חזקוני/במדבר/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־15:18, 14 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

חזקוני TriangleArrow-Left.png במדבר TriangleArrow-Left.png י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה]

עשה לך לצרכך שלא תצטרך לשלוח אחריהם.

ה[עריכה]

החנים קדמה הם דגל מחנה יהודה.

ו[עריכה]

החנים תימנה הם דגל מחנה ראובן יכול כשם שתוקע למזרח ולדרום כך תוקע לצפון ולמערב ת״‎ל תרועה יתקעו למסעיהם לשני המחנות דוקא ולכבודו של משכן הנוסע אחר שני דגלים אלו. וי״‎א תוקע לכל ארבע מחנות.

ותקעתם תרועה שנית מכאן אתה למד שהיו תוקעים קר״‎ק.

ותקעתם תרועה שנית. פרש״‎י סימן מסע המחנות תקיעה תרועה ותקיעה כך הוא נדרש בסיפרי מן המקראות המיותרים. וה״‎ק נאמר ברוח מזרחי תרועה ונאמר ברוח דרומי תרועה מה תרועה יתקעו אף תרועה האמורה במזרח תקיעה אחר תרועה ומה ברוח מזרחית תקיעה לפני תרועה דכתיב ותקעתם תרועה אף האמורה בדרום תקיעה לפני תרועה. וא״‎ת אמאי איצטריך קרא דגבי מזרח למילף מיניה תקיעה לפני תרועה בדרום הא ברוח דרום עצמו כתיב תקיעה לפני תרועה כדכתיב ותקעתם תרועה שנית ויש לומר דאי לא הוה קרא דכתיב במזרח ותקעתם תרועה ה״‎א דבדרום היו תוקעים תקיעה ושתי תרועות ותקיעה שהרי כתיב בדרום ותקעתם תרועה שנית תרועה יתקעו הלכך איצטריך קרא דגבי מזרח למילף מינה בדרום תקיעה לפני תרועה הרי לך קר״‎ק.

ז[עריכה]

ובהקהיל את הקהל פרש״‎י יכול מה מסע המחנות תוקע ומריע ותוקע ומעתה אין חלוק בין מקרא העדה וכו'. ברוב הפירושים כתוב כך והמליצה קצרה והכי קאמר יכול מה מסע המחנות תוקע ומריע ותוקע אף מקרא העדה כך ומעתה אין חלוק בין מקרא העדה למסע המחנות וכו'.

ח[עריכה]

והיו לכם לחקת עולם לחק נתנו ולא לדורות מכאן אמרו כל הכלים שעשה משה במדבר כשרים היו לדורות חוץ מן החצוצרות.

ט[עריכה]

וכי תבאו מלחמה מצינו לשון רבים גבי מלחמה כמו והיה כי תקראנה מלחמה.

על הצר בשביל הצר דוגמא כי עליך הורגנו כל היום.

ונזכרתם לפני ה' הולך ומפרש היאך יהיו נזכרים.

י[עריכה]

ותקעתם בחצצרת כדי שישמעו ישראל וידעו כי הקרבנות קרבים ויכוונו לבם לשמים.

ועל זבחי שלמיכם כבשי עצרת שהרי לא היו תוקעים רק לקרבן צבור וחובה.

והיה לכם לזכרון שהרי ביום שמחתכם דהיינו במועדיכם ותקעתם על עולותיכם וכשתתקעו ותריעו למלחמה יזכור לכם זכות הקרבנות ונושעתם.

יב[עריכה]

וישכן הענן במדבר פארן כולל תבערה שהיא קברות התאוה, וחצרות ורתמה וקדש, וראיה לדבר שלא הזכיר מדבר פארן בפרשת מסעי.

יג[עריכה]

על פי ה' בתקיעת החצוצרות, ד״‎א בהעלות הענן מעל המשכן שהורד המשכן על ידי הלויים.

כא[עריכה]

והקימו את המשכן פרש״‎י בני גרשון ובני מררי כאן פוסק ומה שפירש שהיו קודמים להם מסע שני דגלים לאו אבני גרשון ובני מררי קאי אלא ענין אחר הוא להורות סדר מנהגם. וכן הפירוש אמאי קאמר קרא והקימו בני גרשון ובני מררי את המשכן תשובה לדבר שהיו קודמים להם מסע שני דגלים כלומר שני דגלים זה אחר זה היו נוסעים קודם בני קהת היינו מסע שני דגלים כמו שמצינו מפורש בענין. ובני גרשון ובני מררי שנסעו עם דגל ראשון כשהיו רואים הענן שוכן היו מקימים את המשכן בתוך כדי ביאת בני קהת כמו שפירש״‎י כאן היה דינו של ויהי בנסוע הארון להיות נכתב.

כה[עריכה]

מאסף לכל המחנת פרש״‎י לפי שהיה שבטו של דן מרובה באוכלוסין היה נוסע באחרונה וכל מי שהיה אובד דבר היה מחזירו לו, אתיא כמאן דאמר כתיבה היו מהלכין. כלומר הוא הולך ברוח צפון שהיה קבוע לו ומתוך שהיה מרובה באוכלוסין היו אוכלוסין מפוזרין אף על פני כל רוח מערב ומתוך כך היה מאסף ואם תאמר הרי דגל מחנה יהודה מרובה מדגלו אלא יש לומר שהיה מרובה באוכלוסין מאותו שהיה נוסע באחרונה.

