ריטב"א/סוכה/יא/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
דרש רבה בר רב הונא מותר לישן בכילת חתנים בסוכה אע"פ שיש לה גג וגבוהה עשרה ואמרי' כמאן כר"י לימא הלכה כר"י אי אמר הלכה כר"י כו' לכאורה היה נראה מכאן דכיון דפריש תלמוד' דרשא דדריש רבה בר רב הונא בפירק' כר' יהודה דאלמא כר"י ס"ל דסבר דירת קבע בעי' ותנאי דסברי דירת קבע בעי' שיטה נינהו וי"ל דלרווחא דמלתא הוא דשני תלמודא דאפי' אמרה רבה בר רב הונא כר"י לא יכול למימרא הלכה כר"י מטעם דמפרש ואזיל אבל איהו כרבנן אמרה דאע"ג דסוכה דירת עראי הוא כילת חתנים אינה לעולם אפי' אהל ארעי משום דלא קביעא ולא מבטל לסוכה דהוי' אהל עראי מיהת ולית הלכת' כותיה אלא כשמואל דפסיל בשיש לה גג גבוה י':
מתני' הדל' עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסו' וסיכך על גבן פסולה מדקתני הדלה ואח"כ סכך דייק ר' יעקב דדוקא שתחלתו בפיסול דתו לא מכשרה בסכך כשר אבל תחלתה בכשרות שסכך מתחלה סוכתו בסכך כשר כראוי אע"פ שהדלה עליה אילן אח"כ כשרה ולא מיפסל' משום סוכה שתחת האילן דאי לא ליתני סיכך ואח"כ הדלה וכ"ש הדלה ואח"כ סיכך. והאי דיוקא ליתא אפי' לפום דעתיה דמרן ז"ל דהא רישא אע"פ בשאין הסכך הכשר רבה על הפסול הוא ואין צלתו מרובה מחמתו וא"כ היכי אפשר דמתכשר כשסיכך ואח"כ הדלה דהא אינה מסוככת כהלכתה ומצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר ובזה אף הרב ז"ל מודה וליכא לפרושי דרישא נמי בסיכוך מרובה אלא שלא חבטן דהא ודאי מאי דחדית מתניתין בסיפא היינו רבוי הסכך דקתני בהדיא דאלו חבטן ממיל' משמע והדלה עליה אף כשחבטן נמי משמע אלא ודאי דהאי דיוקא ליתא ומתני' תרתי קתני הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת או סיכך על גבן כלומר בין שקדם הסכך כדקתני הדלה עליה את הגפן בין שקדם האילן וסיכך עליו פסולה ואפי' חבטן בדליכ' רוב' ואם היה סיכוך מרובה וחבטן כשרה בשניהם באיזה מהם שקדם וכן אם קצצן דהוו להו תלושין וצריך לנענע משום תעשה ולא מן העשוי כדאיתא בגמ':
גמרא יתיב רב יוסף קמיה דרב הונ' וקאמר או שקצצן כשרה אמר רב וצריך לנענע. פי' שצריך שיעשה בה מעשה לאחר הכשרה דאי לא הוי' לה תעשה ולא מן העשוי דקציצתן אין זו עשיתן ולפיכך צריך לנענע אותם לשם צל דלשם חג לא בעיא וכי אמרי' תעשה ולא מן העשוי היינו בתרי אנפי חדא כגון הא שתחלתה בפסלות גמור דהוי מחובר ולא חשיב' סוכה כלל ואי קייץ להו ומתכשרי והוי' סוכה נעשית מאליה ולפיכך צריך מעשה אח"כ ואידך כגון חבילי עצים וכיוצא בהם פסולים לסכך וכגון תקרה דאסרי' לסכך בהם שמא יעשה סוכה מחבילין שהניח כבר על גגו ותקרה שהניחו בביתו וה"ל תעשה ולא מן העשוי כדאיתא לקמן וכ"ת בשלמא אנפ' קמא דהוה מעיקרא פסול איכא למימר דאי לא עביד בה מעשה אחר הכשרה ה"ל תעשה ולא מן העשוי אלא חבילי עצים ותקרה שהם כשרים לסכך מאי מעשה בעו דהא כשרים הם מתחלתם אליבא דב"ה דלא בעו סוכה לשם חג אלא לשם צל והויא לה כסוכת יוצרים החיצונה או כסוכת גנב"ך ורקב"ש דלא בעינן בהו נענוע ולא שום מעשה כלל ולא חיישינן בהו משום תעשה ולא מן העשוי ומ"ש א"ל דחבילי עצים ותקרה נמי פסולה בתחלתה במעשה הראשון משום דלא אתעבידא לצל דחבילים ניתנו על גגו לייבש ותקרה ניתנה לביתו לדירה ושתיהן פסולות משום דבעינן סוכה לשם צל ולא לשם דירה כדבעינן בסוכת גנב"ך הלכך כשמחשב עליהם לסוכה ולצל אי לא עביד בהו מעשה הו"ל סוכה מן העשוי שלא לשם צל וסוכה מכבר והתורה אמרה תעשה שיהא בה מעשה לשם צל וזה נכון ומבו' וגדולים ורבים נשתבשו בזה ולפיכך הוצרכתי לבאר כנ"ל:
תלאן ולא פסק ראשי חוטין שלהם. פירוש תלאן לאו היינו נתינת חוטין בכנף בלבד בחוט אחד הכפוף לארבעה שנעשה אח"כ לשמנה דבהא מאי קפיד' איכא כיון דקייץ להו מקמי קשרים הא איכא עיקר מעשה דקשרים לאחר קציצה ותעשה קרינא ביה שפיר דקשרים היינו מעשה שבציצית אלא לומר שעשה הקשרים קודם שיפסוק ראשי כל החוטין ואח"כ גמר פסיקתם דהא אפשר למעבד הכי שפיר נמצא כי כשגמרו הקשרים לא היו הציציות ראוים שלא היו פסוקים ובפסיקתם הוכשרו ולא נעשה בה מעשה לאחר הקשרים וכיון דאמר רב שהם כשרים אלמא ס"ל דפסיקתן דקעביד לאכשורינהו זו היא עשייתן. והא דקתני רבי חייא הטיל לשתי קרנות בבת אחת כשרים היינו שהכניס החוט כפול לד' בשתי קרנות כעין קרן אחד ואח"כ משכו מן הקרנות וכשנתרחבו בנתיים נעשו שמנה. ואוקימנא דאי קשר ואח"כ פסק שלא גמר פסיקת החוטין כלם עד שקשר פסולים דה"ל ולא מן העשוי דגמר פסיקתן לאו זהו עשייתן אבל מתני דרב חייא כשפסק כל החוטים בנתים ונעשו ח' לכאן וח' לכאן ואח"כ קשר בכשרות והא קמ"ל דאע"ג דבשעת נתינת החוטין לא היה כל כנף עומד לעצמו ובשניהם ביחד הטיל החוטים ולא קרינ' ביה ונתנו על ציצית הכנף קמשמע לן דלא בעינ' כנף מיוחד בפני עצמו בשעת פתיל וכי פסיק להו מקמי קשרים היינו כנף בשעת פתיל וקי"ל כשמואל ולוי דלא אמרינן קציצתן זו היא עשייתן ובציצית קשר ואח"כ פסק פסולים לעולם דליכא מעשה דלעביד בהו בתר הכי וה"ל מן העשוי ובסוכה דאפשר בנענוע מנענען וכשרה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |