' י"ז וכתב ונראה מזה דליכא לקותא בקרומים כ"א יש איזה מוגלא תחתיהם שמראיתה כך ואותה המוגלא זזה ממקום למקום. שפ"ד או' ט' וכתב ומ"מ יש לבדוק אח"ז מהו אם מוגלא וכו' ענ"ה סי' י"ז או' ט"ו. פת"ב או' ס"ז. בי"צ ח"ג או' ד' קומץ כלל כ"ו או' י"ח. ואם בדק ולא מצא כשר דאימור נאבדה המוגלא או לא בדק יפה. מק"מ או' מ"א. זבחי צדק או' פ"ט. וכן אם לא בדק כלל כשר. פת"ב שם.

צו

צו) לפעמים אירע מראה אדומה ועליה סרכא תלויה וכשהבודק ממרס ביד המראה זזה ממקום למקום כשרה וצריך להבחין ע"ז שלא יטריף בחנם. בי"צ שם בעמ"ז או' ה' זבחי צדק או' ץ'.

צז

צז) אם יש בריאה מראות אחרות משונות שלא הוזכרו בש"ס ואינם נכללים לא בכלל הפסולים ולא בכלל הכשרים יש להכשיר. רש"ל פא"ט סי' ט"ל. ט"ז סק"א. לה"פ או' ד' מש"ז או' א' וכתב ודלא כשמ"ח או' ד' ואו' י"א שהחמיר. נוב"י חי"ד או' יו"ד. מחב"ר או' ד' מיהו הלב"ש או' כ"ה כתב דאין להכשיר אלא בהפ"מ. וכ"כ פת"ב או' ל"ו. בי"צ ח"ב או' ז' קומץ כלל כ"ז או' יו"ד. זב"ר סי' ט"ו או' ז' מנ"י ענף א' או' י"ג. ומ"מ צריך עיון רב כי א"א בקיאין כ"כ להכיר בין המראות. מש"ז שם.

צח

צח) הבודק צריך שיהיה לו הבחנה הרבה בענין המראות וראוי שלא יורה שום בודק בשום מראה רק יביא לפני חכם מורה הוראה ויעיינו בה במתון זולת מראה שכבר הורגל בהם הבודק ועלה בידו כמה פעמים להתיר עפ"י מורה אזי יוכל להורות בעצמו ובלבד שידקדק ויעיין היטב ובמתון אם אין בה שום צד נטיה למראה האסור שאז מוטל עליו לעשות שאלת חכם. פת"ב או' ל"ח. קומץ שם או' י"א. מנ"י שם.

צט

צט) ואין לשום חכם להורות במראה הריאה בלילה לאור הנר לפי שלאור הנר אינו יכול להבחין בין מראה כשר למראה אסור. פת"ב או' ט"ל. בי"צ ח"ב בעמ"ז או' י"ח. מז"ה סי' ל"ה ביס"ה סיף או' ז' קומץ שם. מנ"י שם או' י"ח. תו"ז סי' פ"ז או' י"ד שבאו' מ' אלא שכתב שם התו"ז על דברי הפת"ב הנז' שהרב מיירי על מקומו דשכיחי מראות פסולות אבל במקומו של התו"ז דלא שכיחי מראות פסולות נוהגים לשחוט ולבדוק בלילה בנרות יעו"ש. והרב זבחי צדק או' צ"ז כתב דבעיר בגדאד יע"א לפעמים מצויים הרבה מראות פסולות בריאה דלא כמ"ש התו"ז אלא שמנהגם כשרואים מראה פסולה בלילה מרבים בנרות ורואים את המראה אם חזר למראה ריאה בבירור מכשירין הבהמה ההיא ואם לא חזר או שהם מסופקים אזי מניחים את הריאה הנז' עד אור היום ואז רואים אותה וכשמניחים אותה לאור היום חוזרים ומכניסים אותה למקומה בבטן הבהמה להצניעה שם עד היום כי הריאה עשויה להשתנות מכח האויר ומשו"ה מצניעין אותה בבטן הבהמה.

ק

ק) להרגיש בהנחת היד אם יש איזה מראות בריאה יש ד' סימנים. א' כשירגיש בריאה מקום קר אותו מקום קר הוא מקום המראה. ב' כשיש איזה מקום שאינו חלק כשאר הריאה אלא מסתבך באצבע. ג' מקום קשה משונה משאר בשר הריאה אותו מקום הקשה הוא מקום המראה. ד' על הרוב כשיש מראה בריאה תמצא אותו המקום נפוח משאר בשר הריאה. מטה יוסף יו"ד ח"ב סי' י"ח. מחב"ר או' א' אהל ישראל או' קצ"ה. פת"ב או' מ' בי"צ ח"א בתה"ב או' ב' זבחי צדק או' צ"ד.

קא

קא) ובמקומות שאין נוהגין להוציא הריאה צריך ליזהר בעת הכנסת ידו שיכוין דעתו לזה וכשמרגיש אחד מסימנות אלו צריך להוציא הריאה ולבדוק אחר המראות במראית העין. ובמקומות שנוהגין להוציא מתוך הבהמה אחר בדיקת פנים ולבדוק במראית העין אין לו לסמוך על שלא הרגיש אחד מסימנים אלו בפנים וצריך לבדוק הריאה בחוץ ממראיתו ואין לסמוך על סימנים אלו. פת"ב שם. בי"צ בתה"ב שם. זבחי צדק או' צ"ה.

קב

קב) ואם בשעת בדיקת פנים הרגיש בסימנים אלו ונתעצל ולא בדק אחר זה לראות אם יש שם איזה מראה יש להחמיר ולהטריף ואם נאבדה הריאה בשוגג קודם שהספיק לבדוק אחר מראה יש להקל כיון שרוב הפו' השמיטו סימנים אלו אלמא דאינם סימנים מובהקים כ"כ והוי כעין ס"ס ספק שמא אין כאן מראה אחרת כלל ואת"ל שהיה שם מראה אחרת שמא מראה כשרה היתה פת"ב או' מ"א וברא"פ או' ס"ג. בי"צ בתה"ב שם. זבחי צדק או' צ"ו.

קג

קג) אם יש אודה בריאה ועליו סרכא תלויה מנהג בגדאד יע"א לקלוף הסרכא או הריר מעל האודם ולנפחה ואם לא בצבצה כשרה. והיינו כשקלפו העור ולא שלטה האדמימות בעור דאם שלטה האדמימות ויש עליה סרכא תלויה היא טרפה. זבחי צדק או' צ"ח. ועיין לקמן סי' ט"ל או' ק"ע.

קד

קד) אם יש סרכא ע"ג מראות הפוסלות אם הוא במקום הצר או בחתוכים ומכסה הסרכא כל המראה כשרה ואם היא ע"ג האומא טרפה. כנה"ג בהגה"ט או' י"ג ובמפתחות שבסוף קב"ל או' מ"ד. זב"ת או' יו"ד. זבחי צדק או' צ"ט.

קה

קה) מראה כשרה על יתרת בדרי דאוני כשרה ואפי' אודם על יתרת בדרי דאוני כשרה כל שאין מכה בדופן. לב"ש בהגהתו לשמ"ח או' יו"ד. בי"צ בדיני תר"ל לסי' ל"ח או' ב' זבחי צדק או' ק'.

קו

קו) אכן מראה כשרה על יתרת מקמא אפי' במקומות שמכשירים יתמ"ק טרפה אפי' בהפ"מ. ואם נאבדהו לא בדקו אם מתלבנת ע"י נפיחה יש להכשיר בהפ"מ. לב"ש שם. בי"צ שם. זבחי צדק או' ק"א.

קז

קז) אבל יתרת מקמא שהוא פחות מפרק אמצעי של גודל אחר נפיחה ומראה כשרה עליו כשרה אף באין הפ"מ. לב"ש שם. בי"צ שם. זבחי צדק או' ק"ב.

קח

קח) משמוש קשה בריאה כמשמוש בשר שהכשרנו לעיל סעי' ד' (ובדברינו לעיל או' ט') הוי רעיתא. לב"ש שם. ור"ל דאם יש ס"ת עליו או רעותא אחרת הו"ל תר"ל וטרפה. וכ"כ זבחי צדק או' ק"ג.

קט

קט) שני מיני מראות הסמוכים זה לזה הוי רעותא ואם יש עוד רעותא בין ביניהם ובין מצד אחד מהם הוי תר"ל וטרפה. לב"ש שם. קימץ בדיני תר"ל פ"ה. זבחי צדק או' ק"ד.

קי

קי) וכ"ש באדום וירוק דסמיכי להדדי שאם יש רעותא בצד הירוק דהוי תר"ל. לב"ש שם. קומץ שם.

קיא

קיא) מראה פסולה החוזרת למראה כשרה ע"י נפיחה מצטרפת לתר"ל אבל מראה פסולה החוזרת ע"י נפיחה למ"ר אינו נקרא רעותא ולא הוי תר"ל. לב"ש בהגהתו לשמ"ח או' י"ב. בי"צ שם בדיני תר"ל או' ה' זבחי צדק או' ק"ו.

קיב

קיב) ומה שנת' (לעיל או' ס"ה) ביש מכה בדופן נגד האודם וחזרה הריאה ע"י נפיחה למ"ר כשרה לא הוי רעותא אבל אם חזרה למראה המותר הוי רעותא. לב"ש בהגהתו לשמ"ח או' י"ג. בי"צ שם או' ו' זבחי צדק או' ק"ז.

קיג

קיג) מראה פסולה ע"ג בועא או טינר או מוגלא ובהורקת המוגלא חזרה למ"ר לא הוי המראה רעותא להצטרף לתר"ל והוי כאלו אין שם רק בועא לבד ועל הטינרי לא הוי רק טינרי לבד ועל המוגלא לא הוי רק כמורסא לבד. לב"ש בהגהתו לשמ"ח או' ט"ז. בי"צ שם. או' ז' זבחי צדק או' ק"ח.

קיד

קיד) וכן היכא דחזרה המראה פסולה ע"י הורקת המוגלא למראה כשר ומכ"ש אם מתחלה לא היה רק מראה כשר לא הוי המראה רעותא להצטרף לתר"ל ודינו כאלו אין שם רק בועא לבד וטינרי לבד ומורסא לבד. לב"ש שם. בי"צ שם. זבחי צדק או' ק"ט.

קטו

קטו) וכן מראה פסולה אצל בועא וטינרי ומוגלא ובהורקת המוגלא חזרה למ"ר לא הוי המראה רעותא להצטרף לתר"ל ודינו כאלו אין שם רק בועא לבד וטינרי לבד ומורסא לבד. לב"ש שם. בי"צ שם או' ט' זבחי צדק או' ק"י.

קטז

קטז) מראה אודם העומדת על הבועא או טינרי או מוגלא ויש מכה בדופן נגד המראה אפ"ה אם בהורקת המוגלא חוזר למ"ר כשר אבל אם נאבדה הריאה ולא בדק יש להטריף. לב"ש שם. זבחי צדק או' קי"א.

קיז

קיז) [סעיף ה'] יש בה קליפות כמו נתק והיא שלימה כשרה. והם כפני אדם מצורע והם עשוין כקליפות השום ובצלים. הרשד"ם בה' בדיקות סי' ל"ח. כנה"ג בהגה"ט או' ט"ז. שפ"ד סוף או' ט' לב"ש או' ס"ח. מק"מ או' מ"ב. בי"צ סי' ט"ל חלק י"א בעמ"ז או' ה' זב"ר סי' י"ז או' א' מנ"י ענף ה' או' א' זבחי צדק או' קי"ב.

קיח

קיח) שם. והיא שלימה כשרה. בלא בדיקה. פר"ח או' י"ד. אבל הפר"ת או' ז' כתב מדכתב הש"ע והיא שלימה משמע דבעיא בדיקה. וכ"כ השמ"ח או' י"ח. והיינו שצריך לנופחה ולקלוף הקליפות ממנה ואם מתחתיהן נמצאת הריאה שלימה כשרה. שמ"ח שם. שפ"ד שם. פת"ב או' ע"ב. בי"צ שם או' ג' זב"ר שם. מנ"י שם. זבחי צדק או' קי"ג.

קיט

קיט) ואם לא נפחה וא"א לבדוק עוד יש להכשיר בהפ"מ אבל אם לא קלף הקליפות לראות תחתיהן אם הריאה שלימה יש להטריף. פת"ב שם. זב"ר שם במוספים או' א' ואו' ב' מנ"י שם.

קכ

קך) ואם יש בין קליפה לקליפה סרכא לא הוי כלום דהני קליפות לאו מגוף הריאה הוו. פר"ח שם משם הרשד"ם. לה"פ או' י"ד. בל"י או' י"ג. שמ"ח שם. פת"ב שם. מנ"י שם. תו"ז סי' ל"ב או' ו' זבחי צדק או' קי"ד. ואפי' ראשה א' בצד הריאה וראשה א' בצד הקליפה אין זה אלא ס"ת וכשרה ודלא כהתו"ז שם או' ח' שהטריף בזה יעו"ש. זבחי צדק שם.

