הרחב דבר/ויקרא/כב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־15:01, 14 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

הרחב דבר TriangleArrow-Left.png ויקרא TriangleArrow-Left.png כב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


והכי פי׳ רבינא בפסחים די״ז א׳ הא דכתיב בחגי אם יגע טמא נפש בכל אלה. [ונראה דגם ר״נ ארב״א מודה לזה אלא דפליגי אי נעשה אוכל אה״ט לגבי אוכלין ומשקין]. ונראה דמה שת״א בס׳ במדבר ה׳ ב׳ וישלחו מן המחנה וגו׳ וכל טמא לנפש וכל דמסאב לטמי נפשא דאנשא. הכונה ל״ד נפש ממש שהוא מת שלם אלא כל דבר הפורש ממת והוא טמא כמו עצם או בשר. וכלשון המקרא כאן וע׳ פרש״י שם. ובת״כ תניא והנוגע בכל טמא נפש אין טמא נפש אלא במגע. היינו לאפוקי אוהל. ופי׳ שלא הוצרך הכתוב לפרש טמא נפש לרבות אפי׳ אינו נפש שלם. אלא עצם כשעורה שאינו מטמא אלא במגע ולא באוהל משא״כ כזית בשר או רובע עצמות הרי הן בכלל נפש ממש:

והנה בריש מס׳ ברכות אי׳ דמש״ה תנן מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. ולא קתני משעת צאת הכוכבים. דמילתא אגב אורחא קמ״ל. כהנים אימתי אכלי בתרומה משעת צה״כ. והא קמ״ל דכפרה לא מעכבא כדתני׳ ובא השמש וטהר ביאת שמשו מעכבתו כו׳ והקשו התוס׳ דתנינא בנגעים כו׳ והרשב״א בחי׳ הקשה האיך מוכח מכאן דמיירי במח״כ דילמא בטמא שאין לו כפרה. אבל עיקר הענין דקמ״ל דמהאי קרא למדנו דכפרה לא מעכבא דמדכתיב גבי ובא השמש וטהר כי לחמו הוא. למדנו דאפי׳ דמח״כ אין מעכבתו מאכילת תרומה. דאם אינו מח״כ מאי איריא תרומה דלחמו הוא הרי אפי׳ קדשים מותר. אבל כ״ז אינו מוכח אלא אי נימא דפי׳ ובא השמש הוא ערב דכתיב בכה״ת שהוא צה״כ. אבל אם היינו מפרשים ובא השמש לפני צה״כ ולא כמו דכתיב וטמא עד הערב לא הי׳ מוכח מהאי קרא דמיירי במח״כ וכי לחמו הוא משום דכפרה לא מעכבה. שהי׳ אפשר לומר דמיירי בכל טומאת מגע אלא שהקילה תורה לאכול בביאת שמש שהוא לפני צה״כ משום כי לחמו הוא משא״כ קדשים דוקא בהעש״מ. והיינו דמקשה הגמ׳ שם וממאי דהאי ובא השמש ביאת השמש והאי וטהר טהר יומא שהוא צה״כ. דילמא ביאת אורו הוא שהוא אור הזורח. ועדיין לא הגיע צה״כ ומאי וטהר כו׳. זהו עיקר פי׳ הסוגיא:



והנה כאן כתיב שבעת ימים תחת אמו. ובבכור כתיב יהי׳ עם אמו. והיינו משום דאי׳ בחולין דפ״א ובכ״מ דליל שמיני לקדושה ויום להרצאה. ושבעת ימים אסור להקדישו. מש״ה א״צ להרחיקו מאמו כלל ויהי תחת אמו ממש. ואין לחוש שמא יבאו בעליו לידי איזה הנאה ממנו בשעה שמשתמש עם אמו. משא״כ בבכור שהוא קדוש מכבר כתיב עם אמו היינו סמוך לה בעת הנקה וכדומה. אבל לא ישכב אצלה תמיד שמא יבא לידי הנאה דאע״ג שאין מועלים בבכור מכ״מ אסור מה״ת ליהנות בו. והא דכתיב שם ביום השמיני תתנו לי ולא בלילה והרי כתיב שבעת ימים יהי׳ עם אמו ומשמע דבליל שמיני א״צ להיות עם אמו. פשוט הוא דבליל שמיני רשאי ליתנו לכהן אם אומר תן לי שאקריבנו ולמחר יקריבנו אבל בתוך שבעה אסור ליתן לכהן:

וע״ז אי׳ ברבה פ׳ אמור בביאור הכתוב תהלים ס״ח גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה. אמר דוד אם גשם היא צריכה נדבות. פי׳ היו מביאין תודה שקרוי נדבות כמבואר בעמוס. והכי איתא כ״פ בת״כ והובא במנחות דע״ג. או בנדבותיכם לרבות את התודה. והטעם ע׳ לעיל ז׳ ט״ז. ובמדבר ט״ו ח׳. ואם טל היא צריכה תניף אלהים. צוית לעשות תנופה בעומר ובשה״ל בפסח ועצרת כדי לעצור טללים רעים. ומסיים הכתוב נחלתך היינו ישראל. ונלאה היינו א״י שהיא ארץ נהלאה בלי מים. אתה כוננתה. בזה האופן. ולא כמו ישראל בחו״ל ולא כמו אוה״ע בא״י. חיתך. היינו כהנים חיל ה׳. ישבו בה. הקריבו הכל. בשביל זה. תכין בטובתך לעני. היינו בעלי עבודת הארץ. אע״ג שהם רחוקים מפעולות קדושות מכ״מ ע״י פעולת חַיָתְךָ אתה מטיב לכלל ישראל:

והזהיר הכתוב ביחוד במועדי ה׳. והוא ע״פ שכ׳ בתשובת הגאונים בשם תשובת רב האי גאון ז״ל לענין יו״ט שני של גליות שהנביאים צוו את ישראל לעשות כן. וכך היה יחזקאל הנביא ודניאל עושים. וסיים רה״ג בזה״ל ושמא מימות יהושע ב״נ כך הנהיג את כל היוצאים ומשתהים בחו״ל לעשות כן. וכ״ז בודאי מרומז בתורה. דע״פ עומק הדין לא הי׳ לנו לחוש שמא נתעבר אדר הסמוך לניסן או אלול משום שעפ״י רוב המה חסרים ותדע שאין ספק ממש שהרי אין נוהגים ספיקא דיומי לענין ספה״ע אע״ג שהוא ג״כ מה״ת בחו״ל לשיטת הרי״ף ורמב״ם ומשום שיהי׳ בזה זילותא דיו״ט של עצרת לא תקנו. וכן בחודש תשרי אין נוהגים יוה״כ משום שאי אפשר בשני ימים. הא מיהא מעמידים על רוב שנים שהם חסרים. מכ״מ בגוף המועדות נהגו ספק משום שמירה יתירה. וזהו דבר השאלתות ועשו סייג לתורה. ובזה נכלל אזהרה זו כאן. וע״ע להלן כ״ה ט׳:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.