חזקוני/שמות/לב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
[וירא העם לפי פשוטו אפילו בדבר שאינו נראה אבל ידוע שכן הוא נופל לומר בו לשון ראיה].
ויקהל העם כל קהלה שיש אחריה על, לגנאי היא. ואם יש אחריה אל, היא לשבח. כמו ויקהלו אל המלך שלמה. קום עשה לנו אלהים לפי הפשט חלילה לאהרן שיעשה עבודת כוכבים שהיה קדוש השם ונביא לישראל, ומצות רבות נתנו על ידו עם משה אחיו, ואם עשה ע״א איך נמלט שלא הרגו משה, ואיך היה אח״כ מכפר על ישראל הוא וזרעו עד סוף כל הדורות. ועוד לא מצינו שהזכיר הכתוב עליו שום עול, רק עון מי מריבה. וכל ישרי לבב מודים כי הקב״ה לא יבחר שליח שסופו לעבוד עבודת כוכבים גם ישראל לא בקשו ולא נתכונו לעבודת כוכבים. אך משה לא אמר להם מתי ירד וגם הוא לא ידע כי הקב״ה אמר לו עלה אלי ההרה ושב שם עד שאתן לך לוחות הברית והזמן לא אמר לו. וכשראו שאיחר כל כך חשבו שמת כי אין כח באדם לשהות כל כך בלא אכילה. ופי׳ אלהים שופט ודיין ומנהיג ודבר כמו ראה נתתיך אלהים לפרעה. ונתינת טעם מוכיח כי אמרו כי זה משה האיש אלמא במקום משה בקשו להעמידו. ומה שאמר דוד וימירו את כבודם ה״ק וימירו את משה שהיה כבודם שהרבה נסים עשה להם הקב״ה על ידו וישתחוו למסכה לכבדה ולא לשם עבודת כוכבים. ד״א עשה לנו אלהים שתהא שכינת הקב״ה בתוך גויתו.
אשר ילכו לפנינו לכבוד הקב״ה. ושתפו אהרן עמו ובכך טעו שהיו סבורים שיוכל להנהיגם לפי שהיו מחזיקין אהרן מלומד בנסים.
כי זה משה האיש חפז לשון הוא שאפילו בדבר שאינו נוכח המדבר יאמרו עליו זה, דוגמא ראה זה מצאתי אמרה קהלת ועוד הרבה.
ב[עריכה]
פרקו נזמי הזהב אהרן לשם שמים נתכוין, חשב בלבו אם אומר להם להעמיד עליהם אחד מן הגדולים למחר כשיבא משה לא ירצה לרדת מגדולתו ותרבה קטטה ושפיכות דמים ביניהם, ואם לא אעמיד להם הם יעמידוהו מעצמם וירבה המחלוקת ואם אומר אני אהיה להם לראש יקשה הדבר בעיני משה, אעסיקם בדברים עד שיבא משה ואעשה דבר שאין בו ממשות, וכשיבא משה יבטל מאליו וכן עשה. ולכך אמר פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם וגו׳ כמו שפירש״י.
ד[עריכה]
ויצר אתו לזהב קאי לשון צרור הכסף, דוגמא ויצר ככרים כסף בשני חריטים ובלע״ז גדל״ש.
ויעשהו עגל ולא שאר חיה לפי שערב רב התחילו בעבירה וכתיב זה אלי ואנוהו, שראו ישראל השכינה וערב רב לא ראו אלא רגליהם של מלאכי השרת שתחת הכסא של רגליהם ככף רגל עגל כסבורים היו שהם פסיעותיו של הקב״ה והיינו דכתיב בתהלים ראו הליכותך וגו׳ ועקבותיך לא נודעו, שחשבו מעקבותיהם של מלאכים שהם עקבותיו של הקב״ה.