קכא

קכא) וכן לפעמים נמצא על הריאה שומות שקורין וארצלי"ן צריך ג"כ קליפה ונפיחה כמו בנתק ואם הריאה תחתיו שלימה ה"ז כשרה. בל"י או' י"ב. שמ"ח שם. שפ"ד שם. לב"ש בהגהתו לשמ"ח שם. פת"ב או' ע"ג. בי"צ שם. מנ"י שם. זבחי צדק או' קט"ו. והיינו שהם כמו עדשים ע"ג ריאה. זבחי צדק שם בשם ח"ר נסים הלוי ז"ל. ואם לא נפח או יש סרכא בין אחת לאחת דינו כמו נתק שכתבנו לעיל או' קי"ח וקי"ט. לב"ש או' ע' פת"ב שם.

קכב

קכב) ואם קלפו הקליפות או הוארצלי"ן מעל הריאה וראו שהריאה תחתיהם שלם ויפה אינם נקראים רעותא להצטרף לתר"ל. לב"ש בהגהתו לשמ"ח או' י"ח. זבחי צדק או' קי"ז.

קכג

קכג) מיהו נראה דאם קלפו הנתק או הוארצלי"ן ונמצא תחתיה איזה רעותא ניהי דאמרנו דאינו נקרא תר"ל וכשר מ"מ רעותא הוי עכ"פ וצריך לנפחו ואם לא נפחו יש לאסור גם דיעבד בכה"ג. לב"ש או' ע"א. זבחי צדק או' קי"ח.

קכד

קכד) ומעשה שנמצא וארצלי"ן בריאה וקלפו הוארצלי"ן ויצא דם מהריאה ואסרנוה אעפ"י שהיה מקום לתלות שנעשה נקב ע"י הטבח בשעה שעסק במלאכתו ניקב בצפרנו אין זה מועיל להכשיר. פת"ב שם. בי"צ סי' ט"ל חלק י"א בעמ"ז או' ז' זבחי צדק או' ק"ך.

קכה

קכה) וארצלי"ן דרכן להיות על בשר הריאה ונקלפין ואם הם מושרשים בתוך בשר הריאה יש לבדוק אם יש בהם מוגלא לחה דין בועא יש להם. יבשה דין טינרא יש להם אבל אם נראה לעינים שהוא כמו בשר צריך קליפה דוקא ונפיחה כמו בנתק. בי"צ שם בעמ"ז או' ו' זבחי צדק או' קי"ט.

קכו

קכו) קליפה זו שכתבנו צריכה שתהיה בנחת ואם לא היה יכול לקלוף בנחת ממש רק הוצרך למעך ולמשמש בוארצלי"ן בחוזק יד עד שקלפם יראה לי בזה אם לא בדק בנפיחה יש לאסור אף בהפ"מ ואם לא היה אפשר !לקלפם מן הריאה בדרך מיעוך והוצרך לפרוק הוארצלי"ן מעליה בחוזק יד יש להחמיר ולאסור אעפ"י שבדק בנפיחה שכיון שלא הלך מע"פ הריאה כ"א בקריעה בחוזק נראה מזה שהם מושרשים בבשר הריאה וחוששין שמא ניקבה ועלה קרום ונסתם או שמא לא בדקו יפה לפי שאין אנו בקיאין בבדיקה. פת"ב או' ע"ד. בי"צ שם בעמ"ז או' ז' זבחי צדק או' קכ"א ואו' קכ"ב.

קכז

קכז) נמצא שומן דבוק ע"ג הריאה אם הוא כבלוי צריך בדיקה אם תחתיו שלם ויפה ואם אינו בלוי וניכר שלא ניתק משומן הלב בסרכא כשר בלא בדיקה. מק"מ או' מ"ב. זבחי צדק או' קכ"ג.

קכח

קכח) ואם יש שומן תחת הקרום של הריאה אף שהריאה אינה מגדלת שומן אינה רעותת כלל. דע"ק סוף הסי' זבחי צדק או' קכ"ד

קכט

קכט) כל מראה הפוסל בריאה דבהמה פוסל בריאה של עוף אלא שא"צ לבדוק אחריהם. ב"ח. ט"ז סוף הסי' כנה"ג בהגה"ט או' א' פר"ח סוף או' י"ג. בל"י סוף או' י"א. כריתי או' ח' שמ"ח או' י"ט. שפ"ד סוף הסי' מחב"ר או' י"ג. ער"ה או' ב' זב"ת סוף או' יו"ד. חכ"א כלל י"ב או' ט' ענ"ה סי' י"ז או' י"ז. זר"א או' מ"ה. בי"צ ח"ג או' ה' וכ"כ שאר האחרונים.