מאסף לכל המחנת כל אדם אפילו משאר דגלים כשלא היה יכול ליסע בדגל שלו היה מתאסף עם דגל מחנה דן שהיה אחרון אבל יותר לא היה יכול לעמוד פן ישאר יחידי ולכך קורא אותו מאסף לשון ואין מאסף אותו הביתה.

כט[עריכה]

נסעים אנחנו פירש״‎י שיתף משה את עצמו עמהם עדיין לא נגזרה גזרה וכסבור שהוא נכנס חז״‎ק שהרי בפ׳‎ שמות פירש״‎י שלח נא ביד תשלח אין סופו להכניסם לארץ ולפי הפשט שתף משה עצמו עמהם אמר עכשיו יאמרו ישראל אם מי שעשה נסים והוציאנו ממצרים ועשה לנו נסים וגבורות אינו נכנס איך אנו נכנסין. ד״‎א מפני יתרו שלא יאמר אם משה אינו נכנס איך אכנס אני.

והטבנו לך מן השלל אבל לתת לו חלק בארץ לא היה הרשות בידם.

ל[עריכה]

כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך לא אניח הודאי בשביל הספק.

לא[עריכה]

אל נא תעזב אתנו אם לא הטבנו לך עד עתה.

כי על כן ידעת חנתנו שהרי בשביל כן שדעתך היה לבא עמנו ידעת חנותנו.

והיית לנו לעינים כמו אם נא מצאתי חן בעינך שהוא כמו לפניך אף כאן מכאן ואילך תהיה לפנינו ולעינינו עמנו. ד״‎א גרים אחרים יסתכלו בך ויתנו לב להתגייר.

לב[עריכה]

אשר ייטיב ה׳‎ עמנו להוסיף על שבעה עממים כדכתיב והרחבתי את גבולך והטבנו לך מאותו הטוב. וי״‎מ שנדרו לו את ארץ הקיני הוא שכתוב באברהם אבינו את הקיני ואת הקניזי לכך נקרא שמו קיני בהרבה מקומות כדכתיב וירא את הקיני, ויאמר שאול אל הקיני.

לג[עריכה]

ויסעו מהר ה' אצל הר סיני היו עד עכשיו.

דרך שלשת ימים אינו אומר שלשת ימים אלא דרך שלשת ימים כלומר משנסעו מסיני עשו בחנייה ראשונה קודם שאכלו השליו שיעור מהלך שלשת ימים הם עשרים באייר וכ״‎א בו וכ״‎ב בו.

וארון ברית ה' י״‎מ משה היה נושאו כדכתיב בתרי עשר ואשלח לפניך את משה ואת אהרן ומרים אבל הארון שעשה בצלאל היה באמצע הדגלים.

לד[עריכה]

וענן ה׳‎ עליהם יומם מה שפירש״‎י שבעה עננים כתובים במסעיהם לאו בפרשתא חדא כתיבי כדאיתא בת״‎כ מכאן אמרו ז׳‎ עננים הם וענן ה׳‎ עליהם יומם דהכא, ועננך עומד עליהם, בעמוד ענן אתה עומד עליהם ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם יומם דפרשת שלח, ובהאריך הענן בפרשה זו, ובהעלות הענן, ואם לא יעלה הענן, כי ענן ה׳‎ על המשכן דפרשת פקודי, ר׳‎ יהודה אומר י״‎ג היו שנים לכל רוח ושנים למעלה ושנים למטה ואחד לפניהם הגבוה מנמיכו והנמוך מגביהו ר׳‎ יאשיה אומר ארבעה ר׳‎ אומר שניים.

לה[עריכה]

ויהי בנסע הארן תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר עתידה פרשה זו שתעקר מכאן ותכתב במקומה ולמה נכתבה כאן כדי להפסיק בין ויהי העם כמתאוננים לויסעו מהר ה׳‎ ששניהם פורעניות. והיכן מקומה אמר ר׳‎ יוסי בדגלים, כלומר תכף אחר ונסעו הקהתים נושאי המקדש וגו׳‎ ויהי בנסוע הארון וגו'

ויאמר משה קומה ה' על שם שהענן היה מסתלק מעל המשכן בשעת המסעות.

לו[עריכה]

ובנחה כתיב ובנוחו קרי.

ובנחה יאמר שובה על שם שהיה שוכן רבבות אלפי ישראל.

רבבות. מתיבות חסרות בי״‎ת כמו כי ששת ימים עשה ה׳‎ שבי אלמנה בית אביך ועוד הרבה. ד״‎א קומה ה׳‎ ויפוצו אויבך זו היא תפלת הדרך.

שובה ה׳‎ רבבות יהי רצון שישובו הרבבות והאלפים למקומם במספר ולא יפקד ממנו איש.

שובה כמו והשיבה דוגמא ושב ה׳‎ את שבותך שהוא כמו והשיב.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.