ויאמרו אלה אלהיך ישראל וכי שוטים היו לומר כי עגל זה שנעשה היום מזהב הוציאם ממצרים אלא מצינו חרטומים ותרפים ואובות וידעונים שיש בהם רוח טומאה והם סברו מזה שהיה בו רוח טהור ולכך אמרו אלה אלהיך ישראל. ולנסות בריותיו לפני מדת הרחמים נתן הקב״ה כח ברוח טומאה, כמו שמצינו כי יקום בקרבך נביא ונתן לך אות או מופת ובא האות והמופת וגו׳ כי מנסה ה׳ אלהיכם אתכם וגו'.
ה[עריכה]
וירא אהרן שטעו, אמר מתירא אני שמא ישימו לב לומר מה יושיענו זה וישימו להם ראש כמו שפירשתי, ולפיכך ויבן מזבח לפניו כדי להעסיקם עד שיבא משה.
חג לה׳ מחר למחר נעבידהו ונעשה חג לשמים על שנתן לנו מנהיג וסלקם בדברים עד המחרת.
ו[עריכה]
וישכימו ממחרת בי״ז בתמוז.
ויעלו עלת לשמים בשבילו, כמו שמצינו בשאול ויזבחו שם זבחים שלמים לפני ה׳ וגו'.
ז[עריכה]
אשר העלית קדמא בצרי ותניינא העלית בחיריק.
ח[עריכה]
סרו מהר שנתתיך להם למנהיג ודבר והם העמידו אחר במקומך, וגם עברו על לא תעשה לך פסל וגו׳ אפילו לזכרני לעבדו ולהשתחוות לו לשמי, שאע״פ שלא כוונו לעבודת כוכבים עברו על מצותי.
י[עריכה]
הניחה לי לכבודו של משה אמר לו הקב״ה כך לפי שהעמידו להם מנהיג במקומך תניחני אנקום אותך מהם.
יא[עריכה]
ויחל משה י״א תפלה זו היא שנאמרה בפרשת עקב ואתנפל לפני ה׳ את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה. לאחר שירד ושרף את העגל והרג את עובדיו כי אין הדעת סובלת שיתפלל בעדם עד הסירם את העובדי כוכבים שבתוכם ובתוך הארבעים אמר כי לא אעלה בקרבך, ואז אמר לו משה כל הפרשה ראה אתה אומר אלי וכל אותם המ׳ יום שניים לא עלה משה אל הר סיני אלא התפלל עליהם באהל שנטה לו מחוץ למחנה, כי איך יעלה אל הקב״ה שלא ברשות. ובסופם כשנתפייס הקב״ה אמר לו פסל לך וגו׳ ועלית בבקר וגו׳ ויעל אל הר סיני ויעמוד שם מ׳ יום שלישיים וכלו בעשרה בתשרי.
למה ה׳ יחרה אפך בעמך אע״פ שעשו מה שעשו אין לך להפסיד בשעה קלה כל היגיעות והטובות שעשית להם ועוד למה יאמרו מצרים וגו׳ ועוד מה תעשה לשבועת האבות.
יג[עריכה]
[וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אשר אמרת מבעי ליה אלא עד כאן דברי תלמיד מכאן ואילך דברי הרב].
טו[עריכה]
ויפן וירד משה וגו׳ על הסדר באותו יום עצמו י״ז בתמוז עד לתת עליכם היום ברכה.
ושני לחת העדת בידו אעפ״י שהיה בלבו לשברם הורידם בידו שלא יסתכל בהם הקב״ה וירא הכתוב בהם אנכי ה׳ אלהיך ולא יהיה לך, ויזכור סורחנם.
משני עבריהם מכתב חלול ולכך היו נוחות להשבר.
טז[עריכה]
והלחת מעשה אלהים המה כלומר כמה דבר גדול חסרו.
יט[עריכה]
ומחלת חלילים, כמו הללוהו בתוף ומחול.
וישלך מידו תשש כחו כשראה את העגל ולא היה בו כח לסבלם והשליכם רחוק ממנו קצת כדי שלא יזוק ברגליו בנפלם.
וישבר אתם תחת ההר לפי שהיו חסרות אות טי״ת מהאלפא ביתא גם עם הכעס שהיה שרוי בו ובא והוסיפה בשניות למען ייטב כדי להשלים בהם כל האותיות פשוטות וכפולות.