קל

קל) מיהו שכיח בריאה של עוף צרורות דם ונראה אדום או שחור והוא בא מבית השחיטה ואין זה צריך בדיקה כי ניכר הוא למי שהוא בקי בתרנגולים וכשרה כשהוא מכיר היטב בזה שאינו רק מחמת צרורת הדם מבית השחיטה. לב"ש בהגהתו לשמ"ח או' י"ט. בי"צ שם בעמ"ז או' ו' זבחי צדק או' קכ"ו.

דיני תר"ל לסי' ל"ח

א) מראה כשרה שנתפרש בתלמוד להיתר אם אין הפ"מ מקרי רעותא ובהפ"מ המקיל לומר דלא הוי רעותא ואינו מצטרף לתר"ל אין מוחין בידו ואפי' נכנס לבשר הריאה וגם אינה משתנית כלל ע"י נפיחה. לב"ש או' י"ב. בי"צ בדיני תר"ל לסי' ל"ח או' א' קומץ בדיני תר"ל או' ף' זב"ר סי' ט"ו בדיני תר"ל או' א' זבחי צדק בדיני תר"ל או' א'.

ב) ומ"מ רעותא כל דהו מיהא מקרי ואם יש אצלה או עליה רעותא גדולה הוי תר"ל זולת מראה אודם אפי' אינו נכנס לבשר מקרי רעותא אפי' בהפ"מ. לב"ש שם. בי"צ שם. קומץ שם. זב"ר שם. זבחי צדק שם או' ב'.

ג) משמוש קשה בריאה כמשמוש בשר הוי רעותא ומצטרף לתר"ל כמ"ש לעיל או' ק"ז.

ד) מראה הנוטה קצת לשחור שהכשרנו לעיל באו' ב' דינה ככל מראות כשרות שהמקל בהפ"מ דלא הוי רעותא אין מוחין בידו. לב"ש בהגהתו לשמ"ח או' יו"ד. זבחי צדק או' ז'.

ה) שני מיני מראות הסמוכים זה לזה הוי רעותא ואם יש עוד רעותא בין ביניהם בין מצד א' מהם הוי תר"ל וכ"ש באדום וירוק דסמיכי להדדי שאם יש רעותא בצד הירוק דהוי תר"ל כמ"ש לעיל או' ק"ט ואו' ק"י.

ו) מראות אחרות שלא נזכרו בש"ס לא לאיסור ולא להיתר שכתבנו לעיל או' צ"ז דיש להכשיר מ"מ רעותא גדולה מקרי ואם יש עוד רעותא כל דהו הוי תר"ל. בי"צ שם או' ד' קומץ שם או' פ"ב. זבחי צדק או' ט' מיהו אם חזרה לאתר נפיחה למראה כשרה הוי דינה כמראה כשרה דיש להכשיר בהפ"מ. בי"צ שם. קומץ שם סוף או' פ"ו. זבחי צדק שם.

ז) מראה פסולה החוזרת למראה ריאה הוי רעותא כל דהו. והחוזרת למראה כשרה הוי רעותא. והחוזרת למראה ברוי"ן או גרו"א ודומיהן טרפה. בי"צ שם או' ה' קומץ שם. וכ"כ לעיל או' קי"א.

ח) אם יש מראה אודם בריאה ויש מכה בדופן כנגדה וחזרה למראה ריאה אחר הנפיחה שכתבנו לעיל או' ס"ה דכשרה לא מקרי רעותא. אבל אם חזרה למראה המותר הוי רעותא אפי' בהפ"מ. בי"צ שם או' ו' קומץ שם או' פ"ז. זבחי צדק או' י"א וכ"כ לעיל או' קי"ב.

ט) אם יש מראה פסולה על הבועא כתבנו לעיל או' קי"ג ואו' קי"ד. ואם המראה הפסולה אצל הבועא והטינרי כתבנו לעיל או' קט"ו.

י) ואם מראה אודם עומדת על הבועא או טינרי כתבנו לעיל או' קט"ז.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---