עמר נקא/במדבר/כז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־12:10, 19 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עמר נקא TriangleArrow-Left.png במדבר TriangleArrow-Left.png כז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ד[עריכה]

למה יגרע שם אבינו אנו במקום בן עומדות וכו' ואח"כ פי' ויקרב משה וכו' ואח"כ חזר לפרש אבינו מת במדבר והוא לא היה קשה למה סרס המקרא ב' פעמים וי"ל שמאחר שכתב מחלוקת ר' יאשיהו ואבא חנן על לפני משה ולפני אלעזר הוצרך לפרש למה יגרע שהיא שאלתן של בנות צלפחד שחכמות שחכמות היו ולא היו שואלות לאלעזר אחרי ששאלו את משה שאם משה לא ידע אלעזר מניין לו ולכך אנו צריכין לפרש המקרא דלפני משה ולפני אלעזר או כדברי ר' יאשיה או כדברי אבא חנן דבין למר ובין למר כהוגן שאלו. ואחר שכתב לך שחכמות היו פי' פסוק ויקרב משה כלומ' הואיל שחכמות היו דבר תימה הוא למה ויקרב משה שהיה לו להשיבן מעצמו שהתלמידים ההגונים מוסיפין בחכמת הרב כדאמרינן ומתלמידי יותר מכולם ואוקימנא בתלמיד וותיק ולכך פי' שנתעלמה ממנו הלכה בעונש שנטל עטרה לעצמו וכו' ואח"כ חזר לסדר המקרא ופירש והוא לא היה בתוך העדה וכו' וקשה מאי ד"א דקאמ' ד"א ראויה היתה פרשה זו וכו' אלא שזכו בנות צלפחד. וי"ל דלפי' הראשון דתלי טעמא מפני ענשו שאמ' הדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו קשה שהרי לא אמ' ואשמיעכם אלא ושמעתיו כלומ' אשמיענו מפי הגבורה יחיננו ראו לעונש מחמת זה לכך פי' ד"א שזכות בנות צלפחד גרמה ולא חטאו של משה. וגם זה הפי' השני אזדא לטעמיה שפי' רש"י נעיל שחכמות היו שמחמת חכמתן וגדולתן זכו ונאמ' פרשה זו על ידיהן וכו':

ז[עריכה]

והעברת לשון העברה הוא וכו' ד"א על שם שהבת מעברת וכו' אין להקשות מאי ד"א די"ל מפני שבכולן כתב ונתתם באח ובאחי אביו וביתר היורשין והנה גם שם אינו מניח בן ליורשו וראוי היה לומ' בהן לשון עברה ולא נאמ' אלא בבת וכן כתב רש"י:

יב[עריכה]

עלה אל הר העברים למה נסמכה לכאן וכו' עד ד"א כיון שנכנס משה לתחלת בני גד ובני ראובן וכו' קשה מה זה שאל למה נסמכה דאטו בכל התורה כולה דרשינן סמוכין ועוד קשה מאי ד"א וי"ל לפי שפירש לעיל בפסוק ויהי אחרי המגפה ב' פרושים שהמנין היה מפני המגפה משל לרועה וכו' והב' שהיה מפני מיתתו של משה ולשניהן קשה הסמיכות הזה דלפי' הראשון יקשה למה נסמכה פ' זו למניין שהיה מחמת המגפה שנראה קצת שגם מיתת משה היה מפני החטא של פעור בעון שאר המתים במגפה כי אעפ"י שפרט לך הכתו' חטאו בפרשה זו ויש לאומר שיאמר שנזכר חטאו הראשון מחמת כעסו של מקום על ישראל וכדמשמע קצת במזמור בפסוק וירע למשה בעבורם וכדאמרי אינשי אבב חוטרא מילי אבב דרי חושבנא לכך קשה לו הסמיכות וגם לפירוש השני שפי' לעיל שהמנין היה מפני מיתתו של משה קשה שאין זה מקומה של פרשה זו שהרי לאחר ציווי זה הוריש את הארץ לבני גד ולבני ראובן ולא היה לו לכתוב בכאן אלא שא את ראש בני ישראל כי לא תעבור את הירדן או כיוצא בלשון זה ולא היה לו להאריך בכאן כאלו מת עכשיו ולכך פי' רש"י ב' פירושים שלפי. פי' ראשון שהמנין היה מחמת המגפה ונסמכה פרשה זו לפרשת בנות צלפחד שכיון שאמ' לו הקב"ה נתון תתן וכו' כלומ' הואיל והוצרך לסמוך פרש' בנות צלפחד לכאן מפני חבובן הארץ כדפי' לעיל סמך אח"כ פרש' מיתת משה מפני שכיון שאמ' לו הקב"ה נתון תתן וכו' ולפי הפי' השני שהמנין היה מפני תתו של משה שאם כן אין קשה הסמיכות אלא האריכות שהאריך בכאן שנראה כאלו הוא מנין אחר כתב העניין הזה בכאן באורך לפי שכיון שנכנס לנחלת בני ראובן וגד וכו' עוד י"ל שעשה ד"א מפני שלפי פי' ראשון קשה מעט שלא היה לו למשה לחשוב בשביל זה שיכנס לארץ שפרש' זו נאמרה לו כשאר כל מצות שבתורה שהרי מצוות נחלות היא אחת מתרי"ג מצות של תורה לכך פי' ד"א דקאי אנחלת בני ראובן וגד שבכאן היה לו מקום לטעות:

יג[עריכה]

כאשר נאסף אהרן מכאן שנתאוה למיתתו של אהרן ד"א אין אתה טוב ממנו. קשה מאי ד"א י"ל שלפי פי' ראשון קשה מעט שהרי אמר לו כן פעם אחרת בסוף פרשת האזינו כדכתיב כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו ושם פי' רש"י כפי' זה הראשון לכך פי' ד"א שזה בא ללמד אין אתה טוב ממנו אבל שם אין שייך לומ' אין אתה טוב ממנו שהרי כתי' מת ויאסף דאיתר ליה מלת ויאסף לחבוב כמו מלת גוויעה שלא נאמרה אלא בצדיקים וקשה מאד מה זה שכתב רש"י בכאן ועל אשר לא קדשתם וכו' שהרי אינו כתוב בפרשה זו וכן קשה מה שכתב על פסוק הם מי מריבת קדש והד"א שעשה שם מאי ד"א ומאי קאמ' התם בו הלשון מבולבל מאד. וצ"ע:

יז[עריכה]

ואשר יביאם בזכיותיו ד"א ואשר יביאם שלא תעשה כדרך שאתה עושה לי וכו' קשה מאי ד"א וי"ל שלפי פי' הראשון אייתר ליה קרא דואשר יביאם שהרי די לכתוב אשר יוציאם בלבד כדפי' רש"י:

כ[עריכה]

מהודך ולא כל הודך למדנו שפני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה פירושו כמו שהלבנה מקבלת אורה מהחמה כך קרון עור של יהושע היה מחמת קרון פניו של משה. ונ"ל שאין צורך לפי' זה שהרי רש"י כתב מהודך ולא כל הודך ולא בא לומ' אלא שלא היו פניו של יהושע. מאירין כפני משה אלא כלבנה לגבי חמה.

כב[עריכה]

כל העדה סנהדרין קשה מנא לו י"ל שכן נקראו עדה במקום אחר דכתיב ושפטו העדה והצילו העדה ודרשו משם עדה שופטת ועדה מצלת וכו' כדאיתא התם בפרק קמא דסנהדרין:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.