כ[עריכה]
וישרף באש יש דבר שיותן באש עם הזהב ומיד שישרף הזהב יהיה שחור לעולם ולא ישוב להיות עוד זהב.
וישק את בני ישראל לפי הפשט לא נתכון להשקותן אלא לפזר זהב העגל ולבטלו מן העולם אבל כששתו מן המים שנפזר בו נראה כאילו שתוהו וראיה לדבר שהרי כתיב בפרשת עקב ואכות אותו טחון ולא כתיב ואשק את בנ״י.
כב[עריכה]
כי ברע הוא במחשבה רעה ואם לא עשיתי להם זאת העמידו להם מלך והדבר היה בא למרה באחרונה.
כד[עריכה]
ויצא העגל הזה נגמר בפעולתו, דוגמא ויצא לצורף כלי. פי׳ התיך הזהב והשליכו בדפוס ויצא משם נגמר.
כה[עריכה]
כי פרע הוא בטל ממצות בורא. לשון למה תפריעו את העם ממעשיו.
כו[עריכה]
ויאספו אליו כל בני לוי לפי הפשט ע״י שהיו בני לוי קרוביו של משה לא הסכימו להעמיד מנהיג במקומו.
כז[עריכה]
כה אמר והיכן אמר זובח לאלהים יחרם.
כח[עריכה]
כשלשת אלפי איש לפי פשוטו אותן ג׳ אלפים נתכוונו לעבודת כוכבים ולכך נהרגו שדינם היה כדין עיר הנדחת.
כט[עריכה]
מלאו ידכם היום כבר נתמלאו כל יד ויד שלכם להיותכם משרתי הקב״ה שהרי איש בבנו ובאחיו שלחתם ידיכם לשם שמים וכן משמע התרגום. ואין לומר מלאו ידיכם להבא שהרי כבר עשו כדברי משה.
ולתת עליכם היום ברכה. מכאן זכו בני לוי לברכת משה בפרשת ברכה אע״פ שלא ברכן יעקב, ובני ראובן זכו ע״י שעברו את הירדן חלוצים במצותו, אבל בני שמעון לא זכו לברכתו ע״י שקלקלו במדינית וגנו את משה ואמרו לו בת יתרו מי התירה לך. ד״א ולתת עליכם היום ברכה הוא שנאמר בפרשת עקב בעת ההיא הבדיל ה׳ וגו׳ ולברך בשמו עד היום הזה. באותו פרק נגזר שיהיו מובדלים וכשהוקם המשכן נגמר מה שנגזר כבר, ונבדל אהרן ובניו לשרת הקב״ה. גם הלויים נלקחו תחת הבכורות לפי שהקריבו על המזבח שנעשה לפני העגל אז היתה מחלקתו של קרח שרצה להיות עובד עבודה לפי שגם הוא היה בכור כדכתיב ובני יצהר קרח ונפג וזכרי.
ל[עריכה]
ויהי ממחרת בי״ח בתמוז.
לא[עריכה]
וישב משה אל וגו׳ באותו יום עצמו י״ח בתמוז.
לב[עריכה]
מחני נא מספרך אין לומר מספר התורה שהרי עדיין לא נכתב, אלא מאי מספרך מספר החיים שבני אדם נכתבים בו בר״ה כדאיתא במסכת ר״ה. מספרך אלו הבינונים, אשר כתבת אלו הצדיקים.
לג[עריכה]
מי אשר חטא לי אמחנו מספרי כך שורת הדין נוהגת אבל אני מותר לך.
לד[עריכה]
ועתה לך נחה את העם חזור לפרנסות שלך.
הנה מלאכי ילך כמו שאמרתי בפרשת משפטים הנה אנכי שולח מלאך.
וביום פקדי ופקדתי כל זמן שלא יוסיפו לחטוא איני נפרע מהם, אבל אם יוסיפו לחטוא כשאפקוד עליהם החטאת שיעשו אפקוד גם זה עמו.